יח"צ
קשה להוציא את סחבק מהבית בימי שבת. בעצם, איזה הורה רוצה לצאת מהבית לאחר שטורטר כל השבוע על ידי המעסיקים שלו? לא בעבודה. בבית.
ובכל זאת, מדי פעם שווה להוציאם לטיול בשבת אביבית עד קיצית (חורף מה נסגר?!) ולתפוס איזו הצגה טובה, גם אם זה אומר הצגת ילדים והאולם מלא בזבי חוטם עם חלוקת קשב מועטה עד אפסית? בכל זאת, מה לא נעשה עבור הילדודס האלה?
בשבת שכזו מצאנו את עצמנו בהצגת הבכורה החגיגית של ההצגה/מחזמר "אח מפח".
במקור, "אח מפח" (2021) הוא ספר קומיקס חמוד ביותר מאת הקומיקסאי יניב שמעוני שאף אייר אותו. שמעוני אייר בין היתר את "הרפתקאות הדוד אריה" של ינץ לוי ואת "ילדי בית העץ" של רן כהן אהרונוב.
מתוך “אח מפח" של יניב שמעוני. איור: יניב שמעוני
הקומיקס מספר את סיפורו של גידי, ילדון חביב ומשועמם. גידי מאוהב בילדה הכי יפה בשכבה אבל דני, אחיה הגדול הוא בריון שמתנכל לו בכל הזדמנות בעזרתה האדיבה של דורית, הילדה הספרית (או לפחות חולמת להיות כזו).
בזמן שדני מחפש אחרי אח גדול שיגן עליו מפני הבריונים, הוא מגלה לתדהמתו שאימו בהריון והוא בעצמו יהפוך לאח גדול בקרוב. ביקור מפתיע במגרש הגרוטאות של אדלר הזקן מזמן לו אח גדול שמעולם לא דמיין שיהיה לו – רובוט אדום וענק.
"אח מפח" היא אמנם הצגה לילדים – אבל הנאת ההורים מובטחת ויש פה מספיק סיבות כדי לאשש את הטענה הזו.
ראשית, זה העיצוב האמנותי. התפאורה מקורית, מגניבה, צבעונית וכזו שלא ראיתם המון זמן, אם בכלל, בהצגת ילדים. עבודתם של מעצבי התפאורה בניסיון להפיח חיים ברקעים הקומיקסים של יניב שמעוני ניכרת, עד לרמת הפרט הכי קטן בכל אביזר שנמצא על הבמה.
חוץ מהתפאורה יש גם שחקנים (מן הסתם) מוכשרים שעושים עבודה נהדרת, יחד עם שירים קליטים וכוריאוגרפיה מגניבה – לראייה, לא הפסקנו לשיר את שיר הנושא "אח מפח" עד עצם היום הזה. ואם אתם יוצאים ממחזמר (לילדים להזכירכם) עם שיר הנושא מזומזם בפיכם, כנראה שהכותבים עשו עבודה טובה.
אך מעבר לתפאורה, לשירים הקליטים והמגניבים והמשחק הטוב והלא מתאמץ של הקאסט – השוס הגדול של "אח מפח" הוא, ובכן, האח שעשוי מפח – הרובוט הגדול והאדום שגידי מוצא במגרש הגרוטאות.
במשך ההצגה אכן עלתה התהייה כיצד יצליחו לתרגם את הרובוט המתנשא לגובה 2.5 מטרים לדמות מציאותית ונוכחת על הבמה. הקהל לא התאכזב. ברגע המתאים, אל הבמה נכנסה דמות גבוהה ומרשימה עם עיניים צהובות בולטות ומהבהבות, הודות לעבודת עיצוב ובנייה מופלאה של גילי קוזין - אולמר ויאנה מלישב.
לתוך הרובוט הענק הזה, השתחל לו איכשהו שובל חכמון בעבודת גוף מצוינת ותנועה רובוטית מפליאה.
על כל התזמורת הזו מנצח הבמאי עידן עמית, שעולם התיאטרון לילדים זורם בנימיו ובעורקיו, ליטרלי. עמית, שמאחוריו הצגות מצליחות כמו "אבא עושה בושות", "הקוסם 2006", "זהבה ושלושת הדובים" ועוד עשרות רבות של הצגות, מנווט את הקאסט המצומצם בהצלחה ועבודת הבימוי שלו בהחלט ניכרת.
האהבה ליצירתו של יניב שמעוני ובעיקר ההערכה כלפיה הזו בולטת במיוחד בזכות עבודת צוות מסורה ויוצאת דופן שלא ראיתי המון זמן בהצגת ילדים.
מתחת למעטפת הגרפית, המוזיקלית והטקסטואלית המושלמת של "אח מפח", ישנם מסרים חשובים מאוד – גם להורים וגם לילדים. ההצגה עוסקת בבריונות - נושא חשוב וכאוב, שלא מקבל מספיק טיפול והתייחסות בז`אנר הצגות הילדים (הקטנים יותר לפחות).
הבאתו לקדמת הבמה היא חשובה. אמנם דני ודורית לא מתעללים באופן קשה לצפייה בגידי, אך הם מתעללים בו מספיק כדי שהמסר החד יעבור וישפיע על הילדים שלכם. מהו תפקידו של אח גדול? האם הוא שם רק כדי להגן עלינו ולהפחיד ילדים אחרים או להיות חבר שלנו, להקשיב לנו ולהיות שם בשבילנו בכל עת? זו המהות של "אח מפח" והלב של ההצגה.
אז גם אם הצגות ילדים בשבת בבוקר היא לא כוס השוקו שלכם, קחו המלצה חמה ל"אח מפח". היא מספקת שעה קלילה של הומור, מוזיקה ומסרים חשובים ותנעים את זמנכם עם הילדים שלכם, שעל הדרך ילמדו שיעור חשוב.
