מתוך "איימי ווינהאוס Back to Black" | צילום: טוליפ אנטרטיינמנט
אחרי הסרט הדוקומנטרי המתאר את חייה הנפתלים של הזמרת הבריטית היהודיה איימי ויינהאוס, עלה בסוף השבוע לאקרנים סרט ביוגרפי המספר את סיפור חייה והנסיבות שהובילו למותה של הזמרת המופלאה והנערצת הזו, בבימויה של הבמאית סם טיילור-ג`ונסון ("חמישים גוונים של אפור"). מודה. התרגשתי לקראתו.
סיפור חייה של ויינהאוס עורר עוד בחייה ועדיין מעורר סקרנות אצל רבים ברחבי העולם, בשל ייחודה כזמרת יוצרת, איכותית וללא עכבות עד כאב.
זמרת ששרה רק מה שרצתה, במקום שרצתה ובזמן שרצתה. סוררת שאין לאלפה.
את דמותה של ויינהאוס מגלמת השחקנית מריסה אבלה, במשחק מעולה, מושלם ומשכנע, עד כי נדמה שוויינהאוס עצמה עלתה אל ארצות החיים היישר למסך.
היא מצליחה להעביר לצופה את נשמתה המיוסרת של הזמרת הצעירה, את התחבטויותיה, אופיה, ההתמכרות לאלכוהול ולאהבה, הסירוב ללכת לגמילה ואל ההרס העצמי שחרצו את גורלה בגיל 27 מהרעלת אלכוהול.
הסרט נפתח באירוע יהודי ותפילה בעברית, שחום משפחתי עולה ממנו, בניגוד גמור לפירוק המשפחתי בו גדלה. סמל מגן דויד מופיע לאורך הסרט לצווארה של ויינהאוס. הקשר שלה בעבותות לסבתה סינת`יה (לזלי מנוויל) המדליקה, המודיעה לה יום בהיר על מחלתה וכן מותה מאוחר יותר, מחמיץ לב ומעורר חמלה.
זוהי סבתא עם כריזמה, עם נוכחות וראש טוב, ולא בכדי הקשר עמוק, פתוח וחברי במלוא מובן המילה. מרתק לראות את שתי הנשים הללו עם אישיותן הייחודית חולקות את עולמן זו עם זו.
יש הטוענים כי מותה של הסבתא השפיע על ויינהאוס עמוקות ותרם להידרדרותה.
השפעת אירוע זה מצטרפת להשפעתו ההרסנית של בלייק בעלה (ג`ייק אוקונל) בו היא מאוהבת בטירוף. בלייק מכור לסמים ואלכוהול, ויחד היוו צירוף קטלני עם סוף ידוע מראש.
מתוך "איימי ווינהאוס Back to Black" | צילום: טוליפ אנטרטיינמנט
מכאן גם הבחירה הכל כך הולמת של שיר הנושא מאלבומה השני ,BACK TO BLACK המתייחס למערכת היחסים שלה עם בלייק – כשמו של הסרט.
מיץ`, אביה של איימי, אותו מגלם השחקן אדי מארסן, שהיה נהג מונית, מלווה אותה לאורך הקריירה תוך שהוא תומך בה, אם כי נראה כי דמותו התומכת של האב החביב מוצגת באור מתחשב בשונה מהסרט הדוקומנטרי, שם האסוציאציה נודדת יותר לדגם האב של בריטני ספירס.
מדהים כמה סיפור חייה של איימי ויינהאוס מפורסם וידוע, ועדיין הוא מסקרן בכל זווית אפשרית. איזה הפסד של כישרון אדיר, של זמרת ויוצרת גדולה וייחודית, זמרת נשמה ששרה את נשמתה לדעת. ואולי פה גלומים כשרונה והצלחתה. כי לאיימי ויינהאוס איש לא יכול היה לומר מה לעשות, איך והיכן.
לאורכו של הסרט מטבע הדברים משולבים שיריה של ויינהאוס, הן בהופעותיה והן כרקע להתרחשויות. אז יש מוזיקה טובה, התאורה יוצרת אווירה בהלימה מלאה לתוכן הסרט והמשחק מצויין.
גם הסצינות הקשות הן אסתטיות ונמנעות מבוטות או וולגריות, (למשל סצינת ההקאה, הביקור בכלא, אובדן השליטה), ויחד עם זאת מחזקות את התפיסה שאומן טוב הוא אומן סובל.