צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
טביליסי: עיר של ניגודים מרתקים
זהו הביקור השני שלי בטביליסי, בירת גאורגיה. אם בפעם הקודמת זה הרגיש קצת כמו "עיר בשיפוצים", הרי שהפעם הרושם שהיא הותירה בי, הפוך לגמרי, ונדמה כי היא ראויה מבחינתי לטייטל חדש - "בירת תנופת הבנייה".
טביליסי ("מים חמים" בתרגום חופשי) נתגלתה הפעם כתמונה חיה של ניגודים מרהיבים, עיר שהיא קצת כמו ספר היסטוריה פועם.
צילום: פרטי
צילום: פרטי
בסמטאותיה המתפתלות נחשפות שכבות של תרבויות שהותירו בה את חותמן, החל באימפריות הפרסית והעות׳מאנית, דרך השלטון הרוסי והתקופה הסובייטית, כשכל פינה פה מגוללת סיפור, וכל בניין הוא עדות אילמת לתהפוכות הרבות שעברה העיר במרוצת השנים.
העיר העתיקה של טביליסי היא תערובת מרגשת של ישן וחדש, בלוי ומהודר, עני ושופע.
מהגבעה הצופה על העיר, נגלית פנורמה עוצרת נשימה: בתי עץ צבועים בכחול וירוק נאחזים בצוקים, מרפסותיהם מעוטרות בתחרת עץ עדינה.
פסלו של המלך ואחטאנג גורגסאלי. צילום: פרטי, פרייפיק
בלב חלקה העתיק של העיר, צומחת לה מן הצוק כנסיית מטחי ומעל לחומתה מתנשא לו פסלו העצום של המלך ואחטאנג גורגסאלי, רוכב בגאון על סוסו, בממדים שרק אבי האומה הגאורגית יכול להגיע אליהם.
כנסיית מטחי אגב, היא אחת הכנסיות העתיקות והחשובות ביותר בגאורגיה. היא נבנתה במאה ה-5 לספירה, ומשקפת את חשיבותה של הנצרות בתרבות הגאורגית.
הביקור בה הוא הזדמנות מופלאה להתרשם מהאדריכלות הייחודית ומהפרסקאות המרהיבות המאפיינות את הזרם הנוצרי אורתודוקסי.
פסלה של כארתליס דדה- "אמא ג׳ורג׳יה". צילום: פרטי, פרייפיק
משמאל, על ההר, בצד הדרומי של נהר הקורה (מטקבארי) השוצף, נראית למרחוק דמותה המרשימה של כארתליס דדה, הלוא היא "אמא גאורגיה". גבוהה וצעירה, אוחזת בידה הימנית כוס יין וחרב בידה השמאלית - כסמל לרוח הלוחמנית והמארחת כאחד של העם הגאורגי.
שמאלה לעבר הכיכר וגשר מטחי, המגיע עד מתחת למלך גורגסאלי שנראה מהנקודה הזאת גבוה ומלכותי יותר, תוכלו להבחין אם רק תתבוננו היטב בבתי התפילה של שלושת הדתות המונותיאסטיות.
ממש באמצע ממוקמת קתדרלת סיון (ציון), שבנייתה החלה במאה ה-17. ימינה לה, במרחק של כמאה צעדים לערך, שוכן בית הכנסת היהודי בן מאה השנים, ומשמאלה לכנסייה - מסגד מוסלמי, בין הבודדים בעולם המשמש מתברר כבית תפילה של בני הזרם הסוני והשיעי גם יחד. שכנות טובה ורגועה.
כנסיית מטחי ופסלו של המלך ואחטאנג גורגסאלי. צילום: פרטי, פרייפיק
בשנים האחרונות ותחת חזונו של קאחה קאלדזה, כדורגלן העבר ב"דינמו טביליסי", וראש עיריית טביליסי בהווה, תשתיות, מתקני תיירות, בתי מגורים ושכונות שלמות בעיר - עברו מתיחת פנים, לרבות בנייני מגורים שסבלו מהזנחה נוראית עוד מהתקופה הסובייטית.
