צילום: גלי מרגלית"השידוך המוצלח בין עתיקות ומודרניות, מושך יותר ויותר מבקרים לקיסריה - עיירת חוף וגן לאומי בצפון ישראל - השוכנת לאורך נמל רומי עתיק בן 2,000 שנה", כך תוארה קיסריה לפני ארבע שנים באתר מגזין התיירות האמריקאי המוערך Travel + Leisure הממליץ לגולשיו מדי שנה על 50 יעדים אטרקטיבים לחופשה.
צילום: גלי מרגלית
אז מהו סוד קסמה של קיסריה?
על התשובה הזאת קשה להשיב מבלי להכיר קמעה את ההיסטוריה המופלאה של היישוב הקהילתי המשתרע על שטח של כ-5 קמ"ר.
קיסריה, נוסדה בשם "קיסריה אוגוסטה" בתקופה ההליניסטית בין השנים 10-22 לפנה"ס עבור אוכלוסייה פגאנית.
הקיסר אוגוסטוס שכבש אותה העניק אותה בשנת 30 לפנה"ס להורדוס, המלך היהודי שמונה כמלך וסאל על ידי השלטון הרומאי, מינוי שהקנה לו אוטונומיה בנושאי פנים, אך חייבו להיות כפוף במדיניות החוץ ובכלל – לרומא.
טרם כיבושה, הייתה קיסריה עיר נמל קטנה בשם "מגדלד סטרטון" וחלק מממלכתו של אלכסנדר ינאי, המלך החשמונאי.
צילום: גלי מרגליתלאחר שהורדוס קיבל את קיסריה לידיו, הוא השקיע בה משאבים רבים ופיתח אותה לאין שיעור, הן מבחינת גודלה והן מבחינת ביצורה, עד כדי כך שבתקופה הרומית, היא שימשה כבירתה של האימפריה הרומית.
בתקופה הביזנטית, הפכה קיסריה למרכז נוצרי חשוב, ובמאה ה-12 שבה ועלתה קרנה לאחר שנכבשה על ידי הצלבנים שהשיבו את הנמל בה לפעילות מלאה.
במחצית השניה של המאה ה-13, הממלוכים, ובראשם הסולטן ביברס ("המלך המנצח"), כבשו אותה ובהמשך החריבו אותה כשם שעשו לכל הערים על מישור החוף.
גן לאומי קיסריה. צילום: עידן יצחקיאן, רשות הטבע והגניםקיסריה נשארה מיותמת במשך מאות שנים עד שבמאה ה-19 קבוצה של טמפלרים גרמנים ביקשה לנצל את עבודתם כארכיאולוגים ולהתיישב באזור.
בסוף המאה ה-19, בזמן השלטון העות`מאני, ההתיישבות במקום התחזקה על ידי פליטים מוסלמים שהקימו על שטחה יישוב חקלאי בשם קיסאריה. זה נכבש במלחמת העצמאות כשמרבית מתושביו נטשוהו.
קיסריה המודרנית הוקמה על אדמות בבעלות חברה פרטית שהברון רוטשילד יסד ("החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ"), אשר השליטה עליהן הועברה בסוף שנות החמישים של המאה שחלפה לקרן קיסריה.
צילום: גלי מרגלית
ממשיכים את דרכו של הורדוס: אטרקציות מסקרנות בנמל קיסריה
קילומטר וחצי מפרידים בין התיאטרון הרומי בקצה הדרומי של העיר העתיקה שבנה הורדוס, לבית הכנסת שהתגלה בקצה הצפוני.
שיטוט מהשער הדרומי בסמוך לתיאטרון ועד לנמל חושף את שרידי חצר ארמון השונית וגן של ממצאים ארכיאולוגיים, כמו גם את ההיפודרום (היפוס=סוס, דורום=ריצה), שאורכו 300 מטר. זה שימש בתקופה הרומית למרוצי מרכבות שסבבו כשבע פעמים בטרם הוכרז המנצח, כשבדרך היו התרסקויות של סוסים ומרכבות.
לא רחוק משם הנימפאון, בריכת המים הרומית היפהפייה ובמרחק פסיעה הטיילת המחברת בין ארמון השונית לשער הצלבני שבנה לואי התשיעי, מלך צרפת, כבר לפני למעלה מ-800 שנה.
מחיר: כניסה לגן לאומי קיסריה: 39 ₪ למבוגר | 24 ₪ לילד | 20 ₪ לגמלאי | חינם למנויים.
צילום: מוזיאון ראלי קיסריה, רשמי
צילום: מוזיאון ראלי קיסריה, רשמיבנמל פועל גם אתר הצלילה המאפשר הצצה למבנים היסטוריים ששקעו בים, לרבות מצבור ענק של מטבעות זהב מהתקופה הפאטימית מהמאה ה-10 וה-11 שנחשף במלואו בחפירה ימית ארכיאולוגית של רשות העתיקות וכולל כ-2600 מטבעות היסטוריים.
