צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israel
פוליטיקה, אהבה ויחסים, ילדות בשכונה תימנית ואפילו געגועים לא מוסברים לעיר רמת גן. מותר וכדאי לדבר על הכל כשאתה עומד על במה מול 700 אנשים ברידינג 3 – בנמל תל אביב ומקריא שירה.
כי כזה הוא בדיוק ה"ספוקן וורד" - שכשמו כן הוא - מעין סיפור שמסופר לייב על הבמה, והכל בחרוזים. מה שזכה לתהודה תקשורתית גבוהה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, עת גיל סקוט הרון, המשורר והזמר השחור ביצע לראשונה את שירו "המהפכה לא תשודר בכבלים" - "The Revolution Will Not Be Televised" במעין התרסה נגד הטלוויזיה שהשתלטה על חיינו (אז כידוע איש עוד לא דיבר על תרבות הרייטינג), השתדרג במרוצת השנים והפך לאומנות מבוססת ורצינית שלא אוהבת גבולות.
השירה השתדרגה משפה ספרותית לשפת הדיבור, משוררים הוסיפו מקצב, תנועות לפעמים גם אביזרים והציגו מונולוג על החיים. על החיים שלהם, על החיים שלנו, על מחשבות, על חוויות והכל כאמור בחרוזים.
צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israelכבר בחניה לאירוע הגמר השנתי של פואטרי סלאם ישראל, הרגשתי את האווירה, זה משהו באוויר, כל הנוכחים ידעו לאן הם הגיעו וחיכו בתור הכניסה בהתרגשות רבה. נדמה שהסצנה שהחלה לפני שש שנים באולמות של כ-100 איש לכל היותר, חגגה השנה את הגמר ברדינג 3, שהכיל הפעם מאות רבות שביקשו לראות, וחרף מזג האוויר הסוער ניכר שהקהל רובו ככולו עמד בסבלנות ושכח לרגע את הקור והשלוליות.
משיחות הקהל עלתה ציפייה על מה בדיוק יהיה השיר של רעות או של עמנואל וכמה רונה הייתה טובה כבר בשלב המוקדמות. פייר, בשלב זה כבר השתוקקתי שיתחיל, זה הרי בילד אפ רציני.
תשעה משוררים עלו בסיבוב הראשון בסדר אקראי אל הבמה ל"הטחת שירה" בעברית המגוללת לקהל בכמה דקות משהו אישי מחייו ומנפשו של הנואם. לאחר ספירת הנקודות שהוענקו על ידי הקהל נבחרו רק ארבעה לסיבוב השני והאחרון.
נוי סער. צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israel את השמות הגרילו מתוך מגבעת שחורה שכשרואים אותה לא בכדי חושבים מיד על קסמים. האחד שמנצח נוסע לייצג את ישראל בתחרות השנתית העולמית של הפואטרי סלאם, שתערך בפריז.
את הערב הנחה אריק אבר, בעצמו שם מיתולוגי בתחום הספוקן וורד בארץ, ומי שנחשב בצדק רב לאחד מהמייסדים של הענף.
אריק אבר. צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israel
בקלילות ובאופן קולח הוא שילב בדיחות ושיתף את הקהל בטבעיות. מזכיר שוב ושוב – שמה שבאמת חשוב הם השירה, המילים והעצמה, אבר פרפורמר מלהיב, נוטף כריזמה והומור, הזכיר לקהל שאמנם חייבים בתחרות להעניק ניקוד בכדי לבחור מנצח, אך לשיטתו כולם מנצחים וגם את המנצח בוחרים בהגרלה מבין אלה שכבר קיבלו את הניקוד הגבוה ביותר.
בין המשוררים שלקחו השנה חלק בתחרות, נוי סער המעולה שדיבר על הקור בעיר הקודש, אסף שנהב ששיתף על חוויות עם נהג מונית בוורשה והקומיקאי והיוצר יוסי צברי שעלה אשתקד לכותרות עת העלה לרשת את "תרשמי! מירי/ תרשמירי!" - תגובתו לדרישה של שרת התרבות מירי רגב להחרים את מחמוד דרוויש.
זוהר בלס. צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israel 
יוסי צברי. צילום: פייסבוק רשמי פואטרי סלאם - Poetry Slam Israel צברי "הומו ותימני" לדבריו, הוא וירטואוז סטפס שלשונו מרקידה מילים ברהיטות. ככזה לא מפתיע שהוא ניצח את התחרות בשנינות מעוררת השראה עם הרבה ח` וע` מסורתיות כשדיבר על כמה כיף להיות צודק. אין ספק, בזה הוא 100 אחוז צודק.
את הערב סיימתי עם חיוך. נעים לחוות בהצלחה של אמנים צעירים, נעים לחוות באומץ ובכישרון שלהם.
בסוף הערב שהופק בחסות תיאטרון האינקובטור, המשוררים הסתובבו ברחבה והחליפו חוויות עם חברים ובני משפחה, תוך שהם נהנים מהרגיעה שאחרי. יכולים לנשום עמוק ולהגיד "זה מאחורי, איזה כיף היה" ולהתחיל להתכונן לעוד שנה של תחרויות עד לגמר הסלאם הגדול של 2020.
מודה, היה נעים לשבת בין הקהל שנהנה מהסגנון החדש של השירה, מזווית חדשה של אומנות ותרבות יחסית צעירה בארץ שכבר משגשגת. וכמו שלמדתי אתמול, הנקודות הן לא הנקודה, הנקודה היא השירה. למשורר הלל, והנקודות לעזאזל.
