בצלאל: מבט על תערוכות הבוגרים

לאחר שנים של "עליה לרגל" לתערוכות סוף שנה של בוגרי בצלאל, שהוצגו בקמפוס הר הצופים, סוף סוף תערכנה מעתה תצוגות הבוגרים במשכנו החדש של בצלאל במרכז העיר.

נסיעה ברכבת הקלה, ירידה בתחנת כיכר ספרא, חציית הכביש ובין בנייני העיריה ובית המשפט שוכן לו מבנה הקמפוס החדש שקשה לפספסו ולהשאר אדיש אליו.

המחלקות שבוגריהן מציגים בקמפוס החדש הן: אמנויות המסך, צורפות ואופנה, עיצוב תעשייתי, צילום, אמנות, עיצוב קרמי וזכוכית, תקשורת חזותית ולראשונה – מצטרפים גם בוגרי ובוגרות התואר העיוני בתקשורת חזותית וחומרית (זהו מחזור הבוגרים הראשון) וכן התכנית לתואר שני בתקשורת חזותית. במקביל, נפתחה התערוכה המרכזית של בוגרי ובוגרות אדריכלות בבניין ההיסטורי, שבו שוכן בית הספר לאדריכלות של בצלאל.

יותר מ-400 פרויקטים מוצגים ברחבי האקדמיה ובמבנה ההיסטורי של בית הספר לאדריכלות ורבים מהם עוסקים השנה בנושאים של זהות, מגדר ומיניות.


העבודות עשויות כולן בטכניקות חדשניות של מודול, הדפסות תלת מימד, בינה מלאכותית ומציאות מדומה.

השנה ראשת המחלקה שלי סתת קומבור החליטה להעלות ולקדם את נושא הקיימות ויצרה שת"פ עם ארגון ויצ"ו שהעביר למחלקה לאופנה בגדים וטקסטיל שמהם יצרו הסטודנטים את עבודותיהם.

משלל מהעבודות לכדו את תשומת ליבי "מטמורפוזה"של אופיר קרטס. אופיר שיצרה שלושה זוגות נעליים שבנתה בהתאמה לאנטומיה של כף רגלה, תוך שהיא משלבת עבודת קראפט דיגיטלית לצד עבודת יד. הנעליים שעוצבו בהשראת עולם החרקים לרבות חיפושיות, צרעות ופרפרים, צבועות בצבעי מכוניות ומייצגות אלמנטים בחיפוש עצמי ושיקום לאחר תאונת דרכים שעברה.

"אשכבה" של עבד אל קאדר היא סדרה של מערכות לבוש הבנויות מגופי חשמל שהם התמודדותו האישית עם חווית האובדן ותחושות הריק לאחר שאיבד את אביו שעבד כחשמלאי.


"אשלונק?" של עדי מרירס שאול מהביטוי העירקי שהיה שגור בפי סבה וסבתה (מה שלומך בעיראקית). עדי בהשאלה תוהה של מה הצבע שלך, ומהי הגדרת הרגש ע״י צבע. במערכות הלבוש והאביזרים שיצרה היא משמרת את סיפוריהם וזכרונותיהם של יקיריה.

פרלה סיבאני עיצבה קולקציה בת ארבע מערכות לבוש העשויות בטכניקות עבודה מגווונות, שבהן היא הדפיסה את דמותה. פרלה מתייחסת לעולם הסלפי, האמיתי והמזויף וההתמודות עם החשיפה והרצון לאהדה ברשתות הוירטואליות.

"אבן כחיים" של אחלאם קיסי היא סדרת תכשיטים באבן וברזל, שעוצבה תוך צפייה במחסומים בדרך ללימודים ממזרח ירושלים.


כך המשכנו יחדיו למחלקת עיצוב קרמי וזכוכית שם פגשתי ושוחחתי עם רוזה רחלי פירמן, אמנית רב תחומית העוסקת בזכוכית, בצילום ,בשירה ובכתיבה.

בעבודתה "גילוי וכיסוי של הלב" (שם העבודה נלקח מתוך המסה של ביאליק "גילוי וכיסוי בלשון") היא מזמינה את הצופה לחוות ולגלות דברים הקשורים בה מתוך חדר שיצרה, המייצג את חדרי הלב כמרכז הרגשות. בחדר שנצבע בצבע אדום מציגה רוזה כדים בצורת איברי רבייה נשיים וספר שהוא מרכז לב הפרויקט.

"פיסלתי את איבריי הפנימיים ואת הדם, פיסלתי תחושות בזכוכית וצילמתי גוף ורגשות. בניתי מקום ממשי לכל המקומות החבויים בתוכי שלא התקבלו והושתקו ועכשיו יש לי מקום לספר את הסיפור הסיפור של הלב שלי", היא אומרת.

כמו כן, קשה להתעלם מעבודתו של מתן שמאי "הולך ומתמחזר" המעניקה מקום לקיימות בדמות גופים המשלבים קרמיקה וסריגה משקיות ניילון של שופרסל ורמי לוי ומיצגי קרמיקה שעליהם מומסים ארגזי פלסטיק ורודים של תנובה.


גם ירדן טיאנו מציגה פיתרון לצמצום הבזבוז ע״י יצירת טבליות קפואות מפסולת חקלאות שהוצלה. הפירות והירקות עוברים תהליך קיצוץ והקפאה בתבניות, תהליך השומר על טעמם, צבעם וערכם התזונתי.

סאני לוסטוב ביצירתה "נריאדות" יצרה קונסטרוקציות תת ימיות לקירור שוניות אלמוגים בשם נריאדות. אלו עוצבו על מנת להיאבק בסכנה הגוברת של עליית הטמפרטורות באוקיינוסים והשלכותיה ההרסניות על שוניות האלמוגים. הקונסטרוקציות עשויות מג`ל תרמו רספונסיבי שנקרא NIPA ומשמש לקירור אקטיבי של אזורים הנתונים בסכנת התחממות.



במיצב "הגשה עצמית" יובל תדהר רימר מעלה תהיות ושאלות לגבי המסגרת הקיבוצית. יובל בת קבוצת יבנה מציגה מיצב קינטי ובו מוצגים 32 מגשי חדר אוכל תלויים באוויר, שנפתחים ונסגרים לסרוגין כשהרעש והחריקות הצורמים באים לבטא את האינדיבידואל שנבלע ואינו נשמע בתוך המערכת.

במיצב "גאולה דרך הביבים" מוצג כיור ניירוסטה גדול מלוכלך וסתום,כאשר פומפה מנסה לפתוח את הסתימה ללא הרף, נתון הרומז למסגרת הקיבוצית התקועה באינסופיות ובחוסר יכולתה בשחרור.