"את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק": לילה של דמעות ותקווה בטקס פרסי אקו"ם

 

אין הרבה רגעים שמצליחים להשתיק אולם מלא באנשי תעשיית הבידור. אבל כשדני ליטני בן ה-81 עלה אמש לבמה, נשען על מקל הליכה ובקול רועד ביקש "תחזירו אותם כבר, אי אפשר יותר" - השתררה לה דממה מוחלטת. הזמר שהביא את הבלוז האמריקאי לישראל ועיצב את הסאונד של הרוק המקומי, עמד על הבמה פגיע וכואב, והפך את הרגע מעוד טקס פרסים לרגע היסטורי שמשקף את התקופה המורכבת שאנחנו חיים בה.

 

טקס פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

רגע מיוחד של מפגש בין דורות התרחש כשאריק סיני עלה לבמה לחלוק כבוד לדני ליטני. סיני, שנחשב בעצמו לאחד מעמודי התווך של הרוק הישראלי, בחר לבצע את "משבר אמון" - שיר שהפך לאבן דרך בתולדות המוזיקה המקומית.

 

הביצוע המרגש, שהדגיש את המילים "אני לא מאמין לאף אחד יותר", קיבל משמעות חדשה בימים אלה. המפגש בין שני הענקים - ליטני על מקל ההליכה שלו וסיני בגיטרה - היה תזכורת חיה למורשת העשירה של הרוק הישראלי ולקשר העמוק בין הדורות במוזיקה המקומית.

 

הטקס ה-68 של פרסי אקו"ם, שהתקיים אמש בסינמה סיטי גלילות, היה אמור להיות חגיגה של המוזיקה הישראלית, אך המציאות הישראלית של 2024 הפכה אותו למשהו הרבה יותר עמוק - מעין מראה של חברה שמנסה למצוא את האיזון הנדרש בין אבל לתקווה, בין זיכרון לחיים.

 

 טקס פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

"הדרך הזאת היא לאמיצים בלבד", אמרה יסמין מועלם עת קיבלה את פרס אלבום השנה על "אין עולם". "מי שרוצה להשמיע את קולו בעולם יצטרך להשאיר מאחור את הגאווה, את הרצון להישאר נקי וללא פגמים, את הפחד להיכשל.

 

כשהלב חשוף, הוא יקבל שריטות. אבל הוא גם יקבל כל כך הרבה אהבה וחום". דבריה קיבלו משמעות כפולה כשביצעה את "יהיה טוב", שיר שקיבל משמעות חדשה לגמרי מאז השבעה באוקטובר.

 

פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

הרגע המטלטל ביותר של הערב הגיע כשירדנה ארזי עלתה לבמה. רגע לפני שביצעה את "הביתה", סיפרה ארזי סיפור שטרם נשמע: "התאומים זיו וגלי ברמן, שנחטפו לעזה, התחילו את דרכם המקצועית כנערים בני 18 בהופעה שלי עם הגבעטרון".

 

ברגע זה שלפה ארזי תמונה ישנה - שני צעירים מחייכים מאחורי הקלעים עם ארגזי ציוד. "התמונה הזו מלווה אותי כבר יותר משנה", אמרה בקול חנוק, "ובכל פעם שאני שרה הביתה, הם עומדים לנגד עיניי".

 

טקס פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

חנן בן ארי, שזכה בפרס המחבר, הצליח אף הוא לתאר את מהות הערב במשפט אחד: "השנה הקשה הזאת גרמה לי לגלות מחדש את המוזיקה. ראיתי מה היא עושה בשטחי כינוס של חיילים רגע לפני קרב, בחתונות בזק בבסיסים, בכיכר החטופים, עם גיבורי הנובה. לצערי גם בלוויות. המוזיקה תמיד הייתה שם, מחבקת, מתמסרת, לא שופטת".

 

טקס פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

נקודת האור של הערב הגיעה דווקא מצעירי הביצה. יגל אושרי שזכה בפרס על השיר על "לצאת מדיכאון", שהפך להמנון לא רשמי של התקופה. נועה קירל, שהפתיעה עם גרסה אקוסטית ל"יוניקורן" וחשפה עומק חדש בלהיט הפופ שלה. והתגלית המרעננת של השנה, צמד הראפרים נס וסטילה, שהוכיחו שאפשר לעשות היפ הופ עם לב ענק.

 

טקס פרסי אקו"ם 2024, צילום: שלומי פינטו

 

פרסי מפעל חיים הוענקו ליוסי גיספן, שכתב למעלה מאלף שירים וקרא לאחדות, וליאיר קלינגר בן ה-80, שהלחין את הפסקול של ישראל במשך שישה עשורים. אולם השיא הרגשי של הערב היה כשהוענק אות הוקרה לחברת ההגברה "סינקופה" מכפר עזה, שאיבדה ארבעה מאנשיה בשבעה באוקטובר.