צילום: Hub Exhibitions
חמש שנים לאחר שחברת ההפקה ארטהאב הביאה ארצה לראשונה את מיצג וינסנט ואך גוך שהוצג בשעתו במתחם ארנה הרצליה, שבה לישראל תערוכה חדשה ומקיפה יותר בדמותו של האמן ההולנדי.
התערוכה ששמה "The Story of Van Gogh", תוצג למשך מספר חודשים, בביתן 2 הגדול של אקספו תל אביב (גני התערוכה לשעבר).
בדומה לתערוכת ואך גוך מ-2019 גם הפעם מדובר בתערוכה אימרסיבית, אלא שהפעם היא כוללת כ-2000 דימויים ליצירותיו של האמן המוצגות באופנים שונים – חלקן מוקרנות ב-360 מעלות, אחרות מופיעות דרך משקפי מציאות מדומה או מתגלמות בתלת ממד בדרכים שונות, במבנה המתפרס על פני 1,500 מטר, שעוצב במיוחד לאירוע.
צילום: Hub Exhibitions למרות הכמות המרשימה של היצירות, אף אחת מהן אינה מוצגת על קנבס. כלומר, זו תערוכת ואך גוך בה אף ציור ממשי של וינסנט ואך גוך.
עם זאת, התערוכה הזאת היא ההוכחה הניצחת כי גם 134 שנה לאחר מותו וינסנט ואן גוך, עדיין עסוק מאד.
ציוריו כידוע מוצגים במוזיאונים מרכזיים ומופעי תיאטרון אימרסיבי במיאמי ומילאנו משתמשים בהקרנות של ציוריו מול קהל רב. עיצוביו מופיעים כעת על כל דבר, מנעלי ספורט ועד שטיחונים, כשברקע מהדהד עדיין שיתוף הפעולה עם בעלי הזיכיון של פוקימון שנעשה כה פופולרי עד שהביא להסתערות הקונים על חנות מוזיאון ואן גוך באמסטרדם וזו נאלצה להפסיק את המכירה של הקלפים הללו.
אחד הניסיונות הנועזים ביותר לקדם את מורשתו ואך גוך הוא של ללא ספק התערוכה "The Story of Van Gogh", המתבססת כאמור על טכנולוגיה דיגיטלית שתכליתה להפוך את מבקריה מצופים פאסיביים לכאורה למשתתפים פעילים, השקועים (מכאן גם נגזר השם, Immersive) בתוך היצירות עצמן, מוקפים בהן באופן שפועל על כל החושים.
בתוך כך, התקופות השונות בחייו של האמן והסיפורים שמאחורי יצירותיו מקבלים בתערוכה הזאת מימד מסקרן ופורץ גבולות, ומצטרפים לסימפוניה של צלילים, אורות וצבעים המשולבים יחדיו ומאפשרים לצופים חוויה רב-חושית בשישה חללים שונים.
חלל עם כ-40 רפליקות נאמנות למקור של ציוריו המוכרים והאהובים לרבות ציורי החמניות, אוכלי הבולבוסים ונופי דרום צרפת.
צילום: Hub Exhibitions חלל נוסף המעורר לחיים את ציור "חדר השינה" המפורסם של האמן, חלל בו מותג הפרצוף המוכר של האמן ועליו הקרנה של ה"סטארי נייט" המפורסם, וכן מיצג של אגרטל גדול ועליו הקרנה של ציור החמניות המפורסם.
בחלל ה-SKETCH AND POST מוזמן הקהל לצבוע את ציוריו של האמן, להפיח בהם חיים חדשים, ולראות אותם מונפשים בהקרנה על קיר שלם גדול, וניתן לקנח במתחם מציאות מדומה (VR) שסוחף למסע המתעד (לפחות באופן חלקי) את סיפור חייו של ואן גוך.
מדוע חלקי? התשובה פשוטה. חרף ההגשה המרהיבה שהופקה כאמור באופן מעורר פליאה הרי ששאלת השאלות - מדוע ואן גוך התאבד? (הצייר מת ביולי 1890 לאחר שירה בעצמו בשדה חיטה בקרבת אובר) אינה באה פה לידי ביטוי.
נדמה כי קברינטי התערוכה שעל פי נתוניהם כבר צפו בה למעלה מ-10 מיליון אנשים ב-50 ערים בעולם, בחרו להסיט את התוכן בעדינות מנושאים רגישים ומעוררי דיון כמו ההתאבדות של ואן גוף לאלמנטים ומסרים ססגוניים ואינסטגרמיים להפליא, כיאה לזמנים.
צילום: Hub Exhibitions ואן גוך כידוע נולד בעיירה ההולנדית זונדרט ב-1853 והושפע רבות מאביו הכומר. לאחר שניסה להתפרנס כעובד בחברה לסחר בחפצי אמנות בפריז וכדרשן-מטיף באזורי המכרות בבלגיה, הוא החל לצייר, אולם לא זכה להכרה או הצלחה במהלך חייו, ועד למותו הטרגי ב-1890 הסתמך על התמיכה הכספית שהעניק לו אחיו הצעיר, תיאו.
לקראת סוף ימיו עבר ואן גוך להתגורר בדרום צרפת, אזור בו ראה ככל הנראה את יפן, לה "נחשף" כשעבד בגלריה לאמנות בפריז ובה פגש אצל מוכר הצבעים ואבזרי הציור שלו, אוסף מגוון של "ז`אפוניזרי", ציורים ופרטי אמנות יפניים.
במכתב ששלח לאחיו תיאו באפריל 1888 ציין ואן גוך כי "יש לי המון עבודת ציור, כי אני רוצה ליצור תמונות בסגנון ההדפסים היפניים".
צילום: Hub Exhibitions בהתאמה, בחלל בו מוקרנות -360 מעלות יצירותיו של האמן באות לידי ביטוי גם ההשפעות היפניות הרבות ששאב ואן גוך מהצייר היפני אוטגאווה הירושיגה.
בשורה התחתונה אין ספק כי היתרון של תערוכה הזאת ברור למדי - היא קורצת לפלח אוכלוסייה רחב הרבה יותר מזה שמבקר בקביעות במוזיאונים לאמנות; היא ידידותית יותר למשפחות, נגישה יותר ומאפשרת היכרות הרבה פחות מעונבת, יותר "אינטראקטיבית", חווייתית ורב-חושית עם אמנות.
מצד שני, וכיאה לז`אנר גם היא כמו תערוכות דומות שהוצגו בארץ בסגנון זה כמחווה לגוסטב קלימט, קולד מונה ופרידה קאלו, מתאפיינת בשטחיות, בדיסניפיקציה ובמסחור של האמנות.
מחיר: 139 שקלים לכרטיס
