כריכת הספר, יח"צ
"קשה באימונים, כייף בקרב". (עמוד 7)
מכירים את התחושה שהתשוקה נוצצת בעיניים? אתם מתחילים מסע ואין לכם מושג לאן הוא ייקח אתכם. יש לכם רעיון ואתם נחושים, רגישים, חכמים, בעלי חושים מפותחים, יודעים ליצור תקשורת ולזהות פוטנציאל בכל מקום. להיות קשובים לעצמכם כשמסביבכם דלתות מסתובבות, נטרקות או נפתחות לרווחה, ואז אפשר לומר שאתם מצליחים ומתמכרים להצלחה.
ובתוך כל זה להמשיך להחזיק ידיים על ההגה, לנהוג בבטחה ולשכוח שיום אחד, בדקה אחת, אפשר להפסיד הכל. ואז...להתחיל מבראשית.
בעיניי הסטארט-אפ בספר "רק עוד קצת ודי" (הוצאת תכלת) הוא תמצית החיים עצמם. דמותו של רום כרמלי מזמינה אותנו להיכנס ולחוות עולמות מרתקים, להכיר את שפת ההייטק כשתחושת סקרנות מתעוררת בנו דרך מבטו, דרך הפעולות שלו שמפעילות אותנו בדמיון לנוע, לטייל בעולם ולהיות חלק מישיבות, מחילוקי דעות וקבלת החלטות גדולות.
זה אשכרה לחוות את החיים עצמם, ולזכור לחגור חגורות בטיחות, כי גם כשבטוח ומשגשג, יש סכנה לטבוע בתוך ההצלחה ויש לשמור על השפיות ועדיין לדעת להתענג על העושר. ואיך אפשר להיראות אמיץ, מרוכז וממוקד מטרה בלי קשר למה שמדרדר, רועד או מתחולל בתוכך או בלי קשר למה שקורה תכל׳ס בחשבון הבנק? מסתבר שזה אפשרי.
"היו לי כל הסיבות להיכנס לחרדה. ממשרה בכירה ומשכורת גבוהה עברתי לאפס הכנסות, המצאת משימות מהדמיון ומתקפת לבטים. אבל הייתי בעננים. מלא אדרנלין. שוב". (עמוד 19)
לקרוא את הספר "רק עוד קצת ודי", זה להילכד אל תוך מערכות יחסים בין בני האדם, להכיר ולהבדיל מהי חברות אמת, מהי שותפות אמת, לעמוד מול אכזבות, להיות נאמן לבחירות שלך ועדיין להקשיב לעצה טובה...ולא משנה מה תבחר...אתה תיקח את מה שבאותו הרגע מרגיש לך בר סיכוי. זה להרגיש פלירטוט באוויר ופיתויים, להריח ריחות משכרים ולשמור על אהבת חייך.
ויש גם מקום לאינטואיציה ולריחות מסוג אחר: "משהו פה מסריח, אני חושב. אבל אולי זה רק בראש שלי". (עמוד 274)
שמחתי לגלות שדברים טובים מגיעים בזמנים לא צפויים, כמו פגישות משמעותיות עם עצמנו או פגישות עסקים. לקחתי שכטה אחרונה, כיביתי את הסיגריה, וזרקתי את הקופסה עם המצית בתוכה הכי רחוק שיכולתי. לא חיכיתי לראות אותה נופלת. נכנסתי פנימה ופתחתי את הלפטופ. "מרתון מיאמי, הרשמה". הייתי מרוגש ומפוחד ממתנת יום ההולדת שבחרתי לעצמי". (עמוד 27)
רענן כהן. צילום: מיכל שירן שמש
הספר הזה הוא מפת דרכים שיש בה מצפנים ומבוכים, נוסף לכך שהוא מזמין את הקוראים/אות להיות חלק מתהליך שנבנה בעולם ההייטק והוא מזמין את הקוראים/אות לקחת הפוגות, ממחיש את משמעות האהבה והתא המשפחתי. כנראה שככה זה כשמג`נגלים היטב בין עסקים למשפחה. בספר תכנסו אל תוך המקום החמים והמשפחתי הזה שכולל זמן יקר מפז כמו פיצה עם הילדים.
נוסף למשפחה מצאתי בעצמי עוגן באהבה של רום לריצה. נוצר מעין דיאלוג בין סחרחרת ההתרחשויות, הפגישות, המניות, העליות והמורדות (סחרור שאפשר ללכת בו לאיבוד) ולבין התשוקה לריצה ועד ההנאה שבהליכה, מעין מתווה שנוצר בתוך הסיפור, מתחילתו ועד סופו.
בין לבין "רק עוד קצת ודי" מציע הספר גם הבלחים קטנטנים של הומור. אלו רגעים של חיוך שמעוררים הזדהות ומחברים אותנו לדמותו האמיתית, הכנה, החשופה, נטולת צנזורה והמסכות. כנראה שכאן טמון הקסם שמחבר בין העולם הסובב לבין העולם הפנימי שקיים בנו, בני האדם.
"הייתי בהיי. חייב ליהנות מהרגע. ירדתי לחוף והתיישבתי על אחת המיטות. רונה ממילא הבטיחה להרוג אותי, כך שחצי שעה עם בירה בשמש לא תחמיר את המצב". (עמוד 20)
מזמינה אתכן להדק חגורות או שרוכים ולצאת לדרך... "רק עוד קצת ודי", מציע הזדמנות לקריאה נעימה.
"רק עוד קצת ודי" מאת רענן כהן, הוצאת "תכלת" 448 עמודים