אילוסטרציה
כשני מיליארד בני אדם בעולם סובלים מ- Onychomycosis – מחלת עור שכיחה של הרגליים והידיים (שכיחות הבעיה ברגליים גדולה פי 6-12 יותר מאשר בידיים), הנגרמת כתוצאה מזיהום פטרייתי (mycosis השייך למשפחה של פטריות בשם Dermatophytes), האחראית על יותר מ-93% מהאורגניזמים המזהמים הקשורים לפטרת כפות הרגליים והציפורניים.
הפטרת מכה באחד מכל ארבעה אנשים, והצורה השכיחה ביותר שלה היא זו המופיעה בין אצבעות הרגליים ומתבטאת בשלפוחיות מגרדות ודלקתיות ובקילוף עור בין האצבעות. צורה אחרת מתגלמת בכף רגל שכולה לבנה, עם קשקשת קלה. כמו כן קיימת צורה כרונית שמתבטאת בקשקשת עבה המלווה לעיתים תכופות בחתכים וסדקים. בכף הרגל ייתכן זיהום משני המתבטא בצריבה, אודם, הפרשה וייתכנו סימנים סיסטמיים כגון חום והגדלת בלוטות הלימפה. חלק מהלוקים בפטרת כף הרגל סובלים בנוסף גם מפטרת הציפורניים ומחקרים מראים שפטרת זו תוקפת כ-20% מהאוכלוסייה, אך הרופאים סבורים ששיעורי הנדבקים גבוהים הרבה יותר, שכן רוב המקרים אינם מדווחים ואינם מטופלים.
אילוסטרציה הפטרת אינה חולפת מאליה, אלא דורשת ומחייבת טיפול. ללא טיפול, הזיהום עשוי לגרום לכאבים (אצל כ50% הסובלים ממנה), להחריף (עלול כאמור לגרום נזק מתמשך ולהדביק את הציפורניים ולגרום להתפוררותן), להתפשט לאזורים אחרים של הציפורן והרגל ואפילו להדביק אנשים אחרים. אנשים הסובלים ממחלות כרוניות כגון סוכרת חשופים יותר להידבקות בפטרת. ולכן אצל חולים כאלה עשויים להופיע סיבוכים שונים.
אפשר לאבחן פטרת בבדיקה מיקרוסקופית של חומר הנלקח על ידי גירוד עור כף הרגל במקום הזיהום. המשטח קובע את הימצאותה של הפטרייה. חומר זה מתורבת בהמשך על מצע מיוחד. התרבית קובעת את סוג הפטרייה. פטריות נוטות לחזור ב-20% מהמקרים. עם זאת, העדר טיפול עלול לעודד את התפשטות הפטרת ואת היווצרות הדלקת והזיהום המשני, ובכך להגדיל את הנזק ולעכב את הריפוי. הפטריות ברגליים "עקשניות" ולעתים קשות לטיפול. הטיפול בפטרת הציפורניים וכפות הרגליים חשוב לא רק מהסיבה האסתטית ובשל הגרד הטורדני העלול להתלוות אליהן, אלא בעיקר מפני שפטריות אלו עלולות להוות מקור הדבקה לאנשים אחרים וכן לאזורים אחרים בגוף.
אז בזמן שמרבית חלקיו של הגוף האנושי סובלים מהחמסין הנוראי של יולי אוגוסט שהרי כפות הרגליים שלנו דווקא נהנות מיציאתן לחופשי ומכל רגע של אוויר מחוץ לנעליים סגורות והקיץ מזמן לנו את האפשרות להעניק לרגליים יחס מיוחד וללמוד כמה הרגלים טובים לכפות רגליים בריאות ונקיות , שלא יביישו אף סנדל או כפכף אלגנטי.
אז לכבוד הקיץ הלוהט ביקשנו משביט פרגמן - רוקח אחראי בחטיבת הרוקחות של חברת "כמיפל" לענות על מספר שאלות שיסייעו להבין את גודלו של המטרד על כפות הרגליים ובעיקר איך תוכלו להיפטר ממנו.
