צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
הבמאי מתיו ווהן ידוע בסגנונו שופע האקשן המטורלל והסצנות הבלתי אפשריות (עיינו ערך "קיק אס" המושלם").
אחרי טרילוגיית "קינגסמן" המצליחה, הוא חוזר עם סרט נוסף ובאותו סגנון בשם "ארגייל". על הפוסטרים לקידום הסרט עלו ובאו שלל כוכבים, ביניהם הנרי קאוויל, ג`ון סינה, ברייס דאלאס הווארד ואפילו דואה ליפה הגיחה לביקור (ומבצעת את שיר הנושא).
אבל כוכבים לחוד וסרט לחוד – ל"ארגייל" היו את האלמנטים להיות סרטו טוב עד טוב מאוד, אבל הוא לא מצליח לספק את הסחורה הנדרשת לחודשי החורף הקרירים בבתי הקולנוע.
צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
העלילה של "ארגייל" מורכבת ממספר עלילות בסגנון ז`אנר המטא. אלי קונווי (הווארד) היא סופרת סטייל ג`יי קיי רולינג לספרי ריגול. לאחר שהיא מסיימת את ספרה החמישי בסדרה, היא מגלה כי כל מה שכתבה בספריה התרחש במציאות וארגון מסתורי בשם "המחלקה" מנסה לשים עליה את ידו.
לעזרתה של אלי נחלץ איידן (סאם רוקוול), מרגל שהוא בדיוק ההיפך מגיבור ספריה. יחד איתו היא יוצאת להרפתקה מסחררת מלאת אקשן וטוויסטים בעלילה.
בזמן כתיבת שורות אלו, "ארגייל" חוטף קיתונות של ביקורות שליליות והאמת היא שהן קצת מוגזמות.
לצד מגרעותיו (ולא חסר לו), הסרט מכיל בתוכו כמה רגעים קולנועיים לא רעים. הכימיה בין רוקוול להווארד עובדת ובין שתי הדמויות שלהם יש מערכת יחסים מבדחת וקצת רומנטית.
הסיטואציות המופרכות שהשניים נתקלים בהן מולידות את כמה מרגעי האקשן הטובים של הסרט. לצד זאת, "ארגייל" עמוס לעייפה בטוויסטים שעשויים להתיש את הצופה הממוצע.
הבעיה העיקרית שלי עם "ארגייל" היא הופעתם הדלה של הנרי קאוויל המגלם את המרגל השרמנטי בעל התסרוקת המוזרה וג`ון סינה המגלם את עוזרו וייאט. קאוויל מספק כאן הופעה מפתיעה, בהתחשב ליחס השלילי שלי כלפיו.
צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
לצדו סינה מוכיח שוב שהוא שחקן קומי ראשון במעלה. אבל כאמור, אנחנו לא מקבלים מנה גדולה מדי של שני השרירנים המסוקסים וחבל. החלקים הטובים
של "ארגייל" שמורים בעיקר לצמד הזה.
הביקורות השליליות מציגות את "ארגייל" כאחד הסרטים הגרועים של השנה (שבקושי התחילה) וזה קצת מוגזם. אוקיי, ל-ווהן היו רגעים קולנועיים הרבה יותר מוצלחים מזה, אבל בסיכום כללי לא מדובר בפלופ ענק.
צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
אכן יש לסרט כמה וכמה בעיות, כשהעיקרית בהן מתייחסת למקצב שלו, וכתוצאה מכך גורמת לו להתארך שלא לצורך. בין סצנת אקשן אחת לאחרת ממוקמת סצנה איטית שמקררת את האדרנלין. זה שקול לברקס מפתיע בזמן נסיעה על הכביש המהיר.
כאמור, הדבר הזה גורם לסרט להגיע לאורך של קצת יותר משעתיים – הגזמה פרועה בכל הנוגע לז`אנר קומדיות האקשן. שעה וחצי זה באמת מספיק מר ווהן.
הפשע הכי נורא שהסרט הזה מבצע הוא הטעיית הציבור. הפוסטרים, כמו גם הטריילרים שלו, מתהדרים באבק כוכבים הוליוודיים מנצנץ. אך צפייה בסרט מעלה את התהייה – האם הדבר הזה הוא תעלול יחצ"ני ותו לא? סביר להניח. עם הופעה דלילה של קאוויל, סינה, סמואל ל. ג`קסון ודואה ליפה שמגיחה לחמש דקות בלבד אי אפשר לטעון אחרת.
3 כוכבים