כתבה מצילת חיים

 

אני כותב את הכתבה הזאת ומלא בכעס שאין לו סוף. המון שאלות, אך על עובדה אחת אין מחלוקת - משפחות רבות נשארו לבד יותר מדי זמן.

 

החלטתי באופן נואש לחפור בסוגיה ובכנות ותמימות חיפשתי, האם לחברות בארץ יש פתרון הולם לתופעת חוסר האונים הזה.

 

מצאתי חברה אחת שהצליחה להפתיע אותי. כעת אני לא עצוב פחות. להפך, אני עצוב הרבה יותר, כי אני חושב – מה היה קורה לו מישהו למעלה היה משכיל למגן את כל האנשים היקרים האלה שבחרו להתיישב קרוב כל כך לגבול?! מעצבן, מורט עצבים, מזעזע, אך אפשר היה אחרת.

 

נותר לי רק לספר לכם על החברה שכאילו חזתה את התופת הזאת, וכבר לפני כ־15 שנה החלה לייצר דלתות שאפילו מטען חבלה לא יוכל להן.

 

עם כל הזעם והכאב, מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אז חקרתי ובדקתי, ולאחר חפירה רצינית בנושא הביטחון, הגעתי למקום הנכון.

 

יח"צ. באדיבות הרמטיקס

 

חברת הרמטיקס, כשמה כן היא – מגינה באופן הרמטי מכל ניסיון חדירה.

 

בעלי החברה הם בר אזולאי וגלעד צרני. זוהי חברה כחול־לבן, וגם זה חשוב – זה שלנו ומשרת את הצרכים שלנו, אבל זה לא הכול.

 

מוצרי הרמטיקס מספקים פתרון לכל מה שחיפשתי, אך ברשותכם, אתחיל מהעיקר – הרמטיקס מייצרת דלתות ממוגנות ירי ובעלות תו תקן ארבע כוכבים ממכון התקנים – היחידה בארץ נגד פריצה.

 

ראשית קצת פרטים טכניים שבלעדיהם אי אפשר: למערך הביטחון של הרמטיקס שתי דלתות - דלת ממוגנת ירי ודלת מחבלים.

 

דלת ממוגנות ירי שוקלת 180 ק"ג, ונועדה לכניסה ראשית לבית. דלת המחבלים נועדה לחדרים, בעיקר לממ"ד.

 

היא אמנם אינה ממוגנת ירי, אך המנעול שלה (אף הוא כחול־לבן) חסין אפילו לרימון. והיות שהאנשים בממ"ד אף פעם לא יעמדו מול הדלת, הם לא ייפגעו מיריות מעברה השני, ואי אפשר לפרוץ אותה באמצעות ירי.

 

את הפטנטים לדלתות הללו הגה אברהם אמגר, כשלפני כ־15 שנה חיפש פתרון נעילה, לדלת בלתי נפרצת, וכך הצליח להבין איך נועלים דלת בטריקה, והגה את דלת הנעילה האוטומטית של החברה.

 

יח"צ. צילום: גלעד צרני

 

במרוצת השנים המשיך הפטנט להתפתח. בשעתו חברת הרמטיקס עוד שכנה בבארות יצחק , אך לפני כשבע שנים עברו המפעל ומשרדי החברה לחולון.

 

מדובר בפריצת דרך (ולא חלילה בפריצת דלת...), כי אין עוד מוצר כזה, שמספק נעילת דלת בטריקה.

 

תודו, זה גאוני – אתה טורק את הדלת וכל הבריחים נכנסים למשקוף ברמת נעילה של מאה אחוז, ולא פחות. להרמטיקס יש גם דלת עם נעילת מפתח רגילה, שלאחר נעילתה מעניקה את אותה רמת ביטחון. הבחירה היא שלכם כמובן.

 

אבל הערך המוסף של הנעילה האוטומטית ברור – נניח שמישהו רודף אחריך (היום זה כבר לא נשמע בדיוני), אתה נכנס הביתה, טורק את הדלת והיא נעולה, וגם להפך – אם האויב בתוך הבית והצלחת לחמוק, בטריקה אחת נעלת אותו בפנים.

 יח"צ. צילום: גלעד צרני

 

באמת שמוזר לי לכתוב את זה. מי חלם שגם כאן, בנושא הנורא הזה, אדבר על חברה אשר חשבה על זה קודם, אך זוהי המציאות. לא במקרה המציא אברהם אמגר את הפטנט, הוא הגה אותו כי ידע בתת המודע שלו שיש צורך אמיתי בכך.

 

חבל שהמנהיגים והפקידים הבכירים שם למעלה לא ידעו (הפתרון תמיד מגיע בסופו של דבר מהאזרחים, מעצבן, לא?).

 

לדברי בעלי החברה, מדובר בדלת היחידה בישראל שדורגה בארבעה כוכבים על ידי מכון התקנים (ה"ציון" הגבוה ביותר למוצר).

 

לדלתות של הרמטיקס כמה דרגות בטיחות והן מכונות בהתאם: "דלת עשר דקות", "דלת 15 דקות", "דלת 20 דקות" וכד`. הכוונה למספר הדקות שיידרשו חלילה לפורץ מיומן לפרוץ את הדלת הזאת, ובמונחים של פשע זה נצח, אפילו בדרגות החוסן הנמוכות.

 

אני חוזר לשבעה באוקטובר ונזכר בעובדה הנוראה, שמחבלים שחדרו ליישובים בנגב המערבי ירו בצילינדרים של הדלתות וגם ניסו לפוצץ דלתות בעזרת רימונים. דלתות הרמטיקס היו מצילות חיים של תושבים רבים באותו יום עצוב.

 

יח"צ. באדיבות הרמטיקס

 

לשיחה מצטרף האב המייסד, הממציא בכבודו ובעצמו, אברהם אמגר.

 

אברהם, המכונה "בבר", הוא ממייסדי רב־בריח ובעלים של שריונית חסם, בעל 50 שנות ניסיון בפיתוח אמצעי ביטחון ונעילה. הוא מזכיר לנו שבחו"ל דווקא הקדימו תרופה למכה והתקינו דלתות הרמטיקס בבתי כנסת, בבתי חב"ד ובמוסדות ישראליים ויהודיים נוספים בכל רחבי העולם.

 

מטבע הדברים עד עכשיו התמקדנו בביטחון, אבל מה עם השאר? בר אזולאי וגלעד צרני שמחים לציין כי כל הדלתות הן "סופֶּר מעוצבות", והחברה מייצרת גם דלתות פנים עם עיצובים מרהיבים בעלי שיפועים מכל הסוגים וחומרי הגלם, מגרניט ועד אלומיניום, סרגלי נגרות והדברים הכי חמים שיש לעולם עיצוב הפנים להציע.