עמוס באירועים אך מצטיין בדיאלוגים שנונים. סעי בובה של חצי מהאחים הכהן מסתמן כממתק

 

בסצנת הפתיחה של "סעי בובה" פדרו פסקל אוחז במזוודה כסופה, בבר קוקטיילים בפילדלפיה של שנת 1999. הוא נמלט באימה, נרדף בסמטה על ידי בריון שמתחזה לברמן, ואז נרצח והמזוודה נלקחת ממנו.

 

התיק מוטמן בתא המטען של רכב דודג` יחד עם מזכרת מבעיתה. כך מתחיל סרטו של אית`ן כהן, מגדולי הבימאים בארצות הברית, יהודי-אמריקאי שעד שנת 2018 יצר את סרטיו במשותף עם אחיו ג`ואל כהן (אם אתם לא מכירים את האחים כהן יש לנו בעיה קטנה) ופנה למחוזות התיאטרון, חוזר, מפציע ומפתיע בסרטו החדש.

 

במרכז קומדיית הפשע הזו ניצבות ג`יימי (מרגרט קוואלי), עם המבטא הדרומי ההורס, ומריאן, שתי חברות לסביות מפילדלפיה.

 

צילום: Wilson Webb / Working Title / Focus Features / באדיבות טוליפ אינטרטיימנט

 

השתיים יוצאות למסע ארוך לטלהאסי, רק כי דחוף למריאן המאופקת ותולעת הספרים לצפות בציפורים. אה, וגם כי ג`יימי נזרקה על ידי חברתה השוטרת סוקי. הן עוצרות בחברת השכרת מכוניות, שוכרות מכונית ומגלות בה מזוודה שאם תימצא, היא עלולה לסיים קריירה בולטת של איש ציבור רפובליקני.

 

בהמשך, הן מסתבכות עם חברות פושעים אווילים ואכזרים שמבקשים את המזוודה ולא יניחו להן עד שיקבלו אותה.

 

"סעי בובה" העטור בדיאלוגים שנונים, תנועות מצלמה מהירות, אפקטים פסיכדליים בזמן מעברי סצנה הכוללים הופעת אורח של מיילי סיירוס, הוא קומדיה מטורללת, עם דמויות מצחיקות "ושמחה שפשוט לא קיימת בסרטים", כך לדברי אית`ן כהן.

 

 

 

הדמות של ג`יימי בעלת המבטא הדרומי המוגזם (כנראה במחווה לאמה אנדי מקדואל, בעלת המבטא הדרומי), המהיר והנוירוטי יורה לאוויר ביטויים פילוסופיים נטולי משמעות אמיתית, תוך שהיא מאזכרת ללא הפסקה ברים לסביים מפורסמים.

 

הסרט מתרחש כאמור על רקע שנת 1999, תקופה שמרנית בארצות הברית עם בחירות באוויר, ומכשירי טלפון מיושנים.

 

אית`ן כהן ואשתו טרישיה קוק, שמזדהה כיוצרת קולנוע קווירית, ועבדה בתפקידים שונים עבור האחים בשנות ה-90 וה-2000 כעורכת, כתבו תסריט שלם המהלל שתי נשים משוחררות, עם רוח חופשית, שלא חוששות לקחת סיכונים.

 

במידה מסוימת, מדובר בסרט פמיניסטי ששם דמויות של נשים במרכז אך אינו חף מבעיות כלל וכלל. לצד בדיחות ואירועים מפתיעים וסוריאליסטיים, בדיוק כמו שכהן יודע לכתוב (מינוס אחיו), הסרט מכיל קווי עלילה מרובים ועמוסים וטומן בחובו סיבובים מפותלים שנכרכים בפתאומיות ובקלות מדי ולעתים אף מרגישים צפויים.

 

האם חזרונו של האח ג`ואל מורגש? בהחלט. עם כל אהבתי לסרט ובעיקר לשתי הכוכבות הראשיות שלו, העומס העלילתי שבו העיב מעט (אבל באמת מעט) על ההנאה שלי.

 

אה ועוד דבר - איך כל זה קשור לדילדואים בגדלים וצבעים שונים ומשונים? או! תצטרכו לצפות בסרט הזה כדי להבין...