צלם: geralt, צילום: pixabay
כולנו צמאים לרעיונות חדשים, לתובנות, לסדר ולכיוון בעשייה שלנו, אך המצב די מורכב בתקופה זו של אי-ודאות. כאשר אנו חשים שכל הקלפים נטרפו, מגיעים אלינו מכל כיוון אינסוף פחדים ותחזיות זעם, וכתוצאה מכך עלול להשתחרר הלחץ הפנימי שלנו על מי שאנחנו לא מעוניינים, ואף להוביל להתקפי חרדה. אחרי הכל, מי יודע מה יביא איתו המחר?
זו כבר כמעט קלישאה לומר שבתקופה זו יש הזדמנות. אז על איזו הזדמנות מדובר וכיצד ניתן לזהותה?
אחד הדברים, שהתרחשו עוד בטרם נכנסנו להסגר בביתנו, היה הצפה ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת השונים של מדריכים מאינספור סוגים: להעסקת הילדים, לשמירה על כושר, להכנת אוכל בריא, לשמירה על זוגיות, אינספור הצעות לפעילויות, למשחקים, למתכונים ומה לא.
היה מדהים לגלות שעוד לא הספקנו להתבונן על הבעיה, לשהות בה קצת, וכבר אנו מוצפים בעשייה לשנה שלמה מראש! גם ככה אחת הבעיות העיקריות של העידן הנוכחי היא עודף משימות, הריצה האינסופית ממקום למקום, תחושת כיבוי השריפות והניסיון להיות הכל בו זמנית: הורה מצוין, איש קריירה מצליח, להחזיק בית למופת, והכל יחד עם פיגורה שלא מביישת כוכב או כוכבת קולנוע. והנה, דווקא עכשיו, כשיש לנו הזדמנות להוריד לרגע את הרגל מהגז, אנחנו ממהרים להחליף עשייה אחת בעשייה אחרת.
מה רע בזה? אנשים מבלים ימים שלמים בבית, לפחות ככה יש להם מה לעשות.
הבעיה היא שברגע שאנו כל הזמן עסוקים בלהיות עסוקים, אנו מפספסים את ההזדמנות להיות יצירתיים באמת, ולקבל תובנות משמעותיות על חיינו.
כיצד אנו מפספסים בגדול את ההזדמנות להיות יצירתיים?
צריך להבין – המוח שלנו הוא שריר החושב בצורה מעגלית. מחקרים מעידים שבממוצע חולפות לנו בראש 60,000 מחשבות ביום, כאשר 90 אחוז מהן הן אוטומטיות, כלומר מחשבות החוזרות על עצמן. זו אוטוסטרדה מטורפת! זו הסיבה לכך שפעמים רבות אנחנו יכולים להתחבט בנוגע לסוגיה מסוימת במשך חודשים ואף שנים, כשהתחושה היא שאנו נעים במעגל סגור בו אנו חושבים ללא הרף, אבל לא מגיעים לפתרון חדש.
חשוב מאוד לדעת שמוחנו חושב בצורה יצירתית כשהוא במצב רפוי – ולא כשהוא תקוע בלופ של המחשבות שהוא כבר מכיר. לכן פעמים רבות פתרונות מעולים מגיעים דווקא במקלחת או אחרי שינה טובה. והנה קיבלנו הזדמנות לעשות בדיוק את זה: להרפות ולהאט, להריח את הפטרוזיליה וליהנות רגע לפני שמכניסים אותה למרק, ואנו ממהרים לפספס את כל מה שיכול להיפתח, כי חשוב לנו להרגיש כפי שאנו מרגישים תמיד – עסוקים.
האמת היא שלפתרון היצירתי יש נטייה לצוץ מהרגע בו אנו מבודדים כל פעילות שאנו עושים ומתרכזים רק בה, מבלי לחשוב עשרה צעדים קדימה – בין אם זה שתיית קפה, סידור החדר או משחק עם הילד. באופן פרדוקסלי המנוגד לאינסטינקט, דווקא כאשר לא לוחצים על המוח וכשמרפים ומרווחים את השקט בין מחשבה למחשבה, המוח מקבל אפשרות להיפתח לכיוונים חדשים. אם תתרגלו עיקרון זה, תיווכחו לגלות שבאופן טבעי גם מתפתחת נקודת מבט חודרת יותר על החיים. תקופה זו מאפשרת לנו לרגע לעצור ולהסתכל על התמונה הגדולה, וזו הזדמנות נפלאה שחבל לפספס.