פטרת ברגליים: למה בעצם זה קורה? "הפטרת בכף הרגל נגרמת עקב זיהום פטרייתי באחת או בשתי כפות הרגליים. חיידקים ופטריות אומנם נמצאים באופן טבעי על פני העור ורובם אינם מזיקים אך במצבים מסוימים מתחוללת עליה בקצב ההתרבות של החיידקים והפטריות מתגברת וגורמת לזיהום בעור. בנוסף, תנאי חום ולחות מעודדים את התפתחות הפטריות ברגליים. החום והלחות הנוצרים בעיקר בין האצבע הרביעית לאצבע החמישית בכף הרגל, יוצרים סביבה נוחה להתפתחותן".
האם קיימים כמה סוגים שונים של פטריות ואם כן מה הם ההבדלים? "כן, בהחלט קיימים סוגים רבים של פטריות. מחוללי הפטרת הם דרמטופיטים – אלו פטריות שצומחות באזור הקרני של העור והורסות אותו. פטרת ציפורניים נגרמת בעיקר על ידי משפחה של פטריות בשם Dermatophytes , אשר ביחד אחראיות ליותר מ93% מהאורגניזמים המזהמים הקשורים לפטרת. אותם דרמטופיטים חודרים לתאים המתים של העור, ומעכלים/ ניזונים מקרטין (אותו חומר קרני של הציפורן והעור הקשה). קיימים כמה סוגי פטריות נפוצים: פטרת הגוף (Tinea Corporis), פטרת במפשעה (Tinea Cruris), פטרית שמש (Tinea Versicolor) ופטרת הקרקפת (Tinea Capitis)".
מה התסמינים לפטרת רגליים? "מי שסובל מפטרת ברגליים ירגיש אי נוחות, גרד, אדמומית, אי שקט כתוצאה מגרד מוגבר".
האם זה מדבק? ואם כן איך אפשר להקטין את הסיכונים להידבק? "כן, בכוחה של פטרת להדביק בקלות. מקומות שכיחים להידבקות בפטריות הם במקומות ציבוריים כמו מקלחות, בריכות ומלתחות ציבוריות. הפטריות אינן מועברות במי הבריכה אלא במשטחים שמסביב וניתן להידבק גם דרך מגבות משותפות, מצעים וכו`. כמובן שניתן להידבק גם על ידי מגע ישיר עם אדם שיש לו פטרת ולכן, יש סיכוי להידבקות בעת הליכה ברגליים יחפות על אדמה או במקומות ציבוריים".
מהן דרכי ההימנעות? "שמירה על רגל נקייה ויבשה, נעליים או סנדלים מאווררים, נעילת נעלי רחצה במקלחות ציבוריות והחלפת גרביים מידי יום, מומלץ גרבי כותנה ולא סינתטיות שאינן מאפשרות לרגל "לנשום" להתאוורר וכמובן לא ללכת יחף במקומות ציבוריים המועדים לפורענות".
מהן דרכי הטיפול בתופעה? "קיים מגוון מאוד רחב של טיפולים: לאבק באבקה נגד פטריות את הנעליים, קרמים ומשחות שונות: חלקן ללא מרשם רופא וחלקן דורשות מרשם. במקרים חמורים יותר יש ליטול כדורים/ טבליות נגד פטרת. אלו טיפולים ממושכים יותר ומחייבים בדיקות מעקב רופא עור, בדיקות דם המצביעים על תפקודי כבד וכדומה. אם יש פטרת ברגליים, יש להשתמש במגבת נפרדת מזו שמשמשת לשאר חלקי הגוף, כדי למנוע התפשטות הפטרייה".
האם אפשר לטפל בפטרת באופן עצמאי בבית או שזה מחייב טיפול אצל רופא? "כן, יש מגוון רחב של טיפולים ביתיים ללא צורך ברופא: אבקות, קרמים ומשחות ללא מרשם רופא, חלקם אפילו מבצעים פעילות מנע".
