צילום: באדיבות רד קייפ
הכוורת, מקום מגוריהן של הדבורים ובית המקדש לדונג ודבש, ניצבת באופן מפתיע למדי במרכז הסרט "הכוורן", בכיכובו של אליל האקשן הבריטי, הקירח ובעל הבעות הפנים הכעוסות (איך לא נתקע לו הפרצוף?), ג`ייסון סטיית`האם.
עלילת הסרט מתמקדת באדם קליי (סטיית`האם), כוורן שחי בעיירה מרוחקת, ועוסק למחייתו בהכנה ומכירת דבש בצנצנות סטייל יד מרדכי.
לאחר שחברתו מתאבדת עקב מעשה רמייה של חבורת נוכלי סייבר, כן, ניחשתם נכון, הוא יוצא למסע נקמה.
מאותו רגע ואילך, סטיית`האם AKA הכוורן, מפעיל את כל יכולותיו הפיזיות כדי להזכיר לנו את הסיבה להיותו כוכב אקשן מבוקש וכזה שעוזר לסרטים רבים לשבור את הקופות ולשלשל קאש מאני מזומני לכיסם של בעלי האולפנים.
צילום: באדיבות רד קייפ
סטיית`האם הוא ג`וקר בטוח וכשהוא מופיע על פוסטר של סרט כלשהו, תהיו בטוחים שהאולם יהיה מלא (כמעט) עד אפס מקום.
את הסרט ביים דייוויד אייר ("יחידת המתאבדים"), על פי תסריט של קורט ווימר (“בלתי נשכחים 4”). לצדו של סטיית`האם מככבים מיני דרייבר ("המכשף: מקור הדם"), ג’וש האצ’רסון ("משחקי הרעב") ג’רמי איירונס ("בית גוצ’י"), איימי רייבר למפמן (“אקדמיית המטרייה”) וטיילור ג’יימס ("ויקינגים: ולהאלה”.).
הסרט שופע אירועים ואין דקה שקטה אחת בו. הכוורן (שם קוד לסוכן לשעבר), שבדקה אחת יכול להרוג כמה אנשים בלי אקדח, מחפש צדק בעולם כאוטי.
הוא חותר להגיע לאותם צעירים טכנולוגים שהלכו צעד אחד רחוק מדי לכיוון של פשעים ממוחשבים, ובמקום לעבוד בעבודה שמכניסה משכורת של 6 ספרות, הם מעדיפים לעשוק קשישים חסרי ישע.
צילום: באדיבות רד קייפ
הסרט משלב שתי זירות צילום ונע בין לונדון לבוסטון, שואב את תפיסת עולמו ומשתמש בתמות ברורות מחייהן של הדבורים. "הכוורן" עושה הקבלה בין עולמם של בני האדם לבין עולמן הזעיר של הדבורים לכל אורכו בחיבורים מעניינים, מסקרנים ומרעננים.
כמו בסרטים דומים בז`אנר, גם כאן דמות המחסל הנוקם אינה מרבה במילים. אין לנו שום מידע מקדים לגביו, מיהו, ומה הביא אותו לעסוק בכוורות ודבש?
המידע החסר היה יכול לשפוך מעט אור על הדמות המסתורית, אבל כשמודבר בסרט אקשן על טהרת האקשן, הרצון לדעת כמה שיותר פרטים על הדמות הראשית מתמסמס לו והאדרנלין מתחיל לזרום בגוף.
צילום: באדיבות רד קייפ
בשונה מסרטים אחרים בהם כיכב סטיית`האם, הפעם מעלה הסרט ביקורת נוקבת על הקשר שבין הון לשלטון, על שחיתות מדינית, קפיטליזם חזירי ודור ה–Z שרץ לעשות כסף ושוכח את כל הערכים עליו התחנך מינקות.
כך הסרט מקבל ערך מוסף חשוב ומשמעותי ולא הופך לעוד סרט אקשן סוג ב` נשכח. בקיצור, אני בעד הדבש של ג`ייסון סטיית`האם. מי איתי?!
