בתמונה: נטלי ברוך, לינור אברג`ל, שילה ויינברג וג`רי לי אונור. צילום: אלונה שרף
ב-20 השנה האחרונות המודעות לזכויותיהם של חברי וחברות הקהילה הטרנסית בישראל הולכת וגוברת. אולם חברי הקהילה הטרנסית עדיין חשופים לפגיעה בזכויותיהם, ורבים סובלים מעוני ומאבטלה, מאלימות ומהפללה, ומקשיים בנגישות לשירותי בריאות וחינוך ולשירותים סוציאליים אחרים.
למעשה, דו"ח הכנסת לשנת 2023 חושף עלייה של פי 4 במקרי האלימות כלפי חברי הקהילה הטרנסית, ביחס לאותה התקופה ב-2022. אולם, לצד זאת, מדובר בקהילה תוססת, מקצועית וחזקה הפועלת לקידום מדיניות לשוויון זכויות ושיפור במגוון היבטים אישיים, חברתיים, וממסדיים.יון זכויות ושיפור במגוון היבטים אישיים, חברתיים, וממסדיים.
כמי שמאמינה שלכל אישה ואדם מגיע לחיות על פי הזהות המגדרית אותה הוא בוחר, לחיות בביטחון ובאופן חופשי, עניין אותי מאד להגיע ולסקר את הכנס הטרנסי השנתי שהתקיים השנה בבית ציוני אמריקה, ולהקשיב להרצאות והפאנלים המרתקים שהיו.
הכנס ביוזמת ארגוני הקואליציה הטרנסית בישראל, נהגה יחד עם ארגוני הקהילה הטרנסית פרויקט גילה, טרנסיות ישