בצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים הציגה לאחרונה בצל מלחמת "חרבות ברזל" והמשבר הפוליטי את תערוכת הבוגרים והבוגרות מהמחלקות השונות (אומנויות המסך, וידאו ואנימציה, צורפות ואופנה, עיצוב תעשייתי, צילום אומנותי, עיצוב קרמי וזכוכית, תקשורת חזותית ובית הספר לארכיטקטורה) לשנת 2024.
עד כמה פרויקטי הגמר של 400 הבוגרים.ות המציגים השנה הושפעו מהמצב בארץ ובאים לידי ביטוי בעבודות האמנות השונות?
ובכן, ניכר שאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותם בהחלט נותנים מושג על האווירה בבצלאל המורכבת מחיפוש דרך אמנותי ומרצון וצורך עז בהתרסה ובביקורת.
פרופסור עדי שטרן, ראש האקדמיה תאר את הסיטואציה המורכבת של סטודנטים שחזרו מלחימה בעזה ולומדים לצד סטודנטים ערבים ישראלים, לחלקם משפחה בעזה, כששני הצדדים מחויבים בשיתוף פעולה כחלק מתוכנית הלימודים. חלק ניכר מעשייתם מערבת את המשפחה, את הסיפור ההיסטורי השפה והתרבות, נתון המעורר מחד חיכוך ומאידך תקווה לחיבור.
צילום: סוזן לוי הבוגרים השנה חוו רצף אתגרים בארבע שנות לימודיהם החל ממשבר הקורונה, דרך מעבר לקמפוס החדש ועד למלחמה ולא בכדי חלק מהעבודות המוצגות עוסקות במלחמה ובמצב. חלקן עוסקות בכך באופן ישיר דרך טראומות וסיפורים אישיים ואחרות עוסקות בנושאים אחרים כמו מגדר, קיימות, מציאות מדומה, עיצוב וטכנולוגיה.
עבודתה של לאה לוי
עבודתה של יערה בטש הלוי את הסיור התחלתי במחלקת אופנה וצורפות. רבות מעבודות הגמר במחלקה הושפעו מאירוע השבעה באוקטובר. כך למשל לאה לוי בפרויקט "ללא כותרת" עוסקת בשאלות על ההכרח בשימוש באגרסיביות על מנת לשרוד ועל הדיסוננס שבין השמירה על החיים למוות והאלימות שמאפשרים זאת. בעבודתה ישנו שילוב של סריגה ידנית ומכונה, והדפסת תלת ממד.
אלינור עשור בפרויקט "פרומים" יצרה סדרת מערכות לבוש מעורערות למצב של "אין מחסה" כשהסדר מופר וסלמה אסדי בפרויקט "מטלטלין" עיצבה קולקציית מערכת לבוש כביטוי למצב של בריחה העוסקת באקט המנוסה כביקורת חברתית.
צילום: סוזן לוי יערה בטש הלוי ששירתה כחודשיים במילואים מהשבעה באוקטובר, מציגה בעבודתה "חי" את זהותה כיהודיה ישראלית המבוססת על סמלים שורשיים כשהיא מדגישה את החיבור בין העם, התורה וארץ ישראל.
שלושת הדגמים שיצרה בונים את מושג התקווה: שמלת "הסנה הבוער" המסמלת את הבחירה בחיים ,זוג "נעלי זכוכית בארי", המקשרות בין חורבן, אחדות ותקומה וחליפת לבד למנהיג יהודי, המחברים אותנו יחד.
במחלקת הזכוכית והקרמיקה העיסוק בנושא המלחמה בא לידי ביטוי בצורה מעניינת בשל החומרים שבהם עוסקים הפרויקטים.
צילום: סוזן לוי
עבודתו של רון אליאב
בלוך בפרויקט "דבר שמתחפש לבית", מחברת בין רהיטים שאספה ברחוב לבין זכוכית ממנה יצרה כריות, מפה, או נטיפי קרח כשבתהליך היצירה הזכוכית הרותחת צורבת את הרהיטים ומעבירה את המסר שבית יכול להיות מקום מסוכן, טראומטי ואינו מקום בטוח כאלגוריה לשבעה באוקטובר.
הפרויקט של רון אליאב "מגוף לגוף" מסקרן. רון שחולה בסכרת ערך בתקופת המלחמה יומן מדדים בעזרת חיישן שהוצמד לגופו ואת נתוניו הוא הזין למדפסת תלת מימדית ויצר מהתוצאות גופי קרמיקה מרהיבים.
עבודתו של אליה בלוך
יובל שם-טוב, מיקרו אמבולנס מחלקת האומנות היא גדולה ומגוונת בטכניקות השונות שבה יוצרים הבוגרים. גם במחלקה הזו עסקו מספר בוגרים ישירות במלחמה. אחד מהם הוא סער פרטוש שהציג שתי עבודות המתארות את זכרונותיו מהמלחמה בה שרת בעזה במשך 48 ימים. בפרויקט NODES I :UP THESKY הוא מתאר עולם הפוך ומעוות שיצר באמצעות מציאות מדומה (VR /MR) המתאר את ראיית העולם דרך נקודת המבט של משקפי ראיית לילה, כלי שמשתמשים בו בזמן המלחמה.
עוד עבודות מסקרנות בזיקה למצב השורר בארץ: "מיקרו אמבולנס", מודל של אמבולנס אוטונומי חשמלי וזעיר, שישתלב בארסנל הכלים של גופי פינוי פצועים, שאותו פיתח יובל שם-טוב, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.
מיכל הרכבי, פאצ`פרויקט נוסף של מיכל הרכבי, סטודנטית במחלקה לעיצוב תעשייתי, מציע פתרון חדשני לריפוי צלקות קשות. מדובר בפאצ`ים מיוחדים לטיפול והסתרה של צלקות ירי ובכלל צלקות מורכבות שלוקח להן זמן להחלים. מה שמיוחד בפרויקט הוא שהתחבושות נעשות באופן אישי, לפי סריקת הצלקת והתאמת התחבושת על ידי תוכנה.
בנוסף, בכניסה לקמפוס יצרה המחלקה לתקשורת חזותית מיזם איור המבקש להנציח את יופיו של חבל עוטף עזה כפי שהיה לפני האסון השבעה לאוקטובר במטרה לגייס תרומות עבור תושבי האזור שנפגעו. בין משתתפי המיזם ניתן למצוא מאיירים/ות ותיקים כמו מישל קישקה, דוד פולונסקי וזאב אנגלמאייר (שושקה) לצד בוגרים /ות וסטודנטים/יות בשנה ד׳.