מייקל מת מזמן, אבל ההצגה חיה ונושמת: אתם חייבים את זה לעצמכם

 

איך שאני רואה את זה, העולם נחלק לשלושה: אלו שראו את ההצגה "מייקל" יותר משלוש פעמים לפחות; אלו שלא ראו את ההצגה "מייקל" מעולם (תנחומיי); ואלו שמחכים לקנות כרטיסים להצגה "מייקל" אבל טרם עשו זאת.

 

לגבי הקבוצה הראשונה - חשוב שתדעו שלוש פעמים זה לא מספיק. לגבי הקבוצה השנייה - כדאי שתתעוררו על החיים שלכם, ולגבי הקבוצה השלישית - תחושת בטן שבעוד כמה שורות מעכשיו, כבר תזמינו כרטיסים לשורה הראשונה.

 

אז מייקל. קומדיה טרגית ישראלית שנכתבה ומבוצעת על ידי "אנסמבל מייקל".

 

העלילה מתארת את טקס הזיכרון השנתי שעורכת משפחת ברוש לבנם מייקל, ובמהלכו מתגלים סודות משפחתיים והטקס יוצא משליטה. ההצגה זכתה להצלחה רבה, כולל זכייה בשלושה פרסי "קיפוד הזהב" בקטגוריות: הצגת השנה, במאי השנה ומבצע השנה.

 

 

 

בנוסף, בשנת 2018 ההצגה עובדה לסדרת טלוויזיה בשם "מייקל" ששודרה בערוץ yes Comedy.

 

בשורה התחתונה: אף אחד לא ממש יודע מי זה מייקל (מלבד תמונה של ילד שתלויה עקום על הסט), איך הוא הלך לעולמו ולמה. מה אנחנו כן יודעים? שיש כאן משפחה ישראלית אחת שמתכנסת לטקס אזכרה לבן, ומפה זה רק הולך ומידרדר. ועדיין, איכשהו – הכול הכי מתוכנן ומדויק ברמות של שעון שווייצרי.

 

בהיעדר מייקל, אתם מוזמנים להכיר את אמו, רבקה (הילה גולדנברג), שמנסה לאפס את המשפחה הלא מתפקדת; דוד חסר טקט שלא רואה בעיניים (אבי דנגור); אחות בשם יסמיניש (מיטל רז) עם קול מצפצף; חבר משפחה שקט אבל דומיננטי בדרכו (נדב הולנדר); ודודה אחת קשישה בשם טוטה - וחכו, חכו שתראו איך היא נראית באמת (נטליה פאוסט).

 

וכל אלה ביחד מזמינים אתכם לטקס האזכרה שבו כאמור מעלים סיפורים וזיכרונות אודות מייקל העלום, בשילוב ריקודים, שירים, הפעלות, בורקס ללא מילוי, במבה יבשה, אמירות שאין מי שיש לו משפחה והוא לא שמע אותן לפחות פעם אחת בחייו, וטקס יהודי אחד שאין ישראלי שלא מכיר: השבעה.

 

 

 

ההצגה מתחילה עוד לפני שהתיישבתם. אל תיבהלו מזה. תזרמו אם יגישו לכם במבה והקאסט יתחיל לדבר אתכם.

 

ההצגה רצה על הבמות מ-2007 והיא לא השתנתה כלל, וכמה טוב שכך. סוס מנצח לא מחליפים ובמילים של מייקל אסור לגעת. קלאסיקה. קל.

 

הצגה קורעת, מטורללת, מוגזמת, הזויה – וזה בדיוק מה שהנפש שלכם צריכה עכשיו. לברוח הכי רחוק שיש. ובאותו זמן - היא איכשהו הכי הגיונית, מוכרת וקרובה לבית שיש, כי כולנו מכירים את המשפחה הזו.

 

אם נולדתם בשנות ה-60 או ה-70 (או חייתם בבית של כאלה) – כל הרפרנסים בהצגה יכו בכם כמו כפכף של אמא.

 

תופעות פיזיולוגיות שעלולות להתעורר בזמן הצפייה בהצגה: זה יצחיק אתכם עד כאב בטן פיזי, זה יצחיק אתכם עד דמעות שמטשטשות לכם את הראייה, וזה יצחיק אתכם עד השלב שתשאלו את עצמכם "אני עוד רגע מתעלף מצחוק, איך לעזאזל השחקנים עומדים בזה בכל ערב מחדש?".

 

ואז יגיע סרט הברית. הסרט שמייקל אהב כל כך לראות. וכאן – אני לא צוחקת – אנשים קרקרו במקום, ולא בגלל הקלוז אפ המטריד על חיתוך העורלה, אלא כי בשלב הזה כבר אין שליטה על הצחוק.

 

ההצגה הזו רצה, כאמור, מאז 2007, ולא נמאס ממנה, כי היא לא רק מצחיקה – היא גאונית. כל דמות שם היא תזכורת כואבת אך מדויקת למשפחה הישראלית. זה קצת כמו לראות את עצמכם מתוך מראה עקומה של לונה פארק, ולהבין שזה יותר מדי מדויק.

 

שימו לב! אחרי שניסו להרוג את מייקל סופית ולהוריד אותו מהבמות, הוחלט להשיב אותו על אזכרה עונתית: בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, למשל 3 ימים ברצף. מצב שכרטיסים לחורף כבר פספסתם, אבל אל תפספסו את המכירות לאזכרת אביב.

 

מוזיקה מקורית: נדב הולנדר 

 

המופעים הבאים: 

(הערב)  שלישי, 4 פברואר בשעה 20:30 - צוותא 1

שבת - 10 במאי, 19:30, 21:30, צוותא 1

ראשון - 11 במאי, 20:30, צוותא 1

 

משך המופע: שעה ו-15 ד`

 

מחיר: 155 שקלים