דבר נוסף שיכול לתרום רבות ליצירתיות הוא להמעיט את ההאזנה או הצפייה בכלי התקשורת. ההחלטה למנן את כמות הצריכה התקשורתית בימים אלה היא קריטית, וכדאי מאוד לתת על כך את הדעת. אפשר להחליט מראש להתעדכן בחדשות למשל שלוש פעמים ביום, ולזמן מוגבל. אז נכון, אולי זו אחת התקופות היחידות בחיינו בהן החדשות באמת מביאות משהו חדש, בכל פעם שמתעדכנים בידיעות מגלים טוויסט נוסף בעלילה. אבל לדפוסי השפה והאופן שבאמצעותם מוצגים הנתונים השונים בכלי התקשורת, יש השפעה מכריעה על הלך הרוח שלנו – גם אם אנו לא מודעים לכך.
השפעה זו לא נועדה לתת לנו תחושה של הליכה בפארק. לכלי התקשורת אין כל אינטרס להרגיע אותנו, אלא בדיוק ההפך: אנחנו קונים יותר כשאנחנו מבוהלים – והקורונה הוכיחה לנו את זה בגדול. זה בסדר גמור להיות מחוברים ולהתעדכן במה שקורה, אבל בהחלט אפשר לוותר על האינפוזיה כי מינון צריכת המסרים מהמדיה קריטי עבור שלוות הנפש שלנו.
ניבי אוזן. צילום: שני נחמיאס
כדאי לזכור כי בימים כתיקונם יש מלחמה על תשומת לבנו, כאשר מדי יום נשלחים אלינו באמצעות המסכים הרבים שסביבנו אינספור מסרים, שנועדו למשוך תשומת הלב והקשב שלנו. כחלק מהמירוץ המטורף אנחנו משתפים פעולה עם המצב הזה.
בתקופה הביתית שנוצרה לנו נולדה לפתע הזדמנות לוותר על הסחות דעת אלו ולהתקרב לדברים, שאולי מזמן לא הייתה לנו הזדמנות עבורם: האהבות הישנות, התחביבים הישנים ומה שחשוב לנו באמת בלי כל הרעש מסביב. אפשר להרגיש את האנרגיה הטבעית שלנו ולשים לב למה שצף ולענות בקלות על השאלה: מה חשוב לי בתקופה זו? איזה הרגל עליי לטפח? ועל איזה הרגל אני מוכן לוותר כדי להפוך תקופה זו למשמעותית?
בקיצור, במקום לפעול לפי לוח זמנים מוסדר על פי אינספור מדריכים, לקרוא 200 התכתבויות ווטסאפ ולשתות בקשית את החדשות, נפתחה לנו הזדמנות לקחת אחריות ולפעול ממה שרלוונטי לנו בנקודת הזמן הנוכחית. הראשוניות הזאת בלבד יכולה להספיק בשביל ליצור במוח חיבורים לא שגרתיים, ולהעניק לכל אחד מאיתנו הסתכלות רעננה ותפיסה מחודשת של הדברים. כך למעשה, נוכל לקבל הברקות יצירתיות שאפילו לא דמיינו לעצמנו.
לסיכום, היצירתיות מקצרת את הדרך לחיים מלאי שמחה ומשמעות, אבל היא זקוקה לתנאים המתאימים לכך. והפעם קיבלנו מציאות כזאת בעל כורחנו: תנאי מעבדה ליציאה מהמירוץ, לשחות נגד הזרם ולהגיע אל מקורות היצירה שלנו. אף אחד לא יודע לאיזו מציאות נחזור ביום שאחרי הקורונה, אבל עם קצת עבודה ותרגול נוכל לשוב רגועים ונינוחים יותר, ומושחזים בכוונות האותנטיות שלנו.
* הכותבת היא מאסטר ב-NLP עם התמחות בטראומה בשיטה החדשנית "אינטואיציה מעשית" המסייעת לאמנים וכל מי שמטפח חלום יצירתי לפרוץ דרך – להתגבר על תקיעות, ולהתחבר באופן ישיר למעיין היצירה
