מסעדת רג`ינה. צילום: אתר רשמי ההשראה של מסעדת רג`ינה במתחם התחנה בתל אביב החלה בחלום: חלום של האמנית המנוחה דפנה בר ציון שהייתה כזכור גם אישיות מוכרת בחיי הלילה והמסעדנות של תל אביב, על זמנים עברו, בהם שימש מתחם התחנה כמוקד עלייה של מהגרים מכל רחבי תבל.
בר ציון, שהשיקה את "רג`ינה" בשנת 2010 יחד עם שותפה, ניר שפריר, הפליגה בדמיונותיה אל ימי עבר בהם רכבות מביירות ודמשק חלפו דרך התחנה – חלקן פרקו את נוסעיהן ממש כאן בתל אביב, וחלקן המשיכו לירושלים.
השניים, שזיהו את המבנה הערבי בו שוכנת המסעדה במהלך השיפוצים של מתחם התחנה, בחרו להשיק במקום מסעדה כשרה עם מטבח פיוז`ין יהודי ישראלי שהתבסס בשעתו על מאכלי עדות מסורתיים ואותנטיים כאלגוריה לתקופת הקמת המדינה.
מסעדת רג`ינה. צילום: אתר רשמי שבע שנים לאחר פתיחתה, נרכשה "רג`ינה" על ידי איש חב"ד אברהם ארבוב, שהגיע לתחום הקולינריה ללא ידע מוקדם, לאחר ששהה בברזיל בשליחות מטעם חב"ד במשך ארבע שנים.
כשארבוב רכש את "רג`ינה" היא אחזה כבר בכשרות רבנות, אולם כאדם חרדי ורב לשעבר בתפוצות, שהתחנך על ברכי חינוך חב"ד, הוא ביקש להפוך אותה לכשרות חב"ד, ובכך להנחיל את ערכי התנועה הגורסת כי "החילוניות היא תופעת לוואי המכסה על העיקר", לפיה אין יהדות חילונית משום שכל יהודי קדוש באשר הוא, גם אם אינו מקיים תרי"ג מצוות.
"רג`ינה" כאמור שוכנת במבנה ארכיטקטוני משוחזר מן המאה ה-19. חומה ושער ברזל מקיפים את החצר הפנימית הקסומה שלה, המעוטרת בצמחייה ופרחים. מסביב הגינה חדרים מרוצפים ברצפת טרצו מצויירת ברוח התקופה, דלתות ותריסים אותנטיים, שנדלירים (נברשות) ושלל פריטים "של פעם".
את קירות המסעדה מעטרים ציוריו הססגוניים של האמן יצחק בוברמן (76) המזוהה עם זרם האמנות הנאיבית, התורמים אף הם לתחושה של נוסטלגיה רומנטית.
מסעדת רג`ינה. צילום: אתר רשמי יום שני, השעה 18:30, מפלס הלחות בעיר קשוח למדי.
הגענו אל מתחם התחנה מיוזעים ומותשים. דונמים על דונמים של שולחנות פנויים נפרשו בחלקה הפנימי של המסעדה, אך אנו הובלנו כלאחר כבוד דרך לבירינט חדרים ללשכה קטנה וממוזגת הממוקמת בפינת המבנה.
בחלל זה ניצבו להם ארבעה שולחנות, כשיצירותיו המרהיבות של בוברמן הקיפו אותנו. על השולחנות הונחו מבעוד מועד התפריטים. נשארנו לבדנו בחדר במשך עת ארוכה, נתון שאיפשר לנו התבוננות יסודית בתפריט שלפנינו.
שווארמה. צילום: גליה אבירם ובכן, המנות פה מסתבר קיימות עוד מאז "רג`ינה" בסגנון הקודם שלה, מה שאולי מעיד על הביקוש ורצון הסועדים לחזור ולאכול אותן שוב ושוב.
מאידך, בשלוש השנים האחרונות נכנס למסעדה שף חדש, וכך התווספו להן לתפריט מנות חדשות ומרעננות, לצד המנות הקיימות בתפריט מאז הקמתה.
תבשיל אסאדו. צילום: גליה אבירם אז מה תמצאו פה? בראשונות: פוקצ`ה המוגשת לצד מטבלים (26 שקלים), מאפה יפואי העשוי מבצק עלים וממולא בבשר טחון בסגנון מזרחי (65 שקלים), וסלט שוק הכרמל, המורכב ממגוון ירקות חתוכים גס בליווי אגוזי מלך ולימון טרי (58 שקלים).
בעיקריות: הודו "שווארמה סטייל" - מנה העשויה מרצועות הודו נקבה שהוקפצו במחבת בתיבול שווארמה לצד צ`יפס, טחינה ביתית ועמבה (94 שקלים) ופילה סלמון צלוי המושרה באיולי לימון (108 שקלים), יצוין בשבחן הצִילחוּת המושלם בעל האסתטיקה האינדיבידואלית המרשימה.
פטה כבד. צילום: אתר רשמי אם כבר הגעתם הנה, אל תפספסו את ממרח הפטה כבד עוף בסילאן המוגש עם ריבת בצל וטוסטונים (54 שקלים). זוהי מתברר מנה שמככבת פה עוד מימי פתיחת המסעדה, וכך גם תבשיל האסאדו – ברוטב ציר בקר וסילאן, המוגש עם אורז (118 שקלים).
על הקינוחים לדאבוני פסחנו, לא חלילה משום שויתרנו, אלא משום העומס הרב של סועדים: חרדים, דתיים וגם חילונים, שהשכיחו מתברר מהמלצר המחוייך והעמוס להגיע שוב אל הלשכה הפנימית המרוחקת, ולאסוף שוב את ההזמנות למנות המיוחלות.
בשורה התחתונה: אף שניכר כי רג`ינה קורצת לקהל חילוני, נדמה כי היא בכל זאת תפורה בעיקר לשומרי הכשרות, לדתיים שאוהבים לבלות, לכיפות הסרוגות וגם לשחורות, ולכל מי שלא מחפשים בהכרח רק מסעדה אלא מקום שכיף לשבת בו...
"רג`ינה", מתחם התחנה (מבנה 10) נווה צדק, תל אביב, 03-7367474