גם מוזיאון ראלי (מוזיאון לאמנות דרום אמריקאית ולמורשת יהדות ספרד אשר ייסד רקאנטי) המשתרע על שטח של כ-9,000 מטרים רבועים בשלושה מפלסים שוכן פה ומארח מאות יצירות מהאוסף הפרטי של רקנאטי ואשתו השנייה, מרטין.
מוזיאון ראלי - 04-6261013
צילום: גלי מרגלית
מתחם הנמל, הלב הפועם של קיסריה רווי בשפע בתי קפה, מסעדות, גלריות וחנויות מזכרות.
המבנה הבולט ביותר כשמגיעים למתחם הוא כידוע מבנה הקמרונות, שהיה בעבר מחסני הנמל ונבנה לפני כארבע וחצי שנים מחדש, ובו פועל היום מרכז המבקרים, עם תצוגה מרשימה.
שימו לב, הביקור במרכז המבקרים פתוח למבקרי הגן הלאומי אך מותנה בהרשמה מראש ובתשלום דמי כניסה בקופת האתר. רישום מראש מבטיח מקום במועד אליו נרשמתם, ללא תיאום מראש הכניסה תתאפשר על בסיס מקום פנוי.
מרכז המבקרים. צילום: אסף פינצ`וק 
מרכז המבקרים. צילום: אסף פינצ`וק
האריכאולוגיה פה פשוט מרשימה. לאן שלא תפנו, תתקלו בעיצוב ארכיטקטוני ובנייה מפוארת מפעימה.
פסלי שיש מופלאים של דמויות אליליות מוכרות, כמו דיוניסוס (אל היין והפריון), אסקלפיוס (אל הרפואה) ואפילו אפולו מעטרות את המקום, לצד כותרות קורינתיות משיש, סרקופגים יפהפיים וגמלונים וכרכובים מהתקופה הביזנטית.
מרכז המבקרים - 04-6268854
גן לאומי קיסריה. צילום: עידן יצחקיאן, רשות הטבע והגניםכמובן שאם כבר הגעתם הנה מומלץ כמובן לחלוף מעל לחנויות המזכרות השונות, להמשיך להתחרדנות שלווה על הדשא המוריק, לאכול באחת מהמסעדות הנהדרות בנמל וליהנות כמובן משפע הפעילויות במקום.
אחת מהן היא למשל סיור איזי ריידר של חברת SEGS העובר בשלל עתיקות ופינות ארכיאולוגיות.
יח"צ segs. באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
הסיור מתחיל על גבי סגוואי מהשטח התפעולי של מועדון הגולף של קיסריה, דרך פסיפס הציפורים. זוהי רצפת פסיפס מרהיבה משייכת לארמון ביזנטי שהוקם בין סוף המאה ה-6 לתחילת המאה ה-7. הפסיפס משתרע על פני אורך 16 מטרים ורוחב של 14.5 מטרים, ומעטרים אותו עצי פרי יפהפיים וגדולים.
segs - סיורי סגווי - 054-5850405
צילום: סטודיו ספקולו (רשמי)
שקוף זה מהמם: סטודיו ספקולו בשנים האחרונות נפתחו בישראל עוד ועוד גלריות, חנויות ובעיקר בתי מלאכה לזכוכית, ונדמה כי חומר הגלם השקוף, שמצוי בשימוש כבר למעלה מ-4,000 שנה, מעורר עניין רב בתחום העיצוב והאמנות.
המגוון הגדול בטכניקות כמו ניפוח, יציקה, כיפוף, חריטה, צריבה, התזת חול ושילוב עם חומרים שונים מסקרן רבים, ועל רקע זה מוצעות כאמור סדנאות יצירה שונות.
פה בנמל, בראש מצודה צלבנית בת 2,000 שוכן לו סטודיו ספקולו שעיקר העשייה שלו בסדנאות ניפוח בזכוכית כמו גם בסדנאות של יצירת מיניאטורות ותכשיטים, ויש אפילו פעילות ייחודית ליציקת טביעת רגל או יד בזכוכית.
צילום: סטודיו ספקולו (רשמי)את הסטודיו הקימו יחדיו גילבר, בוגר לימודי קרמיקה וזכוכית מ"בצלאל" יחד עם שותפו גרישה זילבר, אותו הכיר בתקופת הלימודים.
יחדיו מספר כי התאהב בניפוח זכוכית עוד בילדותו, כשהתנסה בכך בעת ביקוריו בשיקאגו בסטודיו של דודתו שעסקה בניפוח זכוכית. בעת שירותו הצבאי אף סייע לה קצת בשיווק ואז גם גמלה בליבו ההחלטה להקים סטודיו משלו.
