צילום: קובי טיריפינטו
בדיון הנצחי בין הטבע של הצפון לנופי הדרום, תמיד מיקמתי את עצמי במחנה הירוק. לא שנאתי את המדבר, פשוט לא התלהבתי ממנו במיוחד, לפחות עד שהגעתי אל חוות נאות והבנתי שלמדבר יש קסם משלו, כזה שקשה למצוא במקום אחר.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
נתחיל בדמיון מודרך
שמש רכה שוקעת בין הרי הנגב, האוויר מתמלא בניחוחות טבעיים של עשבי תיבול ורוח מדברית, ואתם שקועים להנאתכם בערסל אל מול נוף שנראה כמו ציור.
דמיינו: אתם יושבים במרפסת פרטית, סביבכם שקט מוחלט שנשבר רק על ידי רחש העלים, מולכם נפרש נוף צחיח אינסופי שמשתנה בכל שעה – מזהוב בוהק בצהריים לכתום-סגול בשקיעה.
בידכם כוס יין ובאוויר מתערבבים להם ריח מדורה וניחוחות המדבר. ברוכים הבאים לחוות נאות, המקום שמגדיר מחדש מהי חופשה אמיתית.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
לרוב כשחושבים על חופשה ישראלית, עולות תמונות של צימרים מפונפנים מנופחי מחיר או מלונות המוניים. אבל יש מקום אחד, נחבא בין הרי הנגב, שמשנה כאמור את כל כללי המשחק. מקום שבו ניתן לישון בצינור בטון ממוזג (כן, קראתם נכון!), בבקתה זוגית מפנקת או בבקתה משפחתית מרווחת, להתעורר לזריחה מרהיבה ולסעוד בקרון רכבת משופץ.
חוות נאות, היא חוות בודדים השוכנת על כביש 40, בסמוך לצומת טללים. היא הוקמה בשנת 2003 על ידי לאה וגדי נחימוב (62).
הזוג, שהיו בעבר בעלי רשת מסעדות אל גאוצ׳ו המצליחה, החליטו לעזוב את החיים העירוניים הנוחים לטובת הגשמת חלום להקמת חווה חקלאית במדבר, וכך מה שהתחיל כחלקת מדבר צחיחה עם אוהל קטן, הפך במשך השנים לחווה מוכרת ומשגשגת.
הסיפור שמאחורי החווה: זוג, חלום ודרך חיים
עבור לאה וגדי חוות נאות היא לא רק עסק – היא מפעל חיים.
בני הזוג, שמכירים זה את זאת מאז גיל 10 כשלמדו יחד בכיתה במושב ניר צבי, בנו את חייהם סביב חלום אותנטי של חיי חוואות. גדי, שאביו כאמור הקים את רשת "אל גאוצ׳ו" המפורסמת, חלם תמיד להיות גאוצ׳ו – קאובוי ארגנטינאי אמיתי.
לפני 22 שנה בני הזוג עשו את הבלתי יאומן – עזבו מאחור חיים נוחים ועסק משפחתי משגשג (רשת שכללה 18 סניפים!), והגיעו לחלקת אדמה מדברית מלאה בשרידי תחמושת מאימוני צה"ל, ללא חשמל, מים או תקשורת. השניים הגיעו הנה עם חמישה ילדים, אוהל סיירים וכמה עשרות גדיות, והתחילו לבנות הכל מאפס.
את ביתם הם הקימו מקרוון פשוט הצופה אל נוף המדבר, והקשיים היו עצומים, יותר ממה שניתן לדמיין. החל במזג האוויר הקיצוני, עבור בהיעדר תשתיות בסיסיות בתחילת הדרך, ועד לבדידות המסוימת, כל אלה אתגרו אותם.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
בקתת יעלה: חיבור אינטימי למדבר
בביקורי בחווה, התארחתי בבקתת יעלה. זוהי בקתה זוגית ואינטימית בת 35 מ"ר.
כבר מהרגע הראשון, המרפסת עם הערסל ופינת הישיבה הפכו ללוקיישן המועדף עליי, במיוחד בשעות הזריחה והשקיעה, בהן שהמדבר מתעטף בגוונים קסומים שקשה לתאר במילים.
לצד המרפסת ממוקמת לה בריכת טבילה נעימה (פתוחה מאפריל עד אוקטובר), וסביבה צמחי תה ותבלין ריחניים שהאורחים מוזמנים לקטוף ולהשתמש בהם.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
המטבחון בבקתה מאובזר להפליא וכולל את כל מה שצריך לחופשה מושלמת: מקרר, כירה חשמלית, טוסטר אובן, קומקום ומכונת אספרסו, כלי בישול והגשה, תבלינים, שמן זית ואפילו חלב עיזים טרי מהמחלבה המקומית.
המקלחת גדולה ומתהדרת בזרם מים חזק, בדיוק מה שצריך אחרי יום שלם של טיולים באבק המדברי.
