יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
בגלריית Global Art השוכנת ברחוב בעלי מלאכה בתל אביב, מוצגת בימים אלו "קולות הנפש", תערוכה יוצאת דופן. פסיכולוג שהוא גם אמן זה תמיד מסקרן, במיוחד כאשר האמנות שלו, שהיא אמנות מופשטת, מוגדרת על ידו כ"אמנות מרתקת ובעלת משמעויות רבות".
ד"ר דוד נרוב מצייר בשני סגנונות עיקריים: הבולט ביניהם הוא הפוינטליזם - טכניקה ייחודית שהתפתחה בצרפת בשלהי המאה ה-19 והפכה לאבן דרך משמעותית באמנות המודרנית.
טכניקה זו, המבוססת על יצירת תמונה שלמה באמצעות נקודות צבע זעירות, מייצרת אפקט ויזואלי מרתק: מצד אחד התמונה נראית ברורה ומובנית, ומצד שני היא יוצרת תחושה של תנועה ורטט מתמיד.
סגנונו השני הוא האקספרסיוניזם - זרם אמנותי שצמח במאה ה-19 והציב במרכז את עולמו הרגשי של האמן ואת תפיסת המציאות הסובייקטיבית שלו. מדיום שהשפיע על מגוון תחומי אמנות, מספרות ועד קולנוע.
ד"ר נרוב חי את רוב חייו בניו יורק, שם השלים את לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה היוקרתית בין השנים 1975-1983, וצבר תארים מתקדמים רבים, כולל דוקטורט. הכשרתו המקצועית התפרשה על פני שלושה מרכזים מובילים לבריאות הנפש בניו יורק, שם התמחה בשיטות טיפול מגוונות.
בין השנים 1975-1980 למד את אמנות הציור אצל אמנים מוערכים ובעלי שם וביניהם מקסים בגווסטר שהיה מקורב לז`ורז` בראק, הנחשב יחד עם פבלו פיקאסו למייסד הזרם הקוביסטי באמנות המודרנית.
יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
לישראל הגיע בשנת 2012 כתושב חוזר. "היה לי תמיד צורך לחזור הביתה, לאחר 40 שנה בארה"ב, הרגשתי שאני רוצה להיות עם העם שלי במדינה שלי. התגעגעתי ממש וחזרתי", הוא מספר.
כיום ד"ר נרוב ממשיך לפעול במקצועו בקליניקה הפרטית שלו.
מתי התחלת לצייר?
"אני חש לפעמים שנולדתי עם מכחול ביד. זה היה מאז ומתמיד צורך קיומי שלי. אני מצליח לצייר בקלות, וחש תוך כדי תהליך היצירה שאני מתחבר למשהו מאוד אמיתי ופנימי שלי. אני חווה סוג של מדיטציה. משהו קורה לי כשאני מתחיל לעבוד עם צבע, אני מרגיש שאני נסחף לעולמות שהם מעל למציאות".
יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
באיזה בית גדלת?
"גדלתי בגדרה, למשפחה בוכרית מלאת אהבה. הורי עשו הכל כדי להביא פרנסה, והבית היה עשיר באוכל ובמנהגי העדה הבוכרית, שתמיד הרגשתי שהיא עדה אצילה. ה׳ביחד׳, החיבור בין ההורים לילדים, היה מאוד משמעותי. מעולם לא חשנו מחסור, גדלתי בילדות מאושרת. היינו ארבעה ילדים שגודלו בחום רב".
יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
"גדלתי בשנות השישים, בעיניי זה היה מאוד משמעותי להתפתחות שלי כי גדלנו בסביבה חמה ותומכת. זה הוסיף לחיי אפשרות לראות את הזולת, להיות רגיש לו, ולהבין חמלה מהי.
האם קיים אצלך קשר בין היותך פסיכולוג ומטפל, לבין היותך אמן וצייר?
"שני התחומים הללו מאוד קשורים בעיניי. הם משלימים אלו את אלו. הציור מרגיע אותי, אני מרגיש שלם יותר אחרי שאני מצייר, ומאמין שזה משפיע על הלא מודע שלי לתת מעצמי יותר.
שלושים שנות ניסיוני בטיפול במגוון כה רחב של מצבים נפשיים מתבטאות גם ביכולת שלי להביע על הבד את המורכבות האנושית, על כל גווניה".
יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
מדוע בחרת באמנות מופשטת?
"האמנות המופשטת מתאימה לדרך בה אני יכול לעצב את תת המודע שלי ולהגיע למקומות בו הרגש שולט. אני מאמין שכולנו שווים, ולקחתי על עצמי משימה לעזור לאנושות בשתי דרכים: דרך הטיפול ודרך האמנות והציור. אני משלב בין טיפול במטופלים ויצירה. שני העולמות מבחינתי הם מהות ומטרת החיים שלי".
יח"צ. ציור: ד"ר דוד נרוב, מתוך תערוכת "קולות הנפש"
מסטודיו הביתי שלו, מספר ד"ר נרוב שהוא "מצייר המון שעות ועובר הרבה לילות לבנים... מצייר כמעט בכל יום. ממש נשאב לזה".
עוד מוסיף ד"ר נרוב ומציין: "בחירת הצבעים שלי ספונטנית, אני לא חושב על זה. זורק צבע על הבד מבלי לחשוב, צבע שנראה לי - אני מניח על הבד, אוהב את כל הצבעים, כולל הצבע השחור.
השימוש שלי בנקודות צבע מדויקות יוצר דיאלוג מעניין בין הטכניקה המובנית והמדויקת של הפוינטליזם לבין החופש האמנותי והספונטניות של הבחירות הצבעוניות.
אני מערבב צבעים באופן ספונטני וכמעט תמיד אני מבחין שבסוף, כשהציור גמור, בכל זאת קיימת התאמה בין כל הצבעים.
התאמה שמבחינתי היא מושלמת. העבודות שלי ויזואליות, מאוד אסתטיות, הציורים שלי הם ללא גבולות וללא הגדרות. כמוני. מניסיוני, מי שמביט בציורים מרגיש צורך להתבונן אל מעמקי הנפש שלו ולנסות לגלות בהם משמעות".
קולות הנפש – דוד נרוב, גלריית Global Art, מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב
אוצרות: ד"ר גליה דוכין-אריאלי | מיכלי אדלר
שעות פתיחה:
שלישי–חמישי: 11:00-18:00
שישי-שבת: 10:30-14:30
נעילה: 30 בנובמבר 2024