האם פדיקור יכול ליצור פטרייה ואיך תדעו שבחרתם באיש מקצוע ראוי? "טיפולי פדיקור מחייבים רמת הגיינה גבוהה במיוחד של הפדיקורסטית החל מגיגית כפות הרגליים להשריה וכלה בכלי חיתוך ושיוף מקצועיים המחייבים טיפול חיטוי ועיקור בסטרליזטור בין טיפול לטיפול. גיגיות השרייה לכפות הרגליים כלי פדיקור שאינם נקיים, חלילה יכולים לגרום להדבקה. איש מקצוע המבצע פעולת חיטוי ועיקור מול הלקוח ומבצע החלפת סכיני גרדו לגילוף הקאלוס בכף הרגל מחליף את החלק הפנימי של גיגית כפות הרגליים (אינסרט פנימי מקצועי) סביר להניח כי לפחות רמת ההיגיינה ראויה".
במידה וטיפול מניעה בבית אינו מסייע, מה אז? "יש לפנות לרופא משפחה או רופא מומחה לרפואת עור לטיפול".
הפטרת בראי ההומאופתיה
"פטרת של הציפורניים היא בעיה שכיחה וגם מציקה מאד, מההיבט האסתטי והבריאותי כאחד", אומרת רחל שבי, הומאופתית ועורכת כתב העת של
האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. "יש מידה רבה של תסכול בכך שעם בוא הקיץ אנחנו רוצים לאוורר את הרגליים ואפילו להתהדר ברגליים מטופחות ונאות - אך לעתים נגלית לעין מציאות הרבה פחות מקסימה מהרצוי. רגליים וציפורניים עם פטרת עשויות לספר על קשיים בריאותיים שונים ולהיות מעובות, מעוקמות או בצבעים שונים ובלתי-מרנינים, כלומר כל אותם צבעים שלפני מריחת הלק.
חיפוש זריז באינטרנט יעלה מן הסתם שלל אפשרויות טיפוליות, בין אם בכדורים, משחות, שמנים או כלים תזונתיים. חשוב להבין שכל פתרון חיצוני הוא פתרון בערבון מוגבל, שבמקרה הטוב יעלים את הבעיה באופן זמני. ולמה? פטרת חיצונית – בין אם בציפורניים או על גבי העור - היא מעבר למפגע אסתטי, זהו למעשה סמן המאותת על קיומה של בעיה פנימית, כמו איתות בלוח המחוונים של הרכב, המתריע בפנינו שיש לבדוק את תפקודו. אפשר להתעלם מקיומו, אפשר לחתוך את החוט המקשר בין המערכת לבין הסימן המהבהב – אך הבעיה כנראה תמשיך בשלה ומתישהו המצב יתפרץ באופן יותר חריף.
בכלים המקובלים כיום אין פתרונות קסם מידיים בנושא. אפשר אולי למסך זמנית, לנסות למחוק – אך לאורך זמן, ההבנה שהפטרייה היא למעשה איתות נבון מצדו של הגוף, תעזור לנו לקדם פתרון אמיתי ומתמשך. הפטרת `מתיישבת` כפועל יוצא של עומסים בתפקוד מערכות הסילוק של הגוף. כל עוד העומסים ישנם, הפטרייה תמשיך בשלה, ולכן ניסיונות להעלים אותה יהיו כמעין `פינג פונג` מתסכל. מאידך, הקלה על מערכות הפסולת וחיזוק המערכות השונות הן מה שלמעשה יפתור את הסיבה משורשה – וכך גם ייעלם מן הסתם האיתות. הטיפול ההומאופתי, המופק ממינונים מאד עדינים של חומרים טבעיים כגון מינרלים, צמחים ועוד, פונה לשורש הבעיה ומאזן את מערכות הגוף והנפש.
