אדריכלות סולארית - כשצמחיה הופכת למעטפת והתנועה במבנה הופכת למאוזנת

 

לפני 4 חודשים ולאחר כשנה וחצי של הכנות הצטרף מוזיאון תל אביב לאמנות למגמת האקלים, עת השיק לראשונה את התערוכה "סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים" שאצרה מאיה ויניצקי ועיצב חנן דה-לנגה.

 

התערוכה האמורה, מוקדשת לפתרונות עירוניים למשל האקלים, ועוסקת במקרי מבחן מערים גדולות ברחבי העולם – כאלה שיושמו וכאלה שצפויים להישאר רק בגדר רעיונות אוטופיים: מבניין עם קירות ירוקים ועד לעיר אנכית עם פארקים ו-960 דירות.

 

את שמה קיבלה התערוכה על מנת להדגיש איך מהלך של אנשים יחידים שבחרו באמצע שנות ה-90 לבנות פאנלים סולארים ללא רישיון ולהפיק באמצעותם חשמל זול ונקי מהשמש (ע"ש “סולאר גרילה"), הוא היום מהלך שכיח שערים ומדינות שונות ברחבי תבל מעודדות כמדיניות, מה שמצביע על התפתחות טכנולוגית ואידיאולוגית. 

 

מרכז BedZED בלונדון/ ,BedZED Bioregional-Tom Chance

בתחילת השבוע שעבר התקיים בארץ הכנס השנתי ה-11 של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, שנפתח באירוע גאלה במגדל אלון בתל אביב.

 

לאירוע החשוב הגיעו האדריכל מישל פסקה די מגליאנו ממשרדה של זאהה חדיד מלונדון, האדריכל קארל פנדר מאוסטרליה והאדריכל ומנכ"ל WOHA ARCHITECTS וונג מון סום, ממובילי פיתוח סינגפור. זה האחרון שעבודותיו הוצגו בתערוכה הנ"ל אף הוזמן על ידי מוזיאון תל אביב לאמנות לשאת הרצאה בנושא בניה ירוקה וחשיבות התכנון ובניית כפריי שמים.

איך מתכננים תגובה בונה לשינויי אקלים ואיך מתגבשת צורה בעקבות מערכות סולאר גרילה? ברוכים הבאים למאה ה-21.

ההתחממות הגלובלית, פיצוץ האוכלוסין ומשאבי הטבע ההולכים ומדלדלים, כמו גם תהיות על העתקת מקום מגוריו של האדם לכדור אחר, הם כידוע רק חלק מהנושאים האקולוגים המטרידים את בני מיננו בעשור האחרון.

 

אז איך מוצאים פתרונות דיור? איך שומרים על אוויר נקי, ואיך מגבירים את איכות החיים על פני כדור הארץ למרות הכל? הסוד כנראה טמון בתכנון אדריכלי נכון!

 

בהרצאה האמורה שהתקיימה בשפה האנגלית ציין מון סום כי תכנון הערים והאורבניזם חייבים לאחד שימושים  (לתכנן מבנה שיכיל שטחי מסחר, מגורים ושטחים ציבוריים יחדיו) ופרצלציה של חלקות פרטיות, ולתכנן תוך אינטגרציה מערכתית רחבה עם הפנים לעתיד הלא רחוק בכלל.

 

יש כמובן לחשוב גם על אסטרטגיות תכנון בר קיימא כתגובה לשינוי האקלים ומתן פתרון לעיור נרחב המכיל ומשכן את האוכלוסייה הקיימת ואת העתידית להיוולד תוך שיפור איכות חייהם של התושבים.

את האמור לעיל מתברר כבר הבינו מזמן במדינות כמו סין וסינגפור, שם מתוך החובה לדאוג לתושב ומתוך נכונות למציאת פתרון פריסת המבנה על שטח קטן החלו בבניית גורדי שחקים וורטיקליים אשר מחד חסכו שטחי אדמה ומאידך יצרו ריחוק חברתי בין דייריהם.

 

אלו הובילו את משרד האדריכלים של מון סום שהוקם בשנת 1994 ליצור שינוי ולהגביר את המודעות לעניין תוך פעולות לשינוי חוקת סינגפור (במשך עשור) על מנת להגשים את החלום ולבנות לרוחב ולגובה תוך יצירת ה- SKY VILLAGES (כפריי השמיים).

 

וונג מונ סאם וריצ`ארד האסל. יח"צ

מייסדי WOHA ARCHITECTS האדריכלים וונג מונ סאם וריצ`ארד האסל, עטורי פרסי האדריכלות בקנה מידה בינלאומי, אמונים כאמור על תכנון וביצוע פרויקטי על, המשלבים נוף ואדריכלות אורבנית כמגדלים רבי קומות המתאפיינים בציר מאוזן שנועד ליצור מפגשים בין הדירים.

