צילום: גלי מרגלית
בשנת 2004 יצא כזכור לאקרנים "סוף העולם שמאלה", סרטו של אבי נשר. עלילתו התרחשה ב-1968, ומוקמה בעיירה קטנה בנגב, ששמה אינו הוזכר, כנראה כדי לאפשר לה לייצג את כלל עיירות הפיתוח הדרומית.
אל העיירה מגיע באישון לילה יחד עם אשתו רייצ`ל ובתם המתבגרת שרה, רוג`ר. בני המשפחה מתיישבים בשכונה שרוב תושביה הם יוצאי מרוקו ואלה האחרונים מזועזעים מכך שיוצאי הודו יגורו במחיצתם.
מול משפחת טלקר ניצבת משפחת שושן, שמורכבת מאיזק, עובד במפעל לייצור בקבוקים, אשתו ג`נט ושתי בנותיהם - ניקול המתבגרת ואחותה ג`וזי, שסובלת מעודף משקל ומדימוי עצמי נמוך, ומתכוננת לנישואיה ליוסי.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
כך למעשה מצטלבים בעלילה סיפוריהם של שתי המשפחות, בצורה מרגשת, משעשעת ומעוררת מחשבה.
בחלוף שני עשורים מאז עלה הסרט לאקרנים, הוא זוכה לעיבוד בימתי קומי בבימויו של אודי גוטשלק לבית התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי ותיאטרון חיפה.
כמו בסרט, כך גם במחזה, מתואר לצופה מאבק תרבותי, כשוותיקי העיירה שהגיעו ממרוקו, מגלים כאמור כלפי העולים החדשים מהודו, התנשאות אשר מקשה עליהם את קליטתם.
משפחת טלקר דוברת אנגלית, ונשות המשפחה לבושות בסארי צבעוניים ואטרקטיביים; משפחת שושן, שהיגרה לישראל עשור קודם לכן, דוברת צרפתית מהולה בעברית.
שתי המשפחות אינן מאושרות ממצבן הנוכחי - משפחת טלקר רואה בעולים ממרוקו וולגרים ובלתי מנומסים ובתוך כך המשפחה שואפת וחולמת להגר לבריטניה, בעוד בני משפחת שושן, מפנטזים על החיים הטובים שהיו מנת חלקם במרוקו.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית הקשר בין שתי המשפחות נוצר באמצעות הידידות שמתפתחת בין שתי בנותיהן המתבגרות, שרה הביישנית (שני ששון) וניקול המרדנית (גל מלכה). אגב, בתום הפרימיירה, כשמלכה עלתה לבמה והודתה לכל הנבחרת ולמי שלקח חלק בהפקה, היא חשפה בפני הקהל את העובדה שהיא מפנה את תפקידה לגאיה גור ארי מכיוון שהיא בהריון מתקדם.
צילום: גלי מרגלית למרות שמדובר במחזמר קומי, רווי בסטריאוטיפים עדתיים ובקלישאות ההתנהגותיות המתלוות אליה, הרי שהוא מביא בכל זאת לקדמת הבמה נושאים עמוקים יותר כמו פערים חברתיים, הגירה וגלות, נושא כואב וקשה למדי, ואפילו אם זה נעשה בדרך מלאכותית וקלילה מדי כמתבקש ממחזמר מוזיקלי, הרי שהוא עדיין מחובר לשיח מעמיק יותר שמתקיים בנושא זה בישראל בעשורים האחרונים.
צילום: גלי מרגלית
צילום: רפי דלויה מה גם שיהיה נכון לומר שלגוטשלק היה חשוב ככל הנראה להישאר נאמן למקור ככל הניתן, ולכן ממש כמו נשר גם הוא נמנע מלטפל בשאלת הגלות הפיזית והקיומית באופן מורכב יותר.
עם זאת וכפי שציינתי, כדרכו של מחזמר, בפרט זה הנחשב למוזיקלי, בחלט ניכרים פה ההשפעות מהעשייה הבימתית נוסחתית נוסח אמריקה, עם עיצוב ועיבוד שמגיעים לתיאטרון והופכים את הסרט ההוא למחזמר מסקרן, הרלוונטי לימינו אנו.
שחקנים: גל מלכה, שני ששון, אוולין הגואל, אלי דנקר, אבי גרייניק, יפית אסולין, רויטל זלצמן, רועי וינברג, הראל ליסמן, נוי עזריה, דניאל חסין ועוד עשרות שחקנים, זמרים ורקדנים בליווי תזמורת חיה על במה כשעל השירים אמון נועם חורב