יח"צ. צילום: דורן לצטר
עורכת הדין ויקטוריה קובריגה, נשואה ואם לשלושה בנים (17, 14, 10), פעילה בתחום נזקי גוף ונפש כבר למעלה מ- 21 שנים ומתמחה בכל הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמים כתוצאה מתאונות דרכים, רשלנות רפואית, תאונות עבודה, נפילות ברחוב וכל גורם אחר.
משרדה ממוקם במגדלי בסר שבבני ברק, והיא מייצגת את הנפגעים בבתי המשפט וגם מול המוסד לביטוח לאומי, כדי למצות את כל הזכויות המגיעות להם.
עורכת הדין ואנשי צוותה בודקים את כל ה"מעטפת" של הלקוח, לרבות ביטוחים פרטיים, והיא תסייע להשיג את מלוא הפיצוי והזכויות עבור הלקוח שלה, מכל גורם אפשרי.
מדוע בחרת דווקא בתחום הזה? "שאר התחומים שחשבתי שיעניינו אותי, התבררו לי בעיקר כעיסוק בניירת, בביורוקרטיה... כאן מדובר בבני אדם. אני עוסקת נטו באנשים. נפגשת איתם פנים אל פנים. זה שונה לחלוטין מטיפול באיזה חוזה. כאן אני מלווה בן אדם לאורך כל הדרך, בתקופה לא פשוטה של חייו, כשהוא נפצע וזקוק למישהו שיסייע לו.
וזה בדיוק העניין – לא מדובר כאן רק בהקשבה משפטית, אלא בהקשבה מכילה. הרבה פעמים הלקוחות מתוסכלים וכואבים, יש לקוחות שמרגישים שכל חייהם השתנו מרגע הפגיעה, ואני צריכה להכיל את כל הסיטואציה.אנחנו מלווים במסירות את הלקוח עד לנקודה שבה הוא מקבל את כל הזכויות אשר מגיעות לו".
האם מדובר בתהליך ארוך ומורכב? מתי הלקוח רואה את הכסף ואת שאר הזכויות? "זה לא כמו חוזה לדירה, מעבירים טיוטות וחותמים תוך זמן קצר. בנזקי גוף ונפש זה עשוי להימשך תקופה ארוכה. בממוצע מדובר בשנה, שנה וחצי, ולפעמים אפילו יותר, ולאורך כל התקופה אני מלווה את הלקוח".
יח"צ. צילום: דורן לצטר דרגי לי בבקשה, מאחת עד עשר, את אהבתך לתחום שבו את עוסקת? "עשר פלוס. אני מאוד מאוד אוהבת את התחום הזה ומאוד מאמינה בחשיבותו. בגלל זה אני גם טובה מאוד בתחום וממש נלחמת עבור כל לקוחותיי. אני רואה כל תיק כעניין אישי שלי, וזה היתרון שלי בתחום הרגיש הזה. נוסף למחויבות הערכית והריגשית, גם שכר הטרחה שלנו נגזר מהתוצאה הסופית, ולכן יש עוד בסיס לאינטרס המשותף לי וללקוח, כי ככל שאני משיגה פיצוי גבוה יותר עבור הלקוח שלי, כך גם שכר הטרחה שלי עולה.
וזה כמובן נוסף לסיפוק האישי שנובע מסיוע לאיש שפנה אליי בשלב נמוך מאוד מבחינה נפשית וגופנית, ואני איתו עד לרגע שהוא מקבל את המגיע לו, ויכול לקיים שוב חיים שקטים ותקינים. כן, חשוב לי מאוד שהלקוח יהיה מרוצה מהפיצוי שקיבל בתום ההליך, וכשכל האינטרסים משתלבים כמו בפאזל – זו תמונה יפה מאוד.
מדובר בתחום קשה, אך גם מקסים. אני נחשפת לעולמם הכמוס ביותר של לקוחותיי – לכאבים, לחששות ולפחדים, ואט אט לראות את השינוי, את התקווה, ולבסוף – את התוצאה המיוחלת. אני יודעת שהייתה לי תרומה משמעותית להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.
תראה... התחום שלי באמת מסייע לאנשים בשעתם הקשה. מה יכול להיות יפה יותר מאשר לראות מישהו שהגיע אליי בנקודת שפל קשה בחייו ולסיים כשחיוך נסוב על פניו?! לכן, כל סיום תיק גורם לי להתאהב במקצוע מחדש".
האם ייתכן הבדל בתוצאה גם כשהפגיעות דומות? "בוודאי. אתן לך דוגמה, שני אנשים נפצעו ביד ימין. אבל כל אחד מהם מתמודד עם הפציעה בצורה אחרת. לכן כל תיק הוא ייחודי, עומד בפני עצמו, ובכל פעם אני מקבלת אישיות חדשה, אתגרים חדשים והתנהלות חדשה. זה לא מפעל ייצור שבו אני מוציאה מוצרים זהים בזה אחר זה.