חלקם נהרסו, ובמקומם הוקמו בתים מודרניים יותר, בעוד שמבנים עתיקים כמו כנסיות, מנזרים ומבצרים שנבנו בעבר בשיטות מסורתיות, עברו אף הם תהליכי רסטורציה ושימור.
צילום: פרטי
תנופת הבנייה המואצת ושימור מבניה העתיקים של העיר בת 1500 השנים, מבטיחים לתיירים פה חוויה רב-חושית של ניגודים.
ממש מכאן, בין בתי העץ הצבעוניים עם המרפסות המגולפות, תוכלו לצאת לסיור בסמטאות הציוריות של טביליסי, לתעות ברחובותיה של העיר ולהרגיש כאילו חזרתם מאות שנים אחורה בזמן...
מגדל השעון של תיאטרון גבריאדזה. צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
מגדל השעון
לוקיישן מסקרן נוסף - מגדל השעון של תיאטרון גבריאדזה, שנבנה על ידי רזו גבריאדזה, מייסד תיאטרון הבובות הוירטואוזי המשלב בין מחול ושירי עם גאורגים.
המגדל, בהיותו מבנה ייחודי עקום, נחשב לאחד המבנים הארכיטקטוניים המעניינים שיש לטביליסי להציע. הוא משלב אריחים צבעוניים, פסלונים מעניינים ושעון מינאטורי מוזהב שיש הטוענים שהוא "הקטן ביותר בעולם".
השעון הקטן בעולם. צילום: פרטי
בראש מגדל השעון, דלת קטנה הנפתחת מדי שעה עגולה וממנה מגיח מלאך שמכה בפעמון.
טיפ: הגיעו הנה קצת לפני השעה 12:00 בצהריים לתצוגה המרשימה ביותר. אחר כך, בקרו גם בתיאטרון הבובות הסמוך, לחוויה תרבותית ייחודית.
כתובת: Rezo Gabriadze Theater, 13 Ioane Shavteli St
רכבל Aerial Tramway. צילום: פרטי, פרייפיק
רכבל Aerial Tramway
אטרקציה נוספת שאסור לכם לפספס - מסע מלהיב בקרוניות הרכבל החדשני והמלוטש של טביליסי.
הקרוניות שקופות ודרכן ניתן כמובן להשקיף בזמן הנסיעה מעלה אל מצודת נריקלה, על נוף פנורמי של העיר כולה. גם מראש המצודה שנבנתה כבר במאה הרביעית לספירה, תמצאו את אחת מנקודות התצפית הטובות ביותר על העיר.
צילום: פרטי
על המצודה כאמור "שומרת", כארתליס דדה. מדובר בפסל אלומיניום אימתני הנישא לגובה 20 מטרים של אמא גאורגיה.
טיפ: אל תחמיצו את רחוב Kote Abkhazi, אחד הרחובות היפים ביותר בעיר העתיקה. שוטטו בו בשעות הערב, כשהפנסים נדלקים והאווירה הופכת רומנטית במיוחד, וגם את פארק רייד המעוצב בדמותה של מפת גיאורגיה וכולל אזורי פיקניק, מבוך טיפוס, פסנתר ענק, וכדור פרוח - אטרקציה מופלאה בכל גיל.
אגב, המבנים הבולטים פה הם שני אולמות תצוגה שתיכנן האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקאס, שני צינורות מתכת וזכוכית שמחוברים זה לזה מאחור, שמשמשים אולם קונצרטים ואולם להצגת תערוכות.
הרכבל פעיל בין השעות 10:00-24:00, עלות הנסיעה - 5 לארי למבוגר לנסיעה דו-כיוונית.