בתום לימודיו הוא כאמור חבר לגרישה וניכר שהשניים אוהבים את הזכוכית כאילו רק עתה פגשו בה.
"עבודה בזכוכית מצריכה מיומנות", מספר יחדיו ומפרט: "חשוב להשתלט על הזכוכית ולהרגיש את החומר הזה, שהוא גם נוזלי וגם מוצק, ומתנהג אחרת בכל טמפרטורה".
צילום: סטודיו ספקולו (רשמי)מלבד מתחם היצירה של השניים, מתהדר הסטודיו שלהם גם בגלריה המארחת מגוון יצירות זכוכית מדהימות המיועדות למכירה, בעיקר אגרטלים, כוסות, קנקנים וגופי תאורה מרהיבים.
חשוב להגיע לסדנא בנעליים סגורות ובגדים שפחות תתבאסו אם יפגע בהם גיץ, כמו כן מומלץ להצטייד מראש גם בחולצה להחלפה, כי החום פה בסטודיו כה עצום, כך שבמזג האוויר הישראלי - סביר שתבערו (תרתי) פה.
סטודיו ספקולו - 053-8205475
צילום: קובי טיריפינטו
לימאני ביסטרו השוכנת בלב הנמל למרגלות המצודה ומוקפת ים היא מסעדה ים תיכונית עם נגיעות מהמטבח היווני.
לימאני, שפירוש שמה בתרגום חופשי מיוונית הוא "נמל" ובעיצובה שולט הצבע הכחול, מציעה מנות כמו ספאנקופיתה, מוסקה וסופלקי, מנות דגים ופירות ים טריים, לצד אווירה חמה ופלייליסט מגוון.
בעלי הלימאני ביסטרו, אסף צוונג, עבד כמסעדן בתל אביב, עד שלפני כעשור הגיע למקום שבו שוכנת היום המסעדה.
צילום: קובי טיריפינטו
הוא התאהב והחליט לשפץ אותו בדגש על שימור המצודה ויצירת חלל שיעניק חוויה למבקרים.
התוצאה: מסעדה שמחולקת לכמה אזורי ישיבה, הכוללים חדר פנימי עם חלונות ויטרינה גדולים ורחבים שמהם תוכלו להשקיף על הים הכחול, ואזור ישיבה חיצוני באוויר הפתוח, לצד שולחנות בר, גם הם מול הים המהפנט.
לימאני ביסטרו היא ללא ספק המקום בהא-הידיעה לעצור בו כשאתם באזור, גם כדי לאכול ארוחה דשנה ומשובחת אך בעיקר כדי לחדד את הגוונים והניואנסים הים תיכוניים ולזקק את כל מה שנותן לאוכל טעם...
פתחנו בסקורדליה - ממרח שום, תפוחי אדמה ושקדים (28 ₪) כמו גם בטחינה משובחת וצלחת חריפים (14 ₪).
לצידה הוגש לשולחן חציל קלוי, עם טחינה, עגבניות מרוסקות ופטרוזיליה (44 ₪). החציל הונח לו בצלחת ענקית, ומודה שזה היה כמעט בלתי אפשרי לעצור לזלול מהמנה ולו לרגע.
צילום: קובי טיריפינטומנה מפתה נוספת - סביצ`ה (דג טרי נא, אבוקדו, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, בצל סגול, צנוניות וצ`ילי חריף).
גם היא מסוג המנות שאתה רוצה להפסיק, אך היד נשלחת מעצמה. אתה מבין שאתה מוכרח להפסיק, שהרי יש עוד פה המון אוכל, אך כלום לא יעזור - האינסטינקט מסרב.
בהמשך התענגתי על לברק שלם צלוי בתנור פחמים שהוגש עם ירקות קלויים ורוטב פדרון (128 ₪).
הדג נצרב בחוץ, תוכו שפע עסיס של לימון, שמן זית וזרעי פלפל - פדרון שהדגישו כל בת טעם, ספק חריפה ספק חמצמצה ,שיש לדג האצילי הזה והרוטב המשובח ששודך לו להציע.
מנה חלומית נוספת - קרעי תפוחי אדמה מטוגנים עם שום ופטרוזיליה.
תפוחי האדמה היו נהדרים מההתחלה. אבל בסוף כשהם ספגו מנוזלי הצלחת הם הפכו פריכים והיה נדמה לרגע שחטפתי התקף פסיכדלי של עונג.
נשבע שברגע ההוא אשכרה שמעתי את המוזות שרות לי ממרומי האולימפוס וכל שנותר לי הוא פשוט להצטרף אליהן עם כפיים ויאסו...
לימאני ביסטרו. 04-6100022
