יח"צ. צילום: משה צ`יטיאת
כשיצא לאקרנים בשנת 1973, "קזבלן" לא היה רק עוד סרט ישראלי. בהפקתו השאפתנית והמרשימה של מנחם גולן, הסרט - שהתבסס על מחזהו הפרובוקטיבי של יגאל מוסינזון ועיבודו המוזיקלי המצליח - היווה נקודת מפנה בקולנוע המקומי.
היצירה, שצמחה מתוך המציאות החברתית הסוערת של שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, הפכה למראה נוקבת של החברה הישראלית המתהווה. פס הקול האלמותי, עם להיטים כמו "יש מקום", "רוזה", "כל הכבוד" ו"אתה נמצא ביפו", חרג מגבולות הבידור הקל - השירים הללו הפכו להמנונים לא רשמיים של מאבק חברתי ותרבותי.
העלילה כידוע מתרחשת בפינה קסומה ועצובה של יפו העתיקה, בשכונת עוני שהייתה מיקרוקוסמוס של ישראל בראשיתה: מרחב אורבני צפוף שבו התערבבו גורלותיהם של עולים טריים מצפון אפריקה ומזרח אירופה.
בלב הסיפור ניצבת דמותו המורכבת של קזבלן, אותו מגלם יהורם גאון בכריזמה בלתי נשכחת - עולה ממרוקו, שמנהיג חבורת צעירים פרחחים, גיבור מלחמת העצמאות שהפך למנהיג רחוב כריזמטי וחווה עימותם עם הממסד ודיירי השכונה, דמות המגלמת את הפרדוקס של דור שלם: לוחמים שהגנו על המולדת אך מצאו עצמם בשוליה החברתיים.
יח"צ. צילום: משה צ`יטיאת במרכז העלילה מתפתח סיפור אהבה סוחף בין קזבלן הספרדי לרחל (אפרת לביא) האשכנזיה, בתם היחידה של עולים מפולין - רומיאו ויוליה ישראלי המשקף את השסעים החברתיים העמוקים של התקופה.
המתח מתעצם כשהשכונה כולה עומדת בפני צו פינוי, וקזבלן מואשם בשווא בגניבת כספי ועד השכונה מהוריה של רחל. רק מפגש מקרי עם מפקדו הצבאי לשעבר, שהפך לקצין משטרה, יחשוף את האמת ויאיר באור אירוני את הפער בין תהילת הקרב לשפל החיים האזרחיים.
סיפור ההפקה של "קזבלן" משקף את סיפורה של העיר עצמה. עם למעלה ממיליון ורבע צופים באולמות הקולנוע, היצירה התמקמה במקום השני ברשימת הסרטים המצליחים בתולדות הקולנוע הישראלי. צוות ההפקה בחר לצלם בשכונת מנשייה ההיסטורית, מרחב עירוני שנמתח בין תל אביב ליפו, בשטח שכיום מוכר לתל-אביבים כאזור פארק צ`ארלס קלור.
הבחירה במיקום זה לא הייתה מקרית - האדריכלות המקומית, על שלל פרטיה המרהיבים, העניקה לסרט את האותנטיות שחיפשו יוצריו. מעניין במיוחד הוא גורלו של המרחב הזה: במקום שבו התרחשה הסצנה האיקונית "כולנו יהודים", משתרעים כיום חופי רחצה טבעיים ושטחי דשא נרחבים, כשברקע נושבת רוח ים תמידית.
יח"צ. צילום: משה צ`יטיאת זהו מקום שמזמין את מבקריו להרהר בשכבות ההיסטוריה העירונית - מהימים שבהם שימש כתפאורה לאחד הסרטים המשפיעים בקולנוע הישראלי, ועד להווה שבו הוא מהווה מרחב ציבורי פתוח המשמר את זכר העבר.
51 שנה אחרי, זוכה "קזבלן" לפרשנות מחודשת ומרעננת בביצועה של תזמורת המהפכה, תחת שרביטם של זהר שרון ורועי אופנהיים. הקרנת הסרט בליווי תזמורת חיה אינה רק מחווה נוסטלגית - היא מעניקה ליצירה הקלאסית נשימה חדשה ועומק רגשי בלתי צפוי.
תזמורת המהפכה, שהפכה לתופעה תרבותית ייחודית בנוף המוזיקלי הישראלי, ידועה ביכולתה לגשר בין עולמות: היא משלבת מוזיקה קלאסית עם ז`אנרים עכשוויים כמו אלקטרוניקה, רוק וג`אז. קהל המופעים שלה משקף את הגיוון הזה - מחובבי מוזיקה קלאסית ועד צעירים מתרבות הפופ. שיתופי הפעולה שלה עם אמנים כמו אביתר בנאי, דיקלה ולהקת המחול בת-שבע, הפכו אותה לגשר חי בין סגנונות וקהלים.
המפגש בין הסרט לתזמורת יוצר חוויה מרתקת: אף שהסרט עצמו נושא את חותם תקופתו, הביצוע החי של המוזיקה מעניק לו נשמה חדשה, יוצר דיאלוג מרתק בין העבר להווה, בין המסורתי לחדשני.
יח"צ. צילום: משה צ`יטיאת לדברי שרון ואופנהיים: "בשנה בה אנו נלחמים על הבית, על החזרתם של אזרחים חטופים ומפונים לביתם, על איחוי הקרעים בתוכנו ועל המשך ההגדרה העצמית שלנו כעם, אנו רואים בתרבות אפשרות לשמש כדבק שמחבר בין אבני וקירות הבית - שיהיה מקום בטוח ויציב לחזור אליו. ביתה של תזמורת המהפכה אינו בנוי מלבנים, אלא מצלילים, שירים, תמונות וסיפורים.
בעונה הקרובה נמשיך בדיאלוג עם מקורות ההשראה שלנו מבית, נפרש, נקשיב מחדש וניתן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. אנו תקווה שתיכף זה יעבור, תיכף ידליקו אור, וכמו העץ שקם לתחייה מהשלכת, משהו בנו אומר לנו - `המשיכו בדרככם".
המפגש המחודש עם "קזבלן" בביצוע תזמורת המהפכה מוכיח שיצירת מופת לעולם אינה מאבדת מכוחה. בעת שהשסעים החברתיים והעדתיים עדיין פוצעים את החברה הישראלית, סיפורו של צעיר מזרחי גאה הנלחם על מקומו וזהותו נותר אקטואלי מתמיד.
אך הפעם, הביצוע התזמורתי החי מעניק לדרמה החברתית ממד חדש ועמוק: הצלילים העשירים והעיבודים החדשניים מרימים את היצירה מעל לזמן ולמקום, והופכים אותה למסע מוזיקלי מרגש על אהבה, גאווה וצדק חברתי.
כשהמסך הגדול נפגש עם התזמורת החיה, נוצר רגע קסום של התעלות - רגע שבו העבר והעתיד, המזרח והמערב, הגבוה והעממי, מתמזגים ליצירה אחת, שלמה ומלאת תקווה. רוצו לראות!
המופע הבא - היכל אמנויות הבמה בהרצליה, 7 בדצמבר