אחד הדברים המיוחדים ביותר שגיליתי פה הוא תחושת החופש והביטחון. באופן מפתיע, אין פה בחווה מפתחות. בהתחלה התייחסתי לעניין בספקנות, אבל מהר מאד מצאתי את עצמי משאיר את הדלת פתוחה וישן להנאתי רק עם קולות המדבר סביבי. פייר, יש משהו מאד משחרר בתחושה הזו.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
הצינרים: לינה מחוץ לקופסה
גולת הכותרת המרכזית פה היא ללא ספק ה"צינרים" – מיזם לינה מקורי ששמו מורכב מהלחם המילים "צימר" ו"צינור".
מדובר בצינורות בטון ענקיים בקוטר של שני מטרים, שנועדו במקור למערכות הולכת מים, שהוסבו לחדרי לינה מינימליסטיים ואקולוגיים.
הרעיון הזה נולד מתוך צורך אמיתי להנגיש את חוויית המדבר במחירים סבירים. כל צינר מאובזר במיטה זוגית נוחה, במזגן (נכס יקר ערך כשמדובר באקלים מדברי), ודלת זכוכית שקופה המאפשרת להתעורר אל נוף מדברי קסום.
הגודל אמנם קומפקטי – שני מטרים וחצי אורך על שני מטר רוחב – אך זהו בדיוק העיקרון: מינימליזם שמתמקד בחוויה ובקשר עם הסביבה.
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
במתחם הצינרים שירותים ומקלחות משותפות, בריכת שכשוך, פינות ישיבה ואזור מדורה. שם המתחם, "צוותא", מעיד על צביונו – לאפשר לנופשים להכיר ולשבת יחד באווירת גסטהאוס חו"לית.
הקונספט הזה משתלב עם טרנד מלונות הקפסולה העולמי הקיים בכמה מקומות בעולם: ביפן כידוע ניתן לישון לצד ספרים בקפסולה המעוצבת כספרייה, בטאיוואן יש מיטות קפסולה בסגנון עתידני, וקונספט השינה בצינור כבר קיים באוסטריה ובמקסיקו. בישראל, הצינרים של חוות נאות הם חלוצי הדרך.
צילום: אתר רשמי, דניאל בר
ביסטרו הקרון: חוויה קולינרית במדבר
במרכז החווה ניצב קרון רכבת ישן ששופץ. מבחוץ, המבנה הצנוע אינו מסגיר את ההפתעה הקולינרית שתמתין לכם בפנים.
הישיבה במרפסת החיצונית, אל מול הנוף המדברי, עם צלחת של כנאפה מלוחה עם כרישה וגבינות תום ופטה שזה עתה יצאה מהתנור, וכוס יין מקומי – זו חוויה קולינרית שקשה לתאר במילים.
התפריט החלבי והכשר (אם כי ללא תעודת כשרות רשמית) מציע מגוון מנות שהתענגתי עליהן. נהניתי במיוחד מסלט החווה המשלב עלים ירוקים, עגבניות שרי, ארטישוק, אבוקדו, זיתי קלמטה וגבינת פטה ברוטב עדין (52 ₪), וגם מהסביח המפורק המשובח המורכב מתפוחי אדמה ועגבניות צלויים עם עשבי תיבול, חציל שרוף, ביצה רכה וטחינה מושלמת, המוגשים לשולחן עם בייגל ירושלמי פריך (58 ₪).
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
צילום: אתר רשמי, שרית גופן
הרשים אותי במיוחד סנדוויץ׳ הקרואסון עם שלל העלים, זוקיני קלוי עם פרמזן ופטריות פורטובלו צלויות (52 ₪) - שילוב מנצח של מרקמים וטעמים.
התפריט כולל מנות נוספות כמו מאפה פילו במילוי תרד, פטה וגאודה, כריך כפרי עם סלק וריבת בצל, וגבינת קממבר עטופה בעלי פילו אפויה ברוטב פירות יער אבל המנה הכי מרגשת פה - קרפצ׳יו סלק עם גבינת פיקורינו כבשים.
זוהי מנה מיוחדת המוקדשת לזכרו של דרור אור ז"ל, תושב קיבוץ בארי ומנהל מחלבת הקיבוץ במשך 15 שנים, שנרצח באופן טרגי ב-7 באוקטובר.
דרור שהיה איש של תשוקות קולינריות ויצירתיות, היה מוכר בחיבורו העמוק לעולם הגבינות והיכולת שלו ליצור שיתופי פעולה מיוחדים עם אנשים בתחום. המנה האמורה מבוססת על מתכון שהוא פיתח בעצמו, ומהווה מחווה מרגשת לחדשנות הקולינרית שאפיינה אותו.
לקינוח, תתקשו לעמוד בפני עוגת השמרים השוקולדית החמה (34 ₪), אך שווה להתענג גם מהכנאפה המתוקה, מעוגת הגבינה הבאסקית ויש גם דניש קינמון, או גלידות בטעמים ייחודיים כמו וניל עם טחינה, סילאן, פיסטוק ושערות חלווה.
הקרון פועל מדי יום בין השעות 09:00-17:00, ומאפשר רכישה בחנות הצמודה, שבה מגוון יינות מקומיים, גבינות איכותיות, ממרחים וכלי קרמיקה בעבודת יד.
