אנשים לפני תיקים

 

זו אחת הכתבות שהיה לי הכי קשה לכתוב, דווקא כי הכרתי את האיש שעושה מעל ומעבר בכל היבט – מקצועי ואנושי. הקושי הוא בעיקר איך לומר... להבהיר את מלוא הערך של העשייה האדירה שלו. לכן עברתי שיחה מטלטלת וכתיבה מכוננת בכל מובן אפשרי.

הכירו את עורך הדין בנימין (בני) תייאר, בעל חברת עורכי הדין בנימין ראובן תייאר ושות׳. רקע כללי וחלקי ביותר מובא באתר החברה: "בנימין ראובן תייאר ושות׳ הינו משרד בוטיק מוביל בתחום עריכת הדין.

הפירמה מציעה ללקוחותיה ליווי וייעוץ משפטי מקצועי רחב בעולם הפלילי והאזרחי תחת קורת גג אחת. המשרד נוסד על ידי עורך דין בנימין תייאר, המחזיק בניסיון ייחודי בסקטור הביטחוני-פלילי במדינת ישראל.

עורך הדין תייאר הוא יוצא מערכת הביטחון ושימש בתפקידים בכירים, היה מפקד של שלושה בתי סוהר, ובנוסף היה מפקד תחנת משטרה".

כשאני שומע את כל אלה, וואלה, מעט מפחיד, לא? אתם בטח אומרים לעצמכם: "לא כדאי להיתקל באיש כזה, אתם בטעות עוד תמצאו את עצמכם מאחורי הסורגים". אז רגע, חכו.

עם הניסיון העשיר מגיע הידע הרב, וגם, איך לומר?! הקשרים לצד הכישורים.

חברת עורכי הדין של תייאר טיפלה עד כה בתיקים מורכבים והביאה הצלחות רבות במיוחד, אך ההצלחות האמיתיות לדעתי הן דווקא בסיפורים הקטנים. שם יש עולם שלם והם הגדולים באמת, אבל אתם יודעים... אולי אני מכליל, לא כדאי לשפוט לפני שמכירים את הפרטים.

 

לרגע נשמעתי כמו עורך דין עם ההערה הזו, אבל אין כאן קונקורנציה - במיוחד לא בתחום האנושי הזה.

נוצר הרושם עד כה כי עורך הדין בני מטפל רק ביוצאי ומשרתי מערכת בתי הסוהר ומשטרת ישראל, אז הנה ההבהרה: חיילי צה"ל ונפגעי טראומה, וכל חייל אשר נגרמו לו נזק או עוגמת נפש ממשית – ימצאו כאן אוזן קשבת ומומחה אמיתי עם דגש על פוסט טראומה.

 

למשל, פנה אליו אזרח אשר נפגע במלחמת יום הכיפורים, אתם קולטים כמה שנים עברו? ועורך הדין בני הביא לו את זכויותיו אשר מגיעות לו.

 

יח"צ.  עו"ד בני תייאר. צילום: יוהנס

 

השיחה עם עורך הדין התנהלה באופן נינוח ונעים. הוא החל לספר לי על התמחותו המקצועית, אבל אני ביקשתי ממנו לשתף אותי בסיפור מרגש.

 

בני טען שיש כל כך הרבה וניסה לחמוק. אני מנחש שהוא לא רצה לחטוא בחטא היוהרה של "אני ואני ואני", אבל אני התעקשתי והקרצייה שבתוכי (איכס) ניצחה.

 

כי הרי הסיפור האמיתי לא נמצא ברשת, אלא בניואנסים ובהיכרות בלתי אמצעית שאפשר לגלות רק בשיחה אישית וארוכה, כמו זו שניהלתי עם עורך הדין תייאר. הנה הסיפור שמראה שלפעמים מעט רצון טוב, "הגדלת הראש" ומבט פנימה אל נפש האדם, יכולים להפוך עולמות.

 

ובכן, פעם אחת, לפני שנים רבות (כך מתחילות הרבה אגדות, אבל כאן מדובר בסיפור אמיתי) היה בני תייאר מנהל כלא עצמון, וניצח בין השאר על הליך של שחרור אסירים מהכלא (לי זה הזכיר קצת את השחרור מהצבא...).

 

כשאסיר מסיים לרצות את עונשו, מתקיים הליך אשר מורכב משרשרת של פעולות, שכל אחת מסומנת בחתימה של בעל תפקיד ב"טופס הטיולים". החתימה האחרונה היא של מנהל הכלא, וכשזו מופיעה נפתחים בפני האסיר השערים והוא יוצא לחופשי.

אותו יום עמד בני לחתום על טופס השחרור לקבוצה לא קטנה של אסירים, אבל לפתע שם לב שעיניו של אסיר אחד כבויות ומבטו אף מבוהל. הייתכן שאסיר אינו שמח על שחרורו מהכלא? תהה בני והזמין אותו למשרדו.

בני שאל אותו לאן מועדות פניו ומה בכוונתו לעשות כאדם חופשי, אך האיש רק בהה בו בעצב ולא אמר דבר. כך הבין מנהל הכלא שאין לבחור הצעיר לאן ללכת – אביו של האסיר גם הוא אסיר ומועד שחרורו רחוק. אמו הידרדרה לעיסוקים מפוקפקים שלא כאן המקום לפרטם.

