יח"צ, צילום: אסף אורן
כבר לפני כעשור פרסמה ד"ר קיונג הי הים, פסיכולוגית מאוניברסיטת המחקר ויליאם אנד מרי בווירג`יניה, מאמר לפיו מנת המשכל של צעירים אמריקאים אומנם הולכת ועולה, אך היצירתיות שלהם ויכולתם לפתור בעיות בדרכים מקוריות הולכת ויורדת. לשיטתה, הקריאטיביות שמפגינים צעירים בני דור ה-Z ודור האלפא, היא כה נמוכה עד שלפי ההערכות שלה, כאשר יגדלו, רובם לא יעמדו במבחני הקבלה של רוב החברות הגדולות באמריקה.
בכתבה שפרסם שבועון ה"ניוזוויק" תחת הכותרת "משבר היצירתיות", ובה פורסמו עיקרי מאמרה של ד"ר קיונג הי הים, מובאים גם תוצאות סקר שערך "איגוד המעסיקים הלאומי", מהארגונים הגדולים באמריקה להשמת אקדמאים, לפיו צעירים שנולדו אחרי 1982 מתוארים כעובדים שטחיים, קצרי רוח, לא ממוקדים, ללא יכולת לקבל ביקורת, מחוברים תמידית לאייפוד ולסמארטפון ונסמכים ללא הפסק על הוריהם בלימודים ואף באתגרים בעבודה.
הוסיף וחידד סוגיה זאת ניקולס קאר, סופר המסקר בשנים האחרונות את עידן הדיגיטל והשפעותיו, ושספרו "The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains" ("רדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו") מאגד עדויות מחקריות להשפעות השונות של החשיפה המוגברת לגוגל, לויקיפדיה, לסמארטפונים וככלל ללמידה ועבודה בריבוי משימות ובילוי מול מסכים מרצדים מסביב לשעון.
בתוך כך, בימים אלו מציג המדעטק החיפאי את תערוכת Behind the Screens במרכזה ניצבת הרשת האינטרנטית והשפעתה על אורח החיים שהיא עומדת במרכזו.
למעשה, זוהי תערוכה משודרגת לתערוכת העבר “דיגיטלי”, אותה הציג המדעטק כבר לפני 6 שנים במטרה לחשוף את הילדים - ולא רק אותם - להיבטים שונים של העולם הטכנולוגי־דיגיטלי שבו הם כל כך מוטמעים.
כמו בכל תערוכה גם הפעם - מדע, טכנולוגיה, חוויה וקסם משתלבים להם יחד ומזמנים את הצופים הצעירים והבוגרים כאחד, לחוות את העולם הווירטואלי מזווית פחות מוכרת ולגלות את גודל הפוטנציאל, היופי אך גם את האתגרים הגלומים בו, דרך עשרות מייצגים אינטראקטיביים ומסכי ענק.
בתערוכה הצבעונית הילדים יכולים תוך כדי משחק והתנסות להתוודע לנוכחות הווירטואלית האישית שלהם בגודל אנושי - על פני מסכי ענק בהם נוצרים אפקטים מיוחדים סביב השתקפותם, או באמצעות סלפי אישי בגודל 5 מטרים, וכך לבחון איך נוצרת אותה דמות כתוצאה מלייקים, מתגובות ומקשרים וירטואלים.
עוד מאפשרת התערוכה להכיר צדדים חדשים של המרחב הדיגיטלי, להבין לעומק את ההשפעה שלו על היומיום שלנו, ולקבל הצצה לעולמם של הילדים תוך בחינת ההשפעות שמאחורי המסכים.
הידעתם למשל שאנשים שלאורך זמן מרבים לגלוש ולעבוד במולטיטאסקינג נהפכים – פיזיולוגית – לאנשים בעלי יכולת מהירה יותר לתפוס, ללמוד ולקבל החלטות, אך מנגד הם משלמים על כך מחיר כבד: הידרדרות ביכולת להתרכז, לחשוב לעומק ולנתח, אובדן יצירתיות, פגיעה בזיכרון וקהות רגשית.
בתערוכה המדוברת התייחסות רבה למושגים וירטואליים אלמנטריים שלא תמיד הקדשנו להם מחשבה ובדקנו מהי משמעותם. למשל, ויקיפדיה (אתר מידע שקיים רק משנת 2001), וגוגל, אתרי מימון המונים או תיעוד אוכל וחופשות.
אחת ההפעלות פה מאפשרת למבקרים לצלם תמונה מ”חופשה שלא היתה”, במסגרתה הם מוזמנים לשתול את פניהם ופני חבריהם בלוקיישן תיירותי נבחר, ואולי גם לעצור ולשאול: אם יש תמונה, אז יכול להיות שזה באמת קרה?! או לנסות להבין איך השימוש הממושך ברשת ובגוגל בפרט פוגם בכושר הריכוז, כשההרגל לפנות למנוע החיפוש בעת איתור המידע המיוחל מביא למצב שבו סדר תוצאות החיפוש באתר מחליף עבור רבים את שיקול הדעת והחשיבה הביקורתית.
עוד מזמנת התערוכה את מבקריה לצאת למבוך דיגיטלי שעוקב אחרי כל צעד וצעד ומדגים למעשה איך הפעילות האונליינית שלנו נשמרת, להצטרף למשחק ניחושים וירטואלי בו נדרשים לזהות מבקר רנדומלי שנמצא בצד השני של המסך, או לבחון חלל שמציג את המציאות בצורה שונה עבור כל אחד מהמבקרים, בהתאם לפעילות בתערוכה.
התערוכה שופעת במיצבי מוליטמדיה משוכללים ומרשימה מבחינה ויזואלית ותוכנית ונדמה כי מטרתה לעורר שיחה על העולם הדיגיטלי: היופי שבו, האפשרויות שהוא נותן וגם הדברים המורכבים יותר שעלינו להיות מודעים אליהם.
בהתאמה - הקטנים שבחבורה יימשכו באופן טבעי לשלל פעלולי הדיגיטל שהיא מנגישה, אבל מי שבאמת יפיקן ממנה תובנות הם הילדים הגדולים יותר, בני הנוער וגם אנחנו ההורים. כי יש מצב שהביקור בתערוכה יגרום לחדד את נקודת המבט ולהעלות את המודעות לכל הפנים של העולם הטכנולוגי שאנחנו חיים בו ובעיקר יוביל אותנו לא לקחת את כל השפע הטכנולוגי שמציף אותנו כמובן מאליו.