מרחצאות אבאנותובני . צילום: פרטי, פרייפיק
אבאנותובני: מרחצאות הגופרית
אחת החוויות הייחודיות בטביליסי היא הביקור בבתי מרחצאות הגופרית ברובע אבאנותובני, שכיפות המלבנים הורדרדות שלהם הפכו לסמל של העיר.
המסורת מספרת שהעיר נוסדה במאה ה-5 לספירה, כאשר המלך גורגסאלי גילה ממש במקרה את מעיינות הגופרית החמים.
ע"פ האגדה, בעבר היה אזור המרחצאות מיוער והמלך יצא לצייד. הבז שבעזרתו נהג לצוד, יירט פסיון במעופו ושני העופות שניצודו נפלו היישר לתוך המעיינות החמים.
כשהגיע המלך גורגסאלי לאסוף את השלל, התברר לו כי שתי הציפורים שצד כבר הפכו מבושלות. הוא התרשם עד מאד מהעניין והחליט לבנות במקום את העיר שלה העניק את השם "תבילי" (מים חמים) לציון המעיינות הללו.
מרחצאות אבאנותובני . צילום: פרטי, פרייפיק
מרחצאות אבאנותובני . צילום: פרטי, פרייפיק
בתי המרחצאות, שחלקם עתיקים וחלקם חדשים יותר, דוגמת בית המרחץ המצופה מבחוץ בקרמיקה כחולה מהודרת, מציעים טבילה מפנקת וחוויה מרגיעה ומהנה במים חמים ועשירים במינרלים. הבריכות נגישות לציבור וניתן להגיע אליהן ללא תיאום מראש.
במקום פועל גם חמאם טורקי שתמורת סכום לא גבוה במיוחד (כ-60 לארי) יעניק לכם שילוב של רחצה במעיינות ומסאז׳ טורקי מפנק.
שדרת רוסתווליי, . צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
רוסתווליי אווניו: מרכז החיים העירוניים
שדרת רוסתווליי, הקרויה ע"ש המשורר הלאומי הגאורגי שותא רוסתווליי, היא העורק הראשי של טביליסי המודרנית.
רוסתווליי נולד במאה ה–12 בכפר רוסתווי שבדרום גאורגיה, והיה לשר הכספים בממלכתה של המלכה תמרה ששלטה בטביליסי מ–1184 ועד 1213.
אם מסקרנת אתכם בעניין זה אנקדוטה המקשרת את גאורגיה לישראל, קבלו את הסיפור הבא: מנזר עמק המצלבה בירושלים, נבנה במאה החמישית לספירה ע״י פרוכובוס, אדריכל גאורגי שחי בהר אטוס ביוון. רוסתווליי שהגיע כמה מאות שנים מאוחר יותר אל המנזר, התאהב בארץ הקודש ופה אצלנו הוא גם כתב את הפואמה "עוטה עור נמר" שהעניקה לו מקום של כבוד בין המשוררים הגדולים בעולם.
בתוך המנזר בירושלים ישנו פרסקו עם ציור דמותו של רוסתווליי ובסמוך למנזר אף הוקמה אנדרטה לזכרו.
אגב, מנזרים גאורגיים נוספים נמצאים בירושלים, גם בשכונות מלחה וקטמון, כשהוד מלכותה תמרה קבורה לפחות ע"פ אחת הסברות בירושלים, אם כי אין לעניין זה תימוכין, למעט מכתב מתחילת המאה ה-13 שכתב האביר הצרפתי גיום דה-בואה לבישוף בזאנסון ובו דיווח לו כי שמע שמלך הגאורגים שם פעמיו לכיוון ירושלים בראש צבא גדול כשהוא מוביל את שרידי גופת אמו "תמר המלכה האדירה", להיקבר לבקשתה טרם מותה בירושלים.