כלומר, זהו לא עוד `פטיש` שמסלק זמנית את הבעיה, אלא הקשבה לקושי דרך תשאול מעמיק – ואז פתרונו מהשורש. אין כאן פטנטים שהם בגדר `אינסטנט`, אלא התאמה אישית ומדויקת, שכוחה הגדול הוא בעומק שהיא מציעה, ובכך שהיא מעניקה מענה לאורך זמן. הכוונה במושג `התאמה אישית` היא שיש לאבחן את מידת התפשטות הפטרייה, את מרקם הציפורניים, את צבען ואת משך הבעיה. זאת במקביל לאבחון של שאר מערכות הגוף. ישנו מגוון עצום של כלים הומאופתיים, והכדורים או הטיפות הניתנים לאחר האבחון משקללים את הנתונים הללו ומקדמים פתרון עומק".
והריח הרע מהרגליים, מה איתו?
מה יותר מביך מריח רע מהפה? רק הצחנה הנוראית שממלאת את החדר כשאתם מורידים את הנעליים שלכם.
"אם אתם סובלים כרונית מריח רע בכפות הרגליים, מומלץ אחת לשבוע לבצע אמבטיה ייעודית לכפות הרגליים, עם מים חמימים ומספר טיפות של שמן לבנדר ושמן עץ התה. הראשון בנוסף לריחו הטוב, הוא גם ידוע כמחטא ואנטי פטרייתי, השני רכיב עוצמתי אנטיסטי", אומר גל אלטמן – המדריך בחברת חלאבין.
לאחרונה פורסם מאמר ב-בכתב העת הרפואי Journal of Cosmetology & Trichology לפיו בכוחם של גרביים המכילים סיבי נחושת מחומצנת לסייע במיגור הריח רע. לנחושת שני מאפיינים חשובים שבגינם היא נחשבת למרכיב מסייע בסילוק הריחות: הנחושת כידוע היא מינרל חזק כנגד פטריות וחיידקים (פטרת כף-הרגל, נחשבת לגורם המשפיע ביותר על ריח רע בכפות הרגליים). כאשר הוא מצוי בגרביים, מינרל הנחושת קוטל חיידקים ופטריות ומפחית את הריח הרע שנגרם בעקבות נוכחותם. בנוסף הנחושת הוא מינרל חיוני שהגוף זקוק לו, לתפקוד תקין של הרקמות.
מימין: פדיסול של ד"ר פישר - דאודורנט לכף הרגל להפחתת זיעה ומניעת ריח . משמאל: רעננה - ספריי לנעליים של חלאבין למניעת ריחות זיעה וריחות לא נעימים "השימוש בדאודורנט ייעודי לרגליים הוא הכרחי!" קובע אלטמן ומוסיף, גם בימות הקיץ, שהרגל יחסית מאוררות חשוב לבצע בכפות הרגליים פילינג אנטי-בקטריאלי שתכליתו לעזור בניקוי וריכוך העור. לכל מי שתר אחר פתרון טבעי, נגיש וזול אני ממליץ לפנות אל המטבח לקחת 1/2 כוס שמן זית כתית משובח, 1/2 כוס מלח ו-5 טיפות שמן עץ-התה ולבנדר, את המרכיבים הללו יש לערבב יחדיו לעיסה ואת התערובת (פילינג טבעי) יש להעביר בתנועות עיסוי על כפות הרגליים במשך 10 דקות, בייחוד באזורים בהם התפתח או/ו קיים קאלוס. בתום פעולת הפילינג יותירו את הרגליים ספוגות בחומר כשהן עטופות במגבת למשך 5 דקות נוספות וחתמו את הטיפול בהשריית כפות הרגליים בגיגית קטנה עם מים חמימים ומיץ מלימון טרי שנסחט. לאחר ייבוש מוחלט של כפות הרגליים מומלץ למשוח אותן בדאודורנט ייעודי לכפות הרגליים שיבטיח כי כף הרגל תישאר מוגנת ככל האפשר".
