צילום: ניקול דה קסטרו
לו רק הייתי יודע את זה לפני שנים, ודאי שהייתי פונה למכון אברהמסון קודם. אני מעשן כבר 44 שנים. זה המון זמן, כבר מגיל 17. בהתחלה זה היה רומנטי.
אני זוכר איך הדלקתי את הסיגריה הראשונה כאילו זה היה אתמול. אבל השנים חלפו, והעישון הפך להרגל ולחלק מטקס פעולות השגרה. הקפה של הבוקר, אחר כך סיגריה עם הקפה והפסקות הסיגריה. היו המון שמות וסיבות להדליק סיגריה והיה גם גיבוי חברתי לכך – "אתה בא לסיגריה?".
ולכן שנים לא מצאתי סיבה להפסיק לעשן. הוותיקים שבנו זוכרים שבטיסות היו מאפרות, גם באוטובוס ואפילו ברכבת – הכול היה כל כך נורמלי עד שלא חשדת שמשהו כאן לא בסדר.
אבל היום אנחנו המעשנים הפכנו להיות מיעוט מוקצה. כן, משהו כאן התהפך ואפשר להבין זאת.
העישון מזיק מאוד, וגורר עימו המון תופעות לא נעימות כחלק משגרת היום – הריח, הקושי לעלות במדרגות, גם שיעול מעצבן שהולך ונצמד לשגרת העישון. הכול כבר לא נעים ולא נחמד כשמעשנים.
כמעט כולנו רוצים להפסיק, השאלה היא איך. בהתחלה עצם המחשבה להפסיק גרמה לי להדליק סיגריה... אני זוכר הכול, הרי זה היה רק לפני כמה ימים.
כל אדם מעשן יגיע לכך בדרך אחרת. החברים יגידו לו או שהגוף יאותת לו. אצלי זה היה מלווה בתהליך נידוי שגבר בהדרגה, וגם בעומס ארגוני מעיק. לכל יציאה מהבית הייתי צריך להיערך לפק"ל העישון, לדאוג למצבור סיגריות מתאים, מצית, וכמובן טיק טק כדי להקל על ריח הניקוטין.
לפני שהלכתי לבתי קפה, מסעדות וכדומה, הייתי מוכרח לברר אם יש שם מקום גם למעשנים. התחלתי להרגיש שהמרחב הציבורי הולך וסוגר עליי, וזה לעולם לא יהיה כמו פעם.
אחותי החלה לטפטף לי, אט אט ובעדינות, שאולי כדאי שאשקול הפסקת עישון?! אחר כך גם הבת שלי הצטרפה, ועוד חברים... ופתאום קרה משהו מעניין – גם האיש הקטן שבמוחי החל לשקול את העניין. היי, הלו, אני כאן מחליט. מה קרה פתאום?!
אבל ההשפעה העדינה חלחלה, וזה כרסם בתודעה. אתם מכירים את האיש הקטן הזה – כשהוא מאמץ רעיון זה רק הולך וגדל.
מה שהפיל סופית את הפור היתה שיחה תמימה עם מישהי שמצאה מאוד חן בעיניי, ונראה היה שמתחילה לה כאן היכרות נעימה שעתידה אולי להתפתח, עד שבאחת השיחות, ממש לפני הפגישה הראשונה, היא אמרה לי: ״רגע אבי, אל תגיד לי שאתה מעשן״.
אבי
נושא תפילה רגע לפני שהוא נכנס לטיפול. צילום:: ניקול דה קסטרו
כאן כבר הכרעתי ביני לבין עצמי לפתוח בתהליך גמילה, אך בינתיים נאלצתי להשיב לה בצער בחיוב, והבטחתי לעשות הכול כדי להפסיק. והיא מצידה רק הוסיפה בפשטות: ״תלך לאברהמסון, הם טובים״. אמרתי "תודה" וסיימתי את השיחה.
כעת שנינו כבר ידענו, כלומר אני ועצמי, שהגיע הרגע הנכון לגדוע את הרגל ההתמכרות ולהצטרף לרוב הלא מעשן, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
סקירה של התחום העלתה בבירור שההמלצה שלה על אברהמסון נכונה. שמעתי עליהם במרוצת השנים, ובכנות – כל מה ששמעתי היה טוב. החלטתי לפנות אליהם כי הם הוותיקים והמנוסים ביותר, וסיפורי ההצלחה שלהם פרשו כנפיים. אמינות טובה יותר מכל פרסומת.
אהוד אברהמסון. צילום:: ניקול דה קסטרו
טלפנתי וקבעתי תור לעוד שבוע. הנה, זה קורה. אני יכול ואני אצליח. מחשבה נעימה החלה להשתלט על סדר היום.
