אילוסטרציה, צילום: אתר pixabay
להיות מבוגר אחראי נשמע כמו משהו לא מהנה. זה לא מפתיע: כי זה אומר, בדרך כלל, לעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, שאם היינו יכולים היינו מתחמקים מהם. לטפל בשיניים, לנקות את הבית, לעבוד, לשלם חשבונות, לבדוק את חשבון הבנק, לאכול בריא, לטפל בבעיות במערכות יחסים – כל אלה הם רק חלק מהדברים שההתמודדות איתם יכולה להרגיש כמו עונש שצריך לשאת אותו.
מאחר וכך אנחנו מרגישים, אנחנו לא פעם מתחמקים מלעשות את אותם הדברים, מנסים להיות משוחררים וחופשיים, לחיות בהתאם למה שאנחנו רוצים לעשות ולא בהתאם למה שאנחנו צריכים. כתוצאה מכך אנחנו נתמודד עם ההשלכות של ההזנחה, בין אם אלה בעיות בשיניים, חובות לבנק או התפרקות של מערכות יחסים.
הגיע הזמן להתבגר?
הגישה השלילית שלנו כלפי אחריות נובעת משום הדוגמאות שקיבלנו מהסובבים אותנו במהלך הגדילה שלנו: אנשים שעשו דברים שהם לא ממש רצו לעשות, הקורבנות שלהם על מה שהם עושים, והעובדה שהם ויתרו על דברים שהם אוהבים לעשות.
הדוגמה הטובה ביותר היא ההפרדה בין פרנסה לבין תחביב – זה היה ועדיין מקובל למצוא עבודה להרוויח ממנה כסף ואת מה שבאמת אוהבים לעשות, להפוך לתחביב. לשמחתי, יש יותר ויותר אנשים שמרוויחים כסף ממה שהם אוהבים לעשות, וכך הם מגלים שאפשר לא רק לעשות את מה שצריך – לעבוד ולהרוויח כסף – אלא גם את מה שאוהבים, כלומר לממש את הכישרונות שמעוררים שמחה והתלהבות.
זה מה שמלמדים אותנו לעשות – להתבגר ולקחת אחריות על החיים זה להיות רציני, זה לעשות את מה שצריך, להפסיק להתעסק במה אוהבים ורוצים. לעשות את מה שבא לי זה ילדותי; לעשות את מה שצריך ונכון, זה בוגר. אז אם אין מקום למה שאנו אוהבים בבגרותנו, מה הפלא שאנחנו נמרוד בכל דרך אפשרית באחריות, גם אם המרד פוגע בנו?
יש מקום לכל החלקים
כדי ליהנות מהחיים, אנחנו צריכים לשנות את הגישה שלנו - אנחנו צריכים ללמוד לשלב בין הצורך לבין הרצון.
הצורך קשור בבסיס של הקיום שלנו – צורך לאכול, לשתות, לישון. צורך להרוויח כסף, לתת ולקבל אהבה, צורך במין, במגע. חיים של הישרדות הם חיים בהם אנו ממוקדים אך ורק במתן מענה לצרכים הללו.
הרצון שלנו הוא רובד נוסף של הקיום שלנו - רצון ליהנות, רצון לעשות דברים שאוהבים, רצון לממש יכולות מסוימות, רצון לחוות חוויות חדשות. אם הישרדות ממוקדת אך ורק בצרכים, הרי שחיים משופרים יותר הם חיים בהם יש מענה גם לרצונות שלנו.
הבעיה, כאמור, נוצרת כאשר אין מקום לצרכים או רצונות מסוימים. למשל, אם בשביל להרוויח כסף אין לי אפשרות לנוח כאשר אני צריך או לאכול כאשר אני רעב. למשל, אם בשביל להרוויח כסף אני צריך לוותר על לממש כשרון מסוים. למשל, אם בשביל לחוות חוויות חדשות אני נמנע מלהרוויח כסף.
חשוב להבין כי המציאות הזו נוצרת בגלל שאנו מאמינים שדברים באים על חשבון דברים אחרים, שעלינו להתפשר בחיים ושאין לנו אפשרות או מקום לממש את מלוא מי שאנחנו.
אמונות אלה נפוצות מאוד ועמוקות מאוד, והן גורמות לנו לראות לא נכון את המציאות ולפעול בדרך שגורמת לחיים המבוגרים, מלאי האחריות, להיות לא פעם מתסכלים, מרתיעים ומדכאים.
נכון, אי אפשר לעשות הכל בחיים וצריך סדר עדיפויות, אבל אנחנו יכולים לתת ביטוי להרבה יותר צרכים ורצונות ממה שאנו מבינים. אם ניקח את מלוא האחריות על מלוא החלקים שלנו, נגלה כיצד אפשרות לחיות חיים נעימים, מלאים, מסופקים וחופשיים.