"הנה", חשב לעצמו בני, "מקרה קלאסי של חזרה לפשע, וסיכוי גבוה שאפגוש שוב את אותו האיש בין כותלי הכלא, לאחר גנבה או פריצה שייאלץ לעשות על מנת לשרוד".

בזמן אמת הרים בני טלפון למנהל של רשת מלונות גדולה, מוכרת מאוד וידועה בארץ, שאותו הכיר היטב. בני שטח בקצרה את מצבו העגום של האסיר המשוחרר וביקש לפתוח עבורו דלת של הזדמנות לשיקום אמיתי באמצעות עבודה במלון. כדי להבטיח שהכול ייעשה מיד, ביקש בני מהנהג שלו להסיע את הבחור עד למלון שבצפון הארץ ולוודא שהוא אכן נקלט בו ומתחיל לעבוד מיד.

 

יח"צ.  עו"ד בני תייאר. צילום: יוהנס

 

כעבור כמה חודשים התקשר שוב בני למנהל הרשת, וזה שמח לבשר לו שהאיש עובד כעוזר טבח, מתפקד מצוין ואף לן במלון. "נשמע טוב", חשב לעצמו בני ושב לענייניו.

והנה חלפו להן כמה שנים. בני שהה עם רעייתו בנופש באילת, ולפתע נגע מישהו בכתפו. בני הסתובב, וכן, ודאי ניחשתם – מולו עמד הבחור שהשתחרר מהכלא לפני שנים, אך הפעם עיניו ברקו, גבו היה זקוף וראשו מורם.

 

בני שמח מאוד לפגוש את הבחור, ושמח עוד יותר לשמוע מפיו כי הוא התקדם מאוד בעבודתו והועבר למלון באילת, שם הכיר את זוגתו שעוסקת באותו תחום במלון אחר. הם נישאו ומצפים לילד/ה.

"וכל זה תוצאה של שיחת טלפון אחת!" מסכם בני בהתרגשות. "לא", אני מתקן אותו, "שיחת טלפון והרבה רצון טוב ונחישות!".

את הסיפור הנפלא הזה לא הייתי זוכה לשמוע, וגם אתם לא, לולא הייתי מתעקש. מה לעשות, לפעמים אני "קרצייה". אז אולי עוד אחד, אני מפציר בבני, מהתקופה שכבר היית עורך דין?

הפעם בני כבר נפתח ונענה ביתר קלות. כעת בני הוא כבר עורך דין בני תייאר, בעל חברת עורכי דין אשר מתמחה בכל הנגזרות של משרד הביטחון.

למשרד פנתה יום אחד סוהרת ממוצא אתיופי אשר ספגה צעדי ענישה כי איחרה בכחצי שעה לעבודתה. האיחור היה צפוי, שכן האישה ביקשה כמה פעמים מהממונה עליה להתחשב במצבה, היות שבבקרים עליה "לפזר" את ילדיה במוסדות שונים, והשעות אינן ניתנות לשינוי.

 

אך כל הבקשות החוזרות והנשנות התקבלו בסירוב, והעובדת נאלצה כאמור לאחר ולספוג על כך קנסות, נזיפות ועוד צעדי עונשין – והכול במסגרת עיסוק אשר דורש תעצומות נפש בלתי מבוטלות.

 

יח"צ.  עו"ד בני תייאר. צילום: יוהנס

 

עורך הדין תייאר הזדעזע מהעוול המשווע והציע לקחת על עצמו את התיק ב"פרו בונו", כלומר בחינם. אך עד מהרה התברר שאין כל צורך ב"תיק". הפרשה הסתיימה שוב בשיחת טלפון אחת שארכה כמה דקות, ובסופה הועברה הסוהרת לכלא אחר אשר מנהליו קיבלו והבינו את סוגיית האיחור. 

 

גם כאן ביקש בני להתעדכן כעבור כמה חודשים, ושמח לגלות כי במקום החדש מרוצים מאוד מאוד מהסוהרת המוכשרת, אשר הפכה לעובדת מצטיינת.

שני הסיפורים האלה לבדם יכולים לספר על אופיו ודרכו של עורך הדין בני תייאר, ויש עוד רבים כמוהם. לכן סמכו על ההמלצה ש"יותר מזה אנחנו לא צריכים", כמו שאמר שלמה ארצי. אם חלילה גם אתם תיפלו קורבן לפגיעה או עוולה – מעורך דין תייאר ואנשי משרדו תקבלו לבטח את הטיפול המקצועי הטוב ביותר, אבל חשוב מכך – את הטיפול האנושי שהוא מעל ומעבר ואין לו כל תחליף.

ראוי להוסיף כי בני מתמקד בפרשות הנוגעות למערכת הביטחון על כל חלקיה, ומקדיש רבות לסיוע משפטי לנפגעי פוסט טראומה. הוא קרוב לנושא כמי שנכח כקצין משטרה בכמה פיגועים קשים ביותר.

בני אומר כי כסף בא וכסף הולך, אך לראות מישהו שחייו משתנים – זה סיפוק שאין להשוותו לשום שכר טרחה.

אני מסיים את השיחה ומודה לאל, לגורל ולהחלטה שלי לכתוב על האיש כתבה שהתגלגלה במוחי מספר ימים עד שהחליטה לצאת ממנו אל האור. בעניינים כאלה לכל מילה יש ערך וניגשתי לכתוב אותה באמת תוך יראת כבוד לאיש ולפועלו.