לאורכה של השדרה הקרויה כאמור על שמו של רוסתווליי פזורות שלל חנויות אופנה, בתי קפה מסוגננים ומבני ציבור מרשימים, ובהם: בניין הפרלמנט המרשים, האוניברסיטה, פארק פושקין המטופח והאופרה של טביליסי, מבנה מרהיב בסגנון ספרדי-מוסלמי.
רוסתווליי אווניו הוא המקום המושלם לשוטטות נינוחה, לחגיגת שופינג ולהצצה אנתרופולוגית על חיי היומיום של תושבי העיר.
בקצה השדרה ממוקמת כיכר החירות, לב העיר המודרנית, ובה שוכן פסל הזהב של סנט גאורגיוס, פטרון גאורגיה. מקצה שדרות רוסתווליי מומלץ להמשיך לרחוב פרובסקיה, הידוע במסעדותיו, או לחזור שוב אל העיר העתיקה.
צילום: אתר רשמי - מוזיאון גאורגיה הלאומי
מוזיאון גאורגיה הלאומי: צוהר לעבר
תושבי גאורגיה ידועים בהכנסת האורחים שלהם וברוחב ליבם. ובאשר לכישורי הלחימה שלהם - המוזיאונים השונים בעיר מציעים שפע של חרבות חדות ומאיימות מכל הסוגים לצד שריוני ברזל סרוגים ששימשו את לוחמי טביליסי בעבר.
בתוך כך, ביקור במוזיאון גאורגיה הלאומי הוא בבחינת חובה.
המוזיאון האמור מציג אוסף מרשים של ממצאים ואוצרות ארכיאולוגיים, לרבות כלי עבודה ולחימה, תכשיטי זהב עתיקים ומטבעות מהתקופה הקולכית (המאה ה-6 לפנה"ס). אחד המוצגים המרתקים פה הוא גולגולת אדם שהתגלתה בדמניסי, המעידה על נוכחות אנושית באזור לפני כ-1.8 מיליון שנה.
לרשות חובבי האמנות העכשווית, עומדות מספר גלריות מסקרנות ברחבי העיר.
גלריית נשיונל לדוגמה, שוכנת במבנה תעשייתי משוחזר ומציגה אמנות גאורגית עכשווית, בעוד שמוזיאון קטן לזכרו של לאדו גודיאשווילי, שוכן בבית שבו חי ועבד האמן.
גודיאשווילי (1896-1980) נחשב לאחד האמנים החשובים והמשפיעים ביותר בגאורגיה במאה ה-20. הוא נודע בסגנונו הייחודי המשלב אלמנטים של אמנות גאורגית מסורתית עם השפעות מודרניסטיות אירופאיות, במיוחד מהאסכולה הפריזאית, עיר שבה התגורר 7 שנים, ותקופה שהשפיעה עמוקות על סגנונו האמנותי.
מוזיאון לאדו גודיאשווילי. צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
המוזיאון, מציג אוסף מרשים למדי של יצירותיו, בעיקר עבודות בהן מככבות דמויות ססגוניות שצייר בהשראת הפולקלור הגאורגי, לצד דיוקנאות מרשימים וציור מרהיב נוסף המגולל את סיפור התנגדות כניעתה של המלכה תמרה לאימפריית טרפזונטס (לימים האימפריה העות׳מאנית) וכן תיאורים של חיי היומיום בטביליסי.
כתובת: Lermontov St 11
כנסיית כשוותי. צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
טיפ: במרחק דקות ספורות מהמוזיאון, על שדרות רוסתווליי שוכנת כנסיית כשוותי שהפרסקאות המרשימות בתקרתה הן פרי עטו של גודיאשווילי.
מומלץ כמובן לבקר בכנסייה ולהתרשם מהיצירה המפעימה שנעשתה בתקופה הסובייטית ונחשבה על ידי השלטון כמעשה של מרד שקט של אמן שסירב מתברר לאמץ את סגנון הריאליזם הסוציאליסטי ודבק בסגנונו הייחודי, ובגינו אף גורש מהמפלגה הקומוניסטית ופוטר מהאקדמיה לאמנויות יפות בטביליסי.