כל היתרונות קפצו לי – אוכל להיכנס לכל מסעדה שאבחר ואף ליהנות בה מהמזגן ומהאוויר הנקי, ועוד כל מיני יתרונות שאצל מי שאינו מעשן הם בגדר מובן מאליו. איזה כיף!
בשיחת ההכנה עם אנשי אברהמסון התבקשתי להמשיך לעשן כרגיל עד מועד התור. לא התווכחתי ולדרישה הזאת התמסרתי בקלות... אם כך מפסיקים לעשן, מי אני שאפריע לתהליך.
צילום: ניקול דה קסטרו
אבל התור הגיע. הגעתי אל מכון אברהמסון. הקליניקה מזמינה בהחלט – האווירה רגועה, ויש גם פינת קפה.
נכנסתי ושמחתי לפגוש את מר אהוד אברהמסון, האיש שפיתח את השיטה אשר מוכיחה את עצמה, ועל שמו נקראת הרשת הפרוסה כיום בשמונה מרכזי טיפול ברחבי הארץ, ובהם 17 מטפלים האמונים של שיטת אהוד אברהמסון.
התהליך הידידותי החל בשיחה רגועה עם המאסטר בכבודו ובעצמו, אשר התעניין בי ובהרגלי העישון שלי ללא ביקורת וללא הטחת אשמה. הוא אפילו הבין את המצוקה הנסתרת שאני שרוי בה, ולאחר מכן הסביר לי על עולם העישון, מה ממתין לי כשאצא ממנו ועוד דברים חשובים.
צילום: ניקול דה קסטרו
שמחתי להשליך את חפיסת הסיגריות והמצית לגליל השקוף המוצג לראווה, והם חברו אל שלל החפיסות ומציתים שנערמו בו כמיצג שקט של החלטה ונחישות של מעשנים שנגמלו. זה היה מרגש עד דמעות.
יום אחרי הטיפול התקשרה אליי נציגת המכון, ואמרה, "שלום, קוראים לי ליהי אני המלווה האישית שלך, ואני אהיה לצידך בשנה הקרובה כדי שתתמיד ותצליח בגמילה מעישון".
צילום: ניקול דה קסטרו
מה שאהבתי מאוד בכל התהליך הוא הנחישות של מר אהוד אברהמסון ואנשיו. כבר בשיחת הטלפון הוא ציין בבטחה – ״אם החלטת להיגמל, אני אגמול אותך מעישון!". נשמע פשוט, ואתם יודעים מה?! זה היה קל, פשוט, לא כואב, ובעיקר – ממש לא מתסכל.
כעת, אני כבר שבועיים ללא עישון, עוד קצת… כי באברהמסון ציינו שאם החשק לעשן לא חזר בתקופה של 21 יום, כנראה שהוא לא יחזור לעולם… עוד דקה ואני שם!
מכון אברהמסון פועל זה ארבעים שנה, יש להם כאמור שמונה מרכזי טיפול בארץ, ועוד עשרה ברחבי העולם – ניו יורק, מיאמי, לוס אנג`לס, מקסיקו, פנמה, בוגוטה ועוד.
בשיחה עם אהוד שאלתי: "אתה חושב שזה יעבוד?". הוא חייך וענה: "אם זה לא היה עובד, אז לא היה כאן עסק".
צילום: ניקול דה קסטרו
תכל׳ס, זה נכון. מכון אברהמסון קוצר עוד ועוד הצלחות, הוא הולך וגדל. האמינות בהחלט מצדיקה את עצמה, כי זה לא רק מקצועיות ומומחיות, אלא גם יחס אדיב.
הם עורכים מעקב אחר כל מטופל/ת, והוא מקבל ליווי מנטלי למשך שנה שלמה. הם מציידים את המטופלים בכלים מנטליים רבי עוצמה, והתחושה היא שבאמת אכפת להם.
העיקר כאן הוא התוצאה המיוחלת, ואישית אני יכול לומר בכנות שאברהמסון תרמו המון לתחושות האושר והסיפוק שלי, וכמובן לביטחון שכעת הכול אפשרי.
זאת הזדמנות להודות מקרב לב למר אהוד אברהמסון ולצוות המקצועי הנפלא והתומך של מכון אברהמסון. מדובר באנשים שיודעים היטב מה הם עושים.
אז מעשנים, זה פשוט, טלפנו לאברהמסון! 9933* או
צרו בקשר באתר וברכות לשנה חדשה נטולת אש וללא עשן מיותר.
