"ביטלג׳וס ביטלג׳וס". צילום: טוליפ אנטרטיינמנט
הגל הנוסטלגי הקולנועי לא מפסיק לשטוף אותנו בניחוחותיו מלאי הנפתלין. הפעם, מי שיוצא מארון הקבורה (תרתי משמע) הוא לא אחר מאשר ביטלג׳וס, השד המטורף שהתאהבנו בו בשנת 1988.
"ביטלג׳וס" היה סרטו השני בסך הכל של הבמאי טים ברטון וזה שהעלה אותו על המפה ההוליוודית הגדולה. יחד איתו היה זה מייקל קיטון בתפקיד חד פעמי שהפך אותו לשחקן איי ליסט של ממש.
שנה לאחר מכן היה זה "באטמן", גם הוא של ברטון והסרט שאישש את הטענה שקיטון הוא על פי המעריצים האביר האפל הטוב ביותר שהיה על המסך.
והנה, 36 שנים אחרי, עולה אל המסכים סרט ההמשך "ביטלג׳וס ביטלג׳וס" שמבטיח, על פי כל התחזיות והתגובות מפסטיבל ונציה, שמדובר בלא פחות מהברקה יצירתית של טים ברטון ובהופעה אדירה של קיטון.
"ביטלג`וס ביטלג`וס". צילום: טוליפ אנטרטיינמנט
לצדו של קיטון מתייצבת שוב וינונה ריידר בתור לידיה דיץ. הפעם היא פחות מורבידית ויותר אימהית. יש לה ילדה מתבגרת ומורדת בשם אסטריד (ג`נה אורטגה), שעושה לה את המוות.
בסרט המקורי ריידר הייתה בת 16 בלבד, והפעם לידיה היא בת 50+, סלב שמתקשרת עם רוחות רפאים. כשאב המשפחה מוצא את מותו בתאונה עצובה, בנות משפחת דיץ, כולל הסבתא דיליה (קתרין אוהרה), חוזרות לבית בווינטר ריבר שבקונטיקט לקיים הלוויה. אבל כמובן שהדברים מסתבכים ויוצאים מכלל שליטה, מה שמוביל לקריאת שמו של ביטלג׳וס שלוש פעמים ואז החגיגה מתחילה.
אליה מצטרפים שחקנים נוספים כמו מוניקה בלוצ׳י בתור דלורס, אשתו המתה של ביטלג׳וס שרוצה לחזור לזרועותיו, ג׳סטין ת׳רו בתור רורי, בן זוגה של לידיה ובחור מגעיל ווילם דפו בתור בלש רפאים מלא בעצמו.
"ביטלג`וס ביטלג`וס". צילום: טוליפ אנטרטיינמנט
כמו שהטריילר מבטיח, "ביטלג׳וס ביטלג׳וס" הוא אכן טרללת צבעונית ומשוגעת מבית היוצר של טים ברטון. זה סרט כיפי בבסיס שלו, מהנה ומורבידי בהתאם למוחו הקודח של יוצרו.
כל מה שלמדנו לאהוב מברטון נמצא כאן: החל באפקטים הוויזואלים הנהדרים, דרך הדמויות המוטרפות ועד לעיצוב האמנותי ה"חי" של עולם המתים. מעל הכל זהו מייקל קיטון המוכשר, שחוזר לתפקידו האייקוני ופורע כל שטר שאולפני וורנר שילמו לו.
ולמרות שהשד הדוחה קצת התבגר ומרגיש יותר רגוע מבעבר, הוא עדיין כובש לבבות. בדרכו שלו כמובן. לצדו של קיטון וינונה ריידר מתוקה גם היא ומזכירה שוב למה היא המאמי ההוליוודית.
מהצד השני של המתרס, שאר השחקנים עושים עבודה סבירה. זה קורה מפני שכולם כולל כולם קיבלו עלילות משנה פחות מעניינות, זניחות וכאלה שהסרט היה יכול לתפקד בצורה נפלאה גם בלעדיהן. לא ברור למה התסריט צריך להיות עמוס כל כך בסרט קצר יחסית.
בשורה התחתונה, יש כאן סרט טוב עד טוב מאוד, עם פוטנציאל להיות מצוין אבל למרבה הצער, הוא לא מצליח להגיע לזה.
השקעה ניכרת בעריכה ובהידוק התסריט הייתה יכולה להוציא כאן יצירה מופתית שתצדיק חזרה לסרט הנוסטלגי ההוא. למרות שיש כאן הומאז׳ים לסגנונות אחרים ולסרט המקורי, משהו ב"ביטלג׳וס ביטלג׳וס" חסר את הלב והדרייב שאפיין את קודמו.