כתובת: 3 Rustaveli Ave
גשר השלום. צילום: פרטי, פרייפיק
בניגוד חד לעיר העתיקה, הרי שבמרכז טביליסי תיתקלו בלא מעט מגדלי זכוכית מודרניים וגשרים פוטוריסטיים. האקלקטיות האדריכלית הזאת בין מבנים בסגנון ארט נובו / דקו, לצד שרידים סובייטיים ומבני פאר חדשניים, מוסיפה אף היא לניגודיות העשירה של העיר.
אחד הסמלים הבולטים ביותר להתחדשותה של העיר הוא גשר השלום שתכנן האדריכל האיטלקי מיקל דה לוצ׳ה.
גשר השלום. צילום: פרטי, פרייפיק
הגשר המקורה בזכוכית נחנך לראשונה ב-2010 והוא חוצה את בין הגדה המזרחית והמערבית של נהר המטקבארי ומחבר בין העיר העתיקה למרכז המודרני, כשהוא מייצג מבחינת הגאורגים את פניה המודרניים של טביליסי.
טיפ: בלילה, כשהגשר מואר באלפי נורות LED הוא הופך למופע אור מרהיב. אל תפספסו!
פאבריקה: אמנות רחוב וקהילתיות
אחד המקומות המעניינים והפחות מתויירים בטביליסי הוא דרייבן סטריט. רחוב זה, שבעבר היה מוזנח, עבר מהפך בשנים האחרונות והפך למרכז אמנות רחוב תוסס.
קירות הבתים מכוסים בגראפיטיז צבעוניים, והרחוב רווי בגלריות קטנות, בסטודיואים של אמנים ובבתי קפה אלטרנטיביים. זהו ללא צל של ספק המקום לחוות את הצד היצירתי והצעיר יותר של טביליסי.
צילום: פרטי
צילום: פרטי
במרחק הליכה תמצאו לוקיישן נוסף שמאפשר לחוות את הרוח היצירתית של העיר.
מדובר ב-Fabrika, מתחם רב-תכליתי השוכן במבנה של מפעל טקסטיל סובייטי לשעבר, קצת כמו בבית רומנו התל-אביבי שלנו. המבנה האמור משלב בתוכו הוסטל מעוצב, גלריות אמנות, חללי עבודה משותפים ובתי קפה מגניבים.
בשנים האחרונות עבר המתחם מיתוג מחדש ומתקיימים בו מגוון אירועי תרבות ומוזיקה הקורצים לבוהמה של טביליסי.
טיפ: מומלץ לבקר פה ביום ראשון, כשמתקיים שוק מקומי בחצר, או לחילופין בערב שישי, כשמתקיימים במקום אירועי אמנות ומוזיקה. עבורכם זוהי הזדמנות מצוינת להתוודע אל הסצנה המקומית, לפגוש אמנים ויוצרים מקומיים וכמובן לרכוש מזכרות ייחודיות.
כתובת: 8 Egnate Ninoshvili St, 0102
שוק הפשפשים - טיבליסי, צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
"הגשר היבש": לא יבש פה בכלל!
שוק הפשפשים "הגשר היבש" (Dry Bridge) הוא לא פחות מגן עדן לחובבי עתיקות שכמותי, לאספנים ולמחפשי מציאות.
השוק פועל בימי שבת וראשון, וזהו אחד המקומות הטובים ביותר לחוות את ההיסטוריה והתרבות הגאורגית דרך חפצים: החל בעתיקות סובייטיות (מדליות, תגים, ופריטי נוסטלגיה אחרים), דרך תכשיטים ויצירות אמנות (ציורים, פסלים ועבודות יד של אמנים מקומיים), ועד לספרים וכלי כתיבה לרבות מפות ומסמכים היסטוריים.