 

אסטרטגית תכנון שכזו כבר הוכיחה את עצמה בסקר שנערך בין הדיירים, ונדמה שהודות לתנועה ההורייזנטלית יחסי השכנים הפכו קרובים יותר, הדיירים זוכים למפגשים אקראיים, הם מכירים את שכניהם ואף מתפתחים בניהם קשרי חברות, תוך שיפור ניכר ברמת איכות חייהם של התושבים המתגוררים בצפיפות רבה.

בעת תכנון המבנה הקפידו השניים על שימוש בצמחייה טבעית כמרכיב נכבד ומרכזי העובר כחוט השני בכל מגדל הן עיצובית והן אקולוגית וכמובן תוך עירוב שימושים במבנה הקצאת שטחי מסחר, משרדים ואפילו גינות ציבוריות בין הקומות.

מושג חדש אותו תבעו השניים: "ארכיטקטורה נשימתית" בזכות נטיעת צמחים טרופיים ותכנון מבנה סגור פתוח המאוורר ומקורר ע"י דיות טבעי של הצמחים. 

 מלון אואסיה בסינגפור (צילום: K. Kopter)

 

למעלה מ-21 מינים שונים של צמחים טרופיים המשחררים חמצן ולחות לבניין - חוסכים בחשמל ומונעים פליטת גז ופיח ואלה אף מספקים לדיירים אוויר נקי ונעים והופכים את מעטפת המבנה לחגיגה המשתנה על בסיס יומיומי. דוגמה נהדרת היא המלון הסינגפורי אואסיה הירוק אשר נבנה כסקיי גארדן חיצוני ופנימי המשפיע על המראה האורבני של העיר. לכל קומה במלון יש גן פתוח משלה שמיטיב עם כיווני האוויר והאוורור בבניין, גן המעודד רבייה ביולוגית של חרקים ומעופפים.

 

אתר רשמי woha

בין המבנים הירוקים נמנים מתחם הבית המשותף newton suites בסינגפור שבנייתו הושלמה ב-2007. מגדל המגורים MET בבנגקוק ובית הספר לאומנויות שהושלמו ב-2009. בזכותם זכו בפרסים בינלאומיים משמעותיים RIBA לשנת 2011 ופרס LUBETKIN לשנת 2010. פרויקט נוסף הוא "עיר החסה" הקונספטואלית - תכנון עיר ורטיקלית מרקיעת שחקים ושופעת בצמחיה.

הפרויקט עליו הם עמלים ושוקדים כעת הוא הפביליון בדובאי 2020 אשר נראה כולו כג`ונגל טרופי עשיר במפלי מים וצמחייה טרופית בעל מסלול הליכה מעגלי. ואם בפיביליון ובדובאי עסקינן, כאן בדיוק המקום להזכיר שני ביתנים ישראליים שכיכבו בעבר באירועי אקספו שעוצבו בסגנונות התקופה: ב–1958 תוכנן פביליון מודרניסטי לחלוטין, מעוצב בקווים ישרים ונקיים, וב–1967 הוקם פביליון בסגנון שהזכיר מבנים כמו בה"ד ובנק ישראל. ומשום שהאקספו הבא מתוכנן לדובאי, מעניין יהיה לראות איך תשתלב הפעם ישראל בין הביתנים הגרנדיוזיים שיוצגו ב–2020?

 

מלון פארק רויאל פיקרינג בסינגפור, המציג תכנון ידידותי גם בסביבה צפופה. צילום: WOHA©Skyshot Pte Ltd

התערוכה "סולאר גרילה: תגובה בונה לשינויי אקלים", המוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות עד לאמצע חודש דצמבר, מציגה חתך רחב מאוד של נושאים. למעשה, היא חורגת מאדריכלות ועיצוב ומציגה גם עובדות על אקלים ועל השפעת ההתחממות הגלובלית.

ככזאת תוכלו כמובן להתרשם בה גם מתמונותיהם של פרויקט הענק סקייוויל, בן 960 דירות, הבנוי כעיר אנכית ירוקה עם פארקים ומתחמים ירוקים בכל הקומות; מפארק רויאל - מלון שבנוי מול פארק הונג־לים ומחקה אותו: במקום להסתפק בפארק בלבד הבניין מאמץ אותו לתוכו.

