יח"צ. צילום: סרטי שובל
אוויר צח של נורמליות. רגע לכישוף, כך מתחיל הסרט. משפחה, מתבגרת, וויכוחים, וטוטו הכלבלב. בריחה. סערה. היבלעות. ומכאן נפתח המסע הקסום.
הסרט שלפנינו מביא לחיים גרסה עכשווית של "הקוסם מארץ עוץ", שמתכתבת עם האדפטציה הרוסית הידועה של וולקוב, "הקוסם מעיר הברקת".
יח"צ. צילום: סרטי שובל
העלילה תיקח אותנו בעקבות אלי (שהחליפה את דורותי המקורית) הנקלעת לסופת טורנדו מכושפת שאוספת את ביתה ואת טוטו הכלבלב המדבר. הסופה לוקחת אותם למחוזות קסומים, והדרך הביתה תעבור דרך עיר הברקת, שם שוכן הקוסם המסתורי.
בדרכה לשם, תפגוש אלי שלושה יצורים הזקוקים לעזרתה: הדחליל, איש הפח והאריה, המבקשים מוח, לב ואומץ – "תכונות בסיסיות שאי אפשר להתקיים בלעדיהן".
בבימוי מדויק ורגיש, הסרט מצליח לשזור קסם ויזואלי מרהיב עם עומק רגשי. השימוש בצבעים עזים ומעברים בין עולמות מסוגננים יוצר חוויה קולנועית עשירה.
בנעלי וינטג׳ כסופות, יוצאת אלי לדרך בארץ הקסומה, יש בה משהו בשחקנית הצעירה שמאפשר לצופים מכל הגילים להתחבר לדמות.
יח"צ. צילום: סרטי שובל
בכובע של אשת מקצוע, מצאתי בסרט דרך מדהימה להנגיש לילדים נושאים מורכבים. יש בה כדי לפתוח לשיח יצירתי, לשחרר ממחשבות אפלות, ולדבר על ׳כוחות האופל׳, ניצחון הטוב על הרע וקשת הרגשות האנושית. פרידות, פיתויים, נימוסים והליכות, מלחמה בצללים מבחוץ ואלו שבעצמנו - זהו סיפור על אנושיות ואומץ.
מה שהופך את הסיפור לרלוונטי כל כך גם בימינו הוא יכולתו לשקף חוויות אנושיות אוניברסליות. במציאות הישראלית של 2025, על רקע אי-ודאות, המסרים האלה מקבלים משנה תוקף, והסרט מספק מרחב בטוח לעיבוד רגשי דרך הפנטזיה.
על דרך האבנים הצהובות פוגשת אלי בדחליל עם קש במקום מוח שמטיב לספר על משאלות, על יחד ונבואות המגשימות עצמן. איש הפח - בקול עמוק ומסרים של מה עושים כשאוהבים. והאריה - המלך שלא רוצה להישאר לבד.
שלושת השחקנים מגלמים את הדמויות בכנות רגשית, והכימיה ביניהם היא אחת מנקודות החוזק של הסרט. בשלושת הגיבורים יש צוהר לשיח עמוק עם הילדים, אם רק תבקשו.
העושר הוויזואלי של הסרט מרשים - הנוף הירוק, המפלים, ההרים, והטירות בתערובת קסומה ועכשווית.
הצילום רהוט, התאורה מדויקת, והתפאורה עשירה. התסריט מתייחס גם לנושאים עכשוויים כמו מסכים ואינטרנט, ואפילו משלב התייחסות ל׳סלפי׳. המסר, כדברי הסרט: "להרים את הראש ולראות את העולם".
הסרט עוסק בנושאים של חומר ורוח, בית ונשמה. הבית שבלב, החלום על הבית שרצינו שיהיה לנו, חיבוק עמוק לכל היש. על מקריות, אם יש כזו, ואיך שהדרך מובילה אותנו בדיוק למקום הנכון. וכל זה לפני שהזכרנו את העיסוק בנתינה. "כשאת לוקחת סיכון כדי לעזור את עושה קסם, קסם שאף קוסם לא יודע לעשות אותו".
יח"צ. צילום: סרטי שובל
מלאכת הדיבוב של הגרסה העברית, בהובלת שרון גל לצד המדובבות והמדובבים המופלאים כמו אוהד שחר ("הדחליל"), מרשימה בהתאמתה ובדיוקה. העבודה בוימה על-ידי לני כהן, והערבוב המיוחד בין הדמות, קול המדובב, הגיל והמקצב יוצר את הקסם.
"הסרט לוקח למקומות אחרים ומאפשר ליהנות ולהתרגש מדברים שאינם קשורים בתקופה", לדברי אוהד שחר.
הפסקול המקורי והשירים המתורגמים משתלבים היטב ותורמים לחוויה הרגשית.
הסרט רלוונטי, עמוק, מלמד, קסום וחוויתי - שיעור על החיים לכל גיל. הרשמים בטעם טוב ולא מפאת פופקורן ומתוקים. מגיל ההתבגרות, דרך גיל יסודי והקטנטנים שנכחו באולם, כולם נשבו. הסיפור המוכר והידוע כובש את קהל הילדים כאת המבוגרים.
יח"צ. צילום: סרטי שובל
השורה התחתונה: הגרסה החדשה של "הקוסם מארץ עוץ" היא סרט משפחתי מומלץ בחום, במיוחד בתקופה הנוכחית. מרתק את הצעירים, נוגע בלב המבוגרים, ומזכיר לכולנו את חשיבות הבית, החברות, והאמונה העצמית. החיסרון היחיד? זו טרילוגיה, יש יגידו ׳יצר הסקרנות׳ - משתוקקת לחוות את ההמשך.
מי ייתן ונמצא את עצמנו, "יש רק עוד כמה מדרגות" אמרה אלי. שדרך האבנים הצהובות, תשיב את כולנו, את כולם וכולן, הביתה.
זוכרים, מצפים, מקווים.