השוק קיבל את שמו המוזר מהגשר "היבש" הסמוך. במקור, נבנה הגשר מעל לנהר, אולם כשהנהר יובש, נותר הגשר "יבש" - ללא מים מתחתיו, ומכאן כאמור נגזר שמו.
טיפ: הגיעו הנה מוקדם על מנת לחפש מציאות ואל תהססו להתמקח - זה חלק מהחוויה! זכרו, כסף מזומן הוא המלך פה.
כתובת: PR23+96X
מלון סטמבה. צילום: אתר לשכת התיירות גאורגיה
גלגולו של בית דפוס סובייטי
במסגרת תהליך הפיתוח המואץ שעוברת טביליסי עוד ועוד מלונות בוטיק מהודרים נפתחים בה - וחלק גדול מהרחובות והשדרות, שגם קודם לכן ניחנו בקסם בזכות הגפנים המשתרגות על חלק ניכר מהבתים - עוברים שימור ותחזוקה.
די למנות שני מלונות מרהיבים מקבוצת היזמים Adjara Arch Group כדי לתהות שוב על התפתחותה המואצת של העיר.
הראשון, Rooms – מלון בוטיק קטן ומעוצב שופע בקסם וינטג׳י, השוכן בשכונת Vera, במבנה משנות ה-30 של המאה שעברה, ששימש כבית דפוס והיה כלי חשוב במנגנון התעמולה הסובייטי של ברית המועצות ששלטה בגאורגיה.
בלובי המלון שוכנת לה ספרייה מרשימה המכילה ספרים רבים שהודפסו במבנה עצמו עוד בתקופה הסובייטית, דרך עיצובית ייחודית לחבר את האורחים להיסטוריה של המקום.
העיצוב של Rooms מתכתב עם סגנון הברוטליזם הסובייטי, אך מרכך אותו באמצעות ריהוט רטרו ואלמנטים מודרניים.
גם החדרים במלון מאובזרים בפריטי וינטג׳ לצד טכנולוגיה מתקדמת, וכך תורמים לאווירה של נוסטלגיה עכשווית. Rooms מאובזר בבר ובמסעדה הפתוחים לקהל הרחב, נתון שהופך אותו למוקד בילוי משמעותי בקרב צעירי העיר.
כתובת (מלון Rooms): Merab Kostava St. 14
מלון נוסף מבית הקבוצה הוא Stamba, השוכן באחוריו של מלון Rooms ומאמץ אף הוא מבחינה עיצובית את עברו התעשייתי כבית הוצאה לאור.
מדובר במלון 5 כוכבים הממוקם כפי שצוין במבנה סובייטי משנות ה-30, שהיה אף הוא חלק ממפעל הדפוס הסובייטי. ההסבה למלון נעשתה תוך שימור מאפייניו הארכיטקטוניים המקוריים, לרבות עמודי בטון מאסיביים וחשופים ותקרות גבוהות.
אחת האטרקציות המרכזיות פה היא הלובי המרשים, שבו שולבו עצי תאנה ענקיים הצומחים מהקומה התחתונה וכן תקרת זכוכית שאמורה לשמש מתישהו כקרקעית שקופה של בריכת המלון שתוצב לכשתושלם בנייתה על גג המבנה.
במלון Stamba פועלת חנות ספרים ייחודית וגם בית קפה, המושכים אליהם את האליטה התרבותית של טביליסי, כך שגם אם אינכם לנים פה, שווה לתת גיחה וליהנות.
כתובת (מלון Stamba): Merab Kostava St. 14
צ׳ורצ׳חלה. צילום: פרטי, פרייפיק
התשוקה לצ׳ורצ׳חלה
אי אפשר לבקר בטביליסי מבלי להתענג כמובן גם על מטעמי המטבח הגאורגי המשובח.
