האם ניתן לפתח חוסן נפשי במלחמה וכיצד?

 צילום: FREEFIK

 

טראומה נוצרת כתוצאה מפצע, גופני או נפשי. כתוצאה מאירוע מסכן חיים או מטלטל, הגוף והנפש מנסים להגן על עצמם.

 

מנגנון ביולוגי מרכזי המעורב בתגובה למצב מתח וטראומה הוא מנגנון החירום "הילחם או ברח" (fight or flight). כאשר קיים מתח הנתפס כאיום, נכנסות לפעולה מערכות הגוף המעלות את הפרשת ההורמונים כגון: אדרנלין, נוראדרנלין, אסטרוגן, טסטוסטרון וקורטיזול.

 

המוליכים העצביים דופמין וסרוטונין מתגברים גם הם, והגוף מכין את עצמו להתגונן מפני מצב סכנה: מועברת אנרגיה לעירור של תפקודים בסיסיים כמו נשימה ותנועה, שיעזרו לברוח מסכנה או להתמודד איתה. מסיבה זו נחווית עלייה בקצב פעולת הלב, הדופק עולה, לחץ הדם מתגבר, והגוף מתכונן לפעולת הגנה עצמית.

 

כאשר הטראומה מתמשכת, כמו במקרים של המשך המלחמה, פינוי אזרחים מבתיהם לתקופות ארוכות או המשך שירות מילואים של אחד ההורים, מוסטת האנרגיה הנפשית לכיוון של התמודדות יומיומית: ללכת לבית הספר כרגיל, להקשיב למוזיקה, להיות עם חברים.

 

עם התמשכות מצב המצוקה יורד החוסן הנפשי ופורצים הסימפטומים. לכן, יש לתת את הדעת על בניית חוסן נפשי אצל ילדים ובני נוער החיים כיום במדינת ישראל.

 

יח"צ, כריכת הספר "נשבר לי הלב, תעזרו לי" / נטע ענבר סבן

 

בהחלט כן! חוסן נפשי הוא תחושת מסוגלות ואמונה ביכולת העצמית להצליח במילוי משימות העומדות בפנינו. כמו כל מרכיב באישיות ובנפש, גם חוסן נפשי הוא תכונה שניתן לפתח.

 

כפי שמפתחים ומחזקים שריר ביד או ברגל, כך ניתן לחזק את החוסן הנפשי. לאנשים שסביבנו יש תפקיד חשוב בבנייתו. ככל שהסביבה המשפחתית והחברתית תומכת יותר, כך מתפתח דימוי עצמי גבוה יותר, ואיתו מתחזקת האמונה שאנחנו ראויים, מסוגלים, יודעים ובעלי כוחות.

 

לשם כך נחוצה תחושת תקווה. צ׳ארלס שניידר, פסיכולוג אמריקאי שהתמחה בעבודה בעזרת חשיבה חיובית, טבע את המושג "הקשת בענן" בתחום הפסיכולוגיה כדי להסביר את היכולת האנושית לפעול למען השגת מטרות גם במצבי קושי וטראומה. על פי מחקריו, רמה גבוהה של תקווה מנבאת התמדה והתמקדות בהשקעת מאמצים, וסיכויי הצלחה בתחומים שונים (Snyder, 2002).

 

מעבר לתקווה, נחוצה תחושת משמעות פנימית בעיני עצמנו ובעיני אחרים. קיימים מאפיינים רגשיים וחשיבתיים הקשורים לחוסן נפשי גבוה.

 

ככל שנפתח את התושייה העצמית להתמודדות עם מצבים מאתגרים, ננסה להתמודד ונגביר את תחושת השליטה, נאמין ביכולות שלנו ולא נוותר לעצמנו, נהיה בקשרים בין-אישיים עם מעורבות ודאגה לאחרים, נעניק להם חום ואהבה ונלמד לקבל מהם את אהבתם ותמיכתם - כך יגברו בנו החוסן הנפשי והיכולת להתמודד עם אתגרים שהחיים מציבים בפנינו, בעיקר בתקופה האחרונה.

 

המרכיבים העיקריים שיעזרו לפתח חוסן נפשי הם פעילות גופנית, פעילות מחוץ לבית, ומפגשים חברתיים. יצירה בכל תחום שהוא יכולה לעזור, וכן מפגשים משפחתיים.

תבניות חשיבה שליליות מביאות לירידה בתחושה שאנחנו יכולים לשנות את המצב. אמנם לא ניתן "לרוקן את הראש ממחשבות", אך אפשר להחליף מחשבות מדכאות ומייאשות באופטימיות. ככל שהמוח יהיה עסוק יותר במחשבה על דברים אחרים, כך תהיה הפחתה במחשבות השליליות ויעלה החוסן האישי.

 

יצירה לבד או בקבוצה היא אחת הדרכים הטובות ביותר למילוי המוח במחשבות חיוביות: ציור על דפי נייר או במחשב ולימוד הטכניקות שהוא מאפשר, יצירת סרטונים והצגות בטלפון, בישול ואפייה. עבודה מחוץ לבית - בין אם טיול עם כלבים, בייביסיטר, עבודה בחנות גלידה מקומית או עזרה בקטיף למבוגרים יותר - כל אלה יעלו את הדימוי העצמי, את המחשבות החיוביות ואת החוסן הנפשי.

 

עם הילדים הצעירים יותר ניתן לערוך טבלה שבה בכל יום עליהם לעשות דבר אחד מעניין, לקבוע איתם מה הוא יהיה ולסמן בטבלה שתהיה תלויה בחדר או על המקרר במטבח. חשוב להרבות בשבחים ככל שהילד פעיל יותר.