חוות נאות, כביש 40, סמוך לצומת טללים, רמת הנגב. 054-6864347
מחירים:
צינר ללילה: 440 ₪ באמצע שבוע, 490 ₪ בסופ"ש (תוספת של 60 ₪ לארוחת בוקר בביסטרו הקרון).
בקתה לזוג ללילה: 1,050 ₪ באמצע שבוע, 1,200 ₪ בסופ"ש (כולל ארוחת בוקר).
צריף בן גוריון. צילום: אתר רשמי, חנן אפשטיין
אז מה עושים באזור?
לפני הכל – נהנים מהמדבר. ולא מדובר בקלישאה. מצאתי את עצמי נהנה מהורדת ההילוך, ומפעילויות פשוטות שבחיי היומיום נראות לי די משעממות: הדלקנו מדורה ובהינו בה (ניתן לרכוש עצים במקום), הרמנו את הראש לשמים והבטנו בכוכבים, עשינו סיור קצר בחווה, והתמכרנו למראה הזריחות והשקיעות המהפנטות.
אבל היי, אתם ממש לא חייבים להישאר רק בחווה. במרחק של 10-15 דקות נסיעה תמצאו שלל אטרקציות:
בשדה בוקר (10 דקות נסיעה) למשל תוכלו לבקר בצריף בן-גוריון. אני הזדמנתי לביקור בו בדיוק בזמן אירוע ט"ו בשבט.
הצריף עצמו מרתק – משומר בדיוק כפי שהיה בימי חייו של "הזקן", לרבות ספרייתו העצומה (כ-5,000 ספרים!), חדר האורחים הצנוע ואפילו חדר השינה, שבו התמונה היחידה היא זאת של מהטמה גנדי.
צילום: קובי טיריפינטו
באירוע זכיתי לצפות במופע ציור בחול של האמנית שלי בן-נון, אחת מחלוצות הציור והפיסול בחול בארץ. בידיים מיומנות ובתנועות זורמות שמסתירות מאחוריהן אלפי שעות של תרגול, היא המחישה את סיפורו של שתיל קטן במדבר – משל עוצמתי לחזונו של בן-גוריון.
צפיתי בהשתאות כיצד גרגרי החול נענים לאצבעותיה, מתגבשים ומתפוררים, יוצרים נופים ודמויות, ולרגע שוכחים את חוקי הטבע. שלי פיתחה ושכללה את הטכניקה האמנותית הזו במשך שנים של ניסוי וטעייה, והיכולת שלה להעביר רגשות ומסרים דרך חומר כה בסיסי הייתה מהפנטת. עבודותיה מוצגות במוזיאונים ואף באוסף האמנות של משכן הכנסת, והיא העבירה את אמנותה הייחודית לדור חדש של יוצרים.
המופע לא היה רק חוויה אמנותית, אלא גם רגע של חיבור למהות המקום – הרעיון שמתוך שממה וחול, בעזרת חזון, התמדה וידיים חרוצות, אפשר ליצור משהו יפהפה ומשמעותי. בדיוק כפי שבן-גוריון עצמו האמין לגבי הנגב. המקום נותן פרספקטיבה מרעננת על אדם שהחליף חיי נוחות בתל אביב בצריף במדבר, מתוך אמונה עזה שזהו המקום שיבחן את עתיד המדינה.
צילום: פייסבוק רשמי
בטללים הסמוכה (7 דקות נסיעה מהחווה) – גיליתי הפתעה קולינרית בשם "הכריכים של פרננדו".
זהו בראסרי אינטימי וחמים השוכן בלב אזור התעשייה של הקיבוץ, המנוהל ע"י פרננדו בריס, ארגנטינאי שעלה ארצה לפני 33 שנים, והתמקצע באמנות היישון והצלייה.
הכריכים שלו מוצעים בלחם פרנה שסופג את נוזלי הבשר מבלי להשתלט על הטעם, ומציעים אסאדו מפורק, בריסקט או נקניקיות צ׳וריסו בטעם שמזכיר את ארגנטינה (45 ₪ לכריך).
לצמחונים מוצע פה כריך טבעוני עם גוואקמולי וירקות קלויים, ובימים שני וחמישי התפריט מתרחב יותר. אם כבר הגעתם הנה אל תוותרו על טבעות הבצל המצוינות (10 ₪), אחת התוספות הטובות שטעמתי בחיי.
רגע לפני שהתקפלתי בחזרה לתל-אביב, שקעתי שוב בערסל והודיתי שחוות נאות היא אחת מאותן פנינים נדירות שבאמת מצליחות לספק חופשה אותנטית, מרגיעה ומחברת - בלי לשבור את הארנק.
בין אם אתם זוג שמחפש פינה רומנטית, משפחה שמעוניינת להתנתק קצת מהמסכים ולהתחבר לטבע, או אפילו ח`ברה שמחפשים חוויה שונה וקהילתית - פה תמצאו את מה שחיפשתם. וכשתעזבו, כמוני, כנראה תגלו שהמדבר שינה משהו בתוככם, ושאתם כבר מתכננים את הביקור הבא...