אני פוגשת בדרך אנשים באמת טובים, אנשים שאני רוצה להילחם עבורם ולעזור להם, כי הרבה מהם סובלים מאינספור פגיעות נוספות נוסף לפגיעה הראשונית, מפטרים אותם כי הם לא יכולים יותר לעבוד, או חושבים שהם לא יכולים לעבוד. זה באמת פוגש בהם באמצע החיים השוטפים, וזה לא פשוט".
יח"צ. צילום: דורן לצטר כיצד נקבעים הפיצוי והזכויות? "יש המון פרמטרים שבית המשפט לוקח בחשבון. לדוגמה, הגיל: אדם בן עשרים ואדם בן שישים – השפעת הפגיעה אינה זהה, גם היכולת להשתקם היא שונה. גם גובה השכר ואופי העבודה חשובים.
אם פסנתרן נפגע ביד הדומיננטית שלו, סביר להניח שכבר לא יוכל לנגן, וכך גם מנתח או רופא שיניים לא יוכלו להמשיך במקצועם. כך שבמקרים אלה הפגיעה היא כלכלית ומקצועית, לא רק גופנית. אדם נאלץ לנטוש מקצוע שהשקיע בו שנים רבות והיה מקור פרנסתו העיקרי.
לעומתם, כדורגלן שנקטעו לו שתי אצבעות, ייתכן שיוכל להמשיך לשחק. כך שכל לקוח שונה באופן מהותי מלקוח אחר, כל אדם הוא עולם ומלואו, וכל תיק הוא למעשה עולם חדש, עשיר ומגוון".
מה מביא הניסיון שלך בתחום? "מלבד רקורד ההצלחות שלי עם אינספור לקוחות, בעבר עבדתי בתוך חברות הביטוח הגדולות, כך שהיום, שאני מתנהלת מול אותן חברות, אני מכירה מקרוב את הלך הרוח שלהן.
אני יודעת איך הן חושבות, מה הן מתכננות, ואת זה יכול לדעת רק מי שהיה שם, בפנים. אלה הכלים שרכשתי במהלך השנים, והם בהחלט מקלים עליי ובעיקר על הלקוחות שלי".
יח"צ. צילום: בני לפיד
האם יש אפשרות לקצר את התהליכים המייגעים הללו? "במקרים רבים כן ואני משתדלת שכך יהיה. לא תמיד העניין מתחיל בבית משפט ולעיתים אפשר `לחסוך` את בית המשפט. לפעמים אני פונה תחילה לחברת הביטוח של הלקוח, ומנסחת פנייה ברוח `מה הצעתכם לפשרה לסיום התיק`.
אנשי החברות האלה משיבים לי, אם כי בשלב הפתיחה אני מדגישה שמדובר לרוב בהצעות מגוחכות. לא תמיד חברות הביטוח מעוניינות להתעסק בתביעות והן מבינות כי הסיכון בניהול תיק בבית המשפט יהיה לרעתם.
לכן אם אני מתעקשת אז ההצעות שלהן מתחילות לטפס. כך שההיכרות העמוקה הזאת, לפני ומאחורי הקלעים, תורמת רבות להשגת המירב עבור לקוחותיי".
איך זה לעסוק בתחום שפוגשים בו כל כך הרבה כאב? "לא קל. אבל במשך תקופה ארוכה מאוד, כשהייתי עוד מה שנקרא `ילדונת`, עד סוף השירות הצבאי, התעניינתי מאוד בפסיכולוגיה, ותמיד אנשים פנו אליי כי ידעו שאני מקשיבה היטב לכל מי שרוצה לפרוק והתייעץ.
חברות וחברים הרשו לעצמם להתייעץ איתי על הכל, ולי זה היה נראה טבעי לחלוטין, אף שלא הפכתי לפסיכולוגית, להמשיך את זה במקצוע שבחרתי בו ולעשות שימוש בתכונות שלי – הקשבה, הכלה, לתת עצה טובה – וכך לתת משהו אחר, משהו שונה בנוף עורכי הדין שפועלים היום בשוק".
אבל לא קורה שאת "לוקחת" את זה גם הביתה? "עם הזמן למדתי להימנע מכך. כיום אני לא משאירה לקוח ללא מענה, לאחר שהוא פרק הכול. אני עושה איסוף וסגירה ומביאה אותו להרגשה טובה בהרבה, אף שהלחץ והחששות עדיין כאן.
כך שאני אכן עושה `קאט` כשאני חוזרת הביתה, אבל הקאט הזה לעולם אינו בא על חשבון הלקוח. אני לא משאירה את הפצוע בשטח, אם נשתמש בדימוי מתחום אחר...".
אני מסיים את הריאיון ברוח אופטימית. שנזכה כולנו לחיים נטולי פציעות, החלקות, תאונות, אך אם חלילה משהו קורה, כדאי שתדעו שעו"ד ויקטוריה קובריגה תדע לאסוף אתכם ברגישות אל חוף מבטחים. תהיו זהירים, כן?!
* הכתבה הופקה על ידי המחלקה המסחרית ונערכה על ידי המערכת העיתונאית