 

כביש שיודע להטעין מכוניות: ההמצאה של ``אלקטריאון``. צילום: Electric road © ElectReon, Bilderish 

 

עוד בתערוכה תוכניות של משרדי אדריכלים בקופנהגן, מילאנו, רוטרדם, בייג`ין וערים אחרות, ופתרונות של מוסדות שונים בעולם לאתגרי משבר האקלים, בהם של MIT וסטארטאפים ישראלים שונים דוגמת המיזם "אלקטריאון וויירלס" המבקש למנוע את הצורך לעצור עם הרכב בתחנת דלק, ואפילו לחכות שעות להטענת הסוללה במכונית החשמלית, שכן זו פשוט תיטען מעצמה, תוך כדי נסיעה הודות לטכנולוגיה דינמו–אלחוטית המותקנת מתחת לכביש כתשתית שיתופית. הטכנולוגיה נבדקה כפיילוט באי גוטלנד שבשוודיה בכביש חשמלי באורך 1.6 ק”מ בין העיירה ויסבי לשדה התעופה של גוטלנד.

 

 

מיצג ישראלי נוסף, מכל חשמלי של Watergen שמייצר מים מהלחות באוויר, והקהל מוזמן לטעום. החברה מתקינה את המכונות הללו באזורים צחיחים וגם עובדת על פיתוח של המכשיר לשימוש ביתי בעולם המערב. מיזם נוסף בתערוכה עוסק אף הוא בנקודת הטל דרך רשת שכולאת את הטיפות ומאפשרת לאסוף אותן.

 

eTree - הוא מיזם ישראלי של מודעוּת לקיימוּת. מדובר בפסל בצורת עץ בגודל טבעי, שבראשו מותקנים לוחות סולאריים. את המתקן המציא ופיתח מומחה האנרגיה הסולארית מיכאל לסרי, בשיתוף האמן יואב בן־דב ופרויקט מקומי נוסף הוא "סולהטיוב" - מערכת תאורה טבעית למבנים שתוכננה על־ידי ביתק טכנולוגיות מגעש.

בנוסף, ניתן להתרשם מתצוגת נטיפים מהמכון הגיאולוגי שמראים את השינויים שהתרחשו במהלך מיליוני שנים לעומת שינויים מהירים שהם מעשה אדם. מולם, על הקיר, פסי אקלים שמציגים את שינויי המדדים מערים בעולם בטווח של 100 שנה.

 

 

כך לדוגמה בשכונת נורדרו השיקית בקופנהאגן, בחזית בית הקפה Heimdalsgade22, הותקנה אשתקד מדרכת הפיילוט של "אריח האקלים" - אריחי בטון מחורר ים שתעלות מים זורמות מתחתיהם יוצרים מערכת המייעלת את מחזור המים העירוני, בהליך פשוט שמתעל את מי הגשמים מהגגות ומהמדרכות לערוגות צמחים ומאגרי מים. 

 

דוגמה נוספת היא ה-Warka Tower - מגדל וורקה שפיתח ארתורו ויטורי - אמן, אדריכל ומעצב תעשייתי איטלקי הבנוי מחומרים ממוחזרים ומתכלים ותכליתו "לקצור" מהאוויר מים – לאסוף גשם, לעבות ערפל וטל - לאגור את המים הנקווים ולטהר אותם כך שלתושבי הכפר דורזה שבדרום אתיופיה המשוועים למי שתייה זמינים ונקיים - תהיה אספקה קבועה.

 

 

אז איך מהנדסים כפר שלם בשמים? איך מתכננים רכבות ותחבורה ציבורית בתוך המבנה הרב מערכתי הזה? מי מחשב את העומסים? כמה ניוטון עומס למטר רבוע וכמה מתוכו שוקלים הצמחים ומערכת ההשקיה? האם הממשלה מסבסדת את הפרויקט ? והכי חשוב מי מפקח על האופרציה הזאת? התשובה היא: "כשרוצים הכל אפשרי!"  

 

עובדה שבתמיכת הממשלה הסינגפורית, לאחר שינוי והתאמת חוקי הבניה הנוקשים (חוקים כמעט זהים לשלנו – אחרי הכל האימפריה הבריטית שלטה כאן וגם שם) ולאחר תכנון קפדני הוקמו מגה צוותים והועסקו מיטב המפקחים והמהנדסים מכל תחום ויחד הם מוציאים לפועל את התכנון ובונים את המבנה מרגע הינתן האישור הבניה נמשכת כעשור מהירות שיא בהתחשב בגודל הפרויקט.

ובאשר לארצנו הקטנטונת לנו כמובן יש עוד מה ללמוד מהסינגפורים, וזאת למרות שמדינת ישראל הייתה ראשונה להעניק סיוע רב והדרכה לממשלת סינגפור בשנותיה העצמאיות הראשונות ובמקרה האמור נדמה שהתלמיד התעלה על מחנכו...

"סולאר גרילה" - מוזיאון תל אביב, שד` שאול המלך 27 תל אביב.