יח"צ. צילום: מעיין קאופמן בעוד כחודשיים ימלאו שלוש שנים למותו של עיתונאי "ידיעות אחרונות", המחזאי וסופר הילדים נבו זיו, ממחלת הסרטן. את שני המחזות שכתב, "קב"ן" ו"אופוריה", ביימה אישתו הבמאית דפנה זילברג.
לאחרונה עלתה בתיאטרון באר שבע, ההצגה "עד שהמוות יפגיש בינינו" שכתבה זילברג יחד עם התסריטאית והמחזאית נועה קינן־לזר, רגע לפני שמצבו הבריאותי של זיו הידרדר.
בעולם שלאחר השבעה באוקטובר, כאשר תחושת האובדן מלווה את כולנו, נוגעת ההצגה הזאת בדיוק בנקודה הכואבת המתוארת. זוהי יצירה מרגשת שמצליחה לשלב בין צחוק לכאב באופן מפתיע ומעורר מחשבה.
צילום: מעיין קאופמןבמרכז עלילת הקומדיה הרומנטית עומדת אבי (אביגיל), אלמנה צעירה המגולמת בכישרון רב על ידי שירה נאור.
ביום השנה למות בעלה, היא פוגשת את חברו הטוב עורך הדין תומר ומגלה שבעלה השאיר לה צוואה ובה בקשה שתמצא בן זוג חדש.
תומר שמעניק לה את הצוואה, מצרף שלושה מספרי טלפון של גברים פוטנציאליים שבעלה המנוח קיווה יעזרו לה למצוא אהבה מחדש, וכך מוצאת עצמה אבי נסחפת שוב לעולם הדייטים.
המסע שלה אל עולם הדייטינג, על רקע התמודדותה עם חובות ועם פחדיו של בנה נועם בן ה-10, מוביל אותה דרך מפגשים מצחיקים ומביכים, תוך כדי עימות מתמיד עם הכאב והגעגוע להתמודד עם האובדן.
נאור מובילה את ההצגה בביצוע מרשים. היא מצליחה להעביר את מורכבות הרגשות של אבי באופן אותנטי ונוגע ללב. לצידה, דורון בן דוד בתפקיד תומר, חברו הקרוב של ניר, המציג התפתחות מעניינת ביחסיו עם אבי.
צילום: מעיין קאופמןדורית לב ארי בתפקיד צילה, חמותה של אבי, מוסיפה אף היא נדבך נוסף למערכות היחסים המורכבות בהצגה.
השחקנים הנוספים - רון ביטרמן, אורן כהן, ואיתי ארד/אבישי לוי - משלימים את הקאסט המוצלח ותורמים לעומק הרגשי של היצירה.
בין צחוק לדמעות המחזה שכתבו דפנה זילברג ונועה לזר קינן, מצליח לאזן בצורה מופלאה בין רגעים כואבים להומור משחרר. הדייטים האבסורדיים של אבי מייצרים רגעי קומדיה בלתי נשכחים, בעוד שהתמודדותה עם האבל והבדידות נוגעת בנימים הרגישים ביותר של הצופים.
ההצגה, שנכתבה לפני האירועים הטראגיים של אוקטובר 2023, מקבלת לפתע משמעות עמוקה יותר. היא משקפת את החיפוש הקולקטיבי אחר נחמה ותקווה בתוך הכאב, ומזכירה לנו שגם ברגעים הקשים ביותר, יש עדיין מקום לחיים ולאהבה.
"עד שהמוות יפגיש בינינו" היא הצגה שחובה עליכם לראות. היא מציעה כאמור מבט כן ואמיץ על התמודדות עם אובדן, תוך שהיא מזכירה לנו שהחיים ממשיכים - עם כל הכאב, ההומור והאהבה שבהם.
זוהי יצירה שתשאיר אתכם עם דמעות בעיניים, חיוך על השפתיים, ותחושה עמוקה של אנושיות משותפת.
