יח"צ. "דה־האן: קול מחוץ לזמן". צילום: צבי לנזמן
כמה טוב שיש פסטיבל סרטים שאפשר להגיע אליו ולצפות בו ברצף סרטים מכל מיני מקומות בעולם, חשבתי לעצמי כששמתי פעמיי לעבר סינמטק ירושלים בהשקה לקראת פסטיבל הקולנוע ה–41 ירושלים שחל ממש בימים אלו.
התכנית הישראלית שכוללת: 7 סרטים עלילתיים באורך מלא בתחרות חג`ג`, 8 סרטים תיעודיים באורך מלא בתחרות דיאמונד, סרט תיעודי באורך מלא בהקרנה מיוחדת, 17 סרטים בתחרות לקולנוע ישראלי קצר, 8 סרטים בתחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני והקרנת העתק משוחזר של ״חיוך הגדי״ (שמעון דותן, 1986), המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת דוד גרוסמן (1983), שזכה לתשואות ופרסים רבים בזמנו, ונחשב עד היום לסרט פוליטי חשוב.
הפסטיבל שמפיקו אלעד סמורז`יק, יפרוש מתפקידו בתום הפסטיבל, מציג תכנית אמנותית מגוונת מ–50 מדינות, כולל סרטים שזכו בפסטיבל מובילים כמו פסטיבל ברלין, קאן, ונציה, סאנדנס ועוד.
פסטיבל הקולנוע ירושלים, שהגתה ויזמה כלת פרס ישראל ומקימת סינמטק ירושלים, ליה ון ליר, נחשב למוביל ולחשוב בישראל, ונהנה ממעמד יוקרתי גם בזירה הבינלאומית.
בפסטיבל השנה עתידים לבקר כ-70 אלף חובבי קולנוע ותרבות מהארץ ומהעולם, ומוזמנים אליו אנשי קולנוע מישראל ומחו"ל, בהם שחקנים, במאים, מפיקים, מנהלי פסטיבלים, מנהלי קרנות קולנוע ועוד.
יח"צ. "תלמה" סרט הפתיחה "תלמה" של ג`וש מרגולין (שיופץ בארץ מסחרית ב־8 באוגוסט) שהוקרן בבריכת הסולטן הוא סרט ביכורים אמריקאי שזכה לתשואות אחרי בכורתו בפסטיבל סאנדאנס.
השחקנית היהודייה ג`ניפר ג`ייסון לי היא אורחת הפסטיבל וכמחווה לה יקרין הפסטיבל ארבעה מסרטיה: "מרגו בחתונה" של נואה באומבך, "שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו (שעליו היתה מועמדת לאוסקר), "אקזיסטנז" של דיוויד קרוננברג ו"ג`ורג`יה — אחותי" בבימויו של אולו גרוסבארד.
יח"צ. "סנטוש". צילום: MK2 אחד מהסרטים הנהדרים בהם צפיתי בפסטיבל הוא הסרט ההודי "סנטוש", המספר על עקרת בית צעירה, שבעלה השוטר נפטר, היא זקוקה למקור פרנסה, מקבלת הצעה מהמשטרה להתגייס למשטרה, ועוברת לצפון הודו לחצר האחורית של הודו. שם היא נחשפת לפרשת רצח מסתורית של של נערה צעירה ממעמד נמוך, סנטוש מנסה לרדת לחקר האמת, ובדרך לומדת על התנהלות המשטרה שלא מחפשת צדק אלא לסגור תיקים.
זהו סרט הביכורים של סנדיה סורי, והיה אחד הסרטים המדוברים ביותר בפסטיבל קאן האחרון. הוא הוצג במסגרת "מבט מסוים" וזכה לשבחים, במגזין הקולנוע "סקרין דיילי" כינו אותו "ניאו־נואר נהדר ורב עוצמה המציב מראה מול פני הודו של ימינו".
יח"צ. "טאבו". צילום: פרטי הקרנות מסקרנות נוספות - הסרט "שמונת השנואים" שבמעמד הקרנתו התארח קוונטין טרנטינו, ללא ספק "ישראלי" של כבוד ו"טאבו", סרטו התיעודי של שאולי מלמד על הבמאי הלהט"בי עמוס גוטמן שפעל בשנות ה–80 וראשית ה–90,המציג קטעים נדירים שלא נראו לפני כן מתוך סצנות מסרטיו שלא נכנסו לגרסה הסופית וריאיון גנוז איתו, שנעשה זמן קצר לפני מותו מנגיף האיידס.
ולבסוף הסרט "דה האן: קול מחוץ לזמן" של צבי לנזמן, על המשורר והעיתונאי יעקב ישראל דה האן שנרצח על ידי אברהם תהומי, ממפקדי ארגון ההגנה בירושלים, לאחר שזה האחרון האשימו שהוא פוגע במאמצי התנועה הציונית לספק מקלט ליהודים הנרדפים.
שמו של דה האן שכונה שבראשית המאה ה–20 במאה שערים "הקדוש", התנוסס על פשקווילים בשכונה החרדית בתור מי שמסר את נפשו על קידוש השם במאבק נגד הציונות בעוד שבאמסטרדם נחשב לאבי הלהט"בים הרדיקלים, כששורה משירו חקוקה על אנדרטת ההומואים בעיר.