צילום: כפיר בולוטין
את הביקורת על "בסוף יהיה טוב", המופע המשגע של בראבא, אפתח בגילוי נאות - אי שם באמצע שנות השמונים, הייתי התסריטאית של "יאצק". שמי היה אז יעל חמיצר, ובמשך עונה שלמה כתבתי לבראבא את הפינה שלו.
הוא כמובן אמר מה שרצה, ותמיד יותר מצחיק ממה שכתבתי. בילינו ביחד שעות ארוכות, העונה היתה בסימן נדודים בארץ, ואכן נדדנו. הגענו לכל מיני קיבוצים ומקומות משמעותיים בתולדות המדינה, עם השפם והאקורדיון, ואני נוצרת את הימים המופלאים האלה לנצח בליבי.
מכאן אפשר להניח שלמופע החדש של בראבא, הגעתי משוחדת. אבל לא צריך להיות משוחדת - זה מופע מקסים, מצחיק, אינטליגנטי, גם לפעמים קצת עצוב, בועט, ובעיקר-מעניק שעה וחצי של אסקפיזם רציני.
"קשה", פותח ואומר בראבא בתחילת המופע שהוצג בפני אולם מפוצץ "קשה להצחיק היום. אבל אני אנסה, כי אבא שלי, יצחק, חלוץ פטריוט שאיבד את כל משפחתו בגיל צעיר, היה הבן אדם הכי שמח ומצחיק שהכרתי. דווקא עכשיו, בימים האלה, אני רוצה לחזור לשמחה שהיתה בו.
צילום: כפיר בולוטין
לשיר ולספר סיפורים מצחיקים על החיים הצבעוניים שלי ( אני חלמתי שבגיל 73 תהיה לי ילדה בת 9? הייתי אומר לכם את השם שלה אבל אני לא זוכר בגילי...).
"בסוף יהיה טוב" זה ערב שאני עושה כדי לעודד את עצמי ואני מקווה שגם אתכם. כמו שיאצק היה אומר: לא לדאוג לעולם, העם הזה נופל הרבה - אבל תמיד בסוף הוא קם!".
מה אפשר להגיד על השחקן הגאוני הזה ועדיין לא נאמר? הוא שר נפלא, מתנועע כמו ילד בן עשרים, מצחיק בטירוף, ויכולת האילתור שלו היא פנומנאלית.
הוא מדבר הרבה על אבהות מאוחרת, עורך מופע קסמים קורע, והסיפור שלו על האוכל הטריפוליטאי שמכינה שמר גאון, אשתו, שכתבה בכישרון רב מאד את כל הערב, הוא אחד הקטעים הכי מצחיקים ששמעתי.
"בסוף יהיה טוב" הוא מופע קברט קומי מוזיקלי אופטימי, כך מוגדר המופע, וכל מילה נכונה. הוא מלווה בנגנים אוהד בן אבי, שגם אחראי על הניהול המוזיקלי של הערב, ורד פיקר ועידית דביר.
על הבימוי המבריק אחראי אודי גוטשלק, ועל התחושה הנפלאה לרגע, שהנה, אולי באמת בסוף יהיה טוב - אחראי שלמה בראבא.