המטבח המקומי ידוע בטעמיו העשירים ובשפע המנות שלו. נסו את החצ׳פורי - מאפה גבינה מסורתי שבליבו ביצת עין ושלל גבינות מותכות, את הח׳ינקלי - כיסוני בצק ממולאים בבשר ומרק, ואת הסלטים המקומיים כמו הפחלי - תערובת של ירקות כתושים ואגוזים.
בנוסף, אל תחמיצו את ההזדמנות לטעום גם מהיינות הגאורגיים המשובחים.
גאורגיה כידוע נחשבת לערש תרבות היין העולמית, עם מסורת ייצור יינות בת 8000 שנה, כשגאוותם של הגאורגים ביין שמיוצר במדינתם, נובעת בעיקר מטעמים של היסטוריה ותרבות מקומית, כמדינה הראשונה בעולם שבה מתברר יוצר יין, כך על פי עדויות היסטוריות שמקורן בכלים מיוחדים לרקיחת יין שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות.
בקרו באחד מחדרי היין הרבים הפועלים בעיר לטעימות יין מקצועיות או לחילופין במוזיאון היין המציג את היסטוריית היין העניפה בצורה גרפית לרבות את אופן הכנתו של היין בקווברי, אותם כלי חרס הטמונים באדמה שייצור היין בהם מצריך מתברר מיומנות רבה.
צילום: פרטי
טיפ: כבר הגעתם? אל תפספסו את אחד המוצגים המסקרנים והביזארים שיש למוזיאון הזה להציע. מדובר בפוחלץ של שור שרוקן מאיבריו הפנימיים ועבר תהליך ניקוי, כך שיוכל לשמש כמקור אחסון יין בימי קדם. פייר, כזה עוד לא ראיתם!
אגב, לגאורגים יש גם וודקה מקומית לה הם קוראים "צ׳צ׳ה", שמומלץ לטעום ולא לפסוח כמובן על אותם נקניקים תלויים ששמם צ׳ורצ׳חלה, המהווים מעין "ממתק" טעים המורכב מענבים ואגוזים.
כתובת (מוזיאון היין): Sioni St, 8
עצות מעשיות
* מומלץ בחום להתוודע אל טביליסי בלוויית מדריך טיולים מקצועי שמכיר את העיר, בוודאי בביקור הראשון, כי קצת מורכב להתמצא בה אם לא מדברים את שפת המקום או רוסית. אפשר לשכור מדריך מקומי דרך אחת מסוכנויות התיירים, אנחנו הסתייענו בהדרכתה של איה גיברנדזי שהפגינה מקצועיות וסבלנות אין קץ (בכל זאת מדובר בחבורת ישראלים, יו נואו).
* המחירים בגיאורגיה נמוכים ביחס לישראל ולאירופה, כשלארי בודד שווה כ-1.37 שקלים.
* קפה טורקי הוא קפה טורקי או בוץ. אם לא תבקשו אותו ספציפית כשתזמינו קפה, תקבלו בבתי הקפה השונים פשוט קפה נמס.
* אם בחרתם להתענג על מנת חינקלי למהדרין - אנא אמצו את הנוהג המקומי לזלול אותה רק עם הידיים.
* אם הכשרות חשובה לכם, דעו כי בית חב"ד בעיר (Kote Afkhazi St, 25) פתוח מדי יום ומסייע בעזרה ומידע. במקום פועל בשעות הבוקר מטבח חלבי כשר ובחגים מארגנים פה קברינטי המקום סעודות ואירועים מיוחדים למטיילים היהודים.
* לגיאורגיה אסור בתכלית להכניס תרופות, אפילו אם מדובר ב-OTC נגד כאבי ראש ושיניים. אי לכך, מומלץ להצטייד מראש באישור רופא מתורגם לאנגלית המאשר את נחיצות נטילת התרופות הנקובות באופן יומיומי.
* הכותב היה אורח לשכת התיירות של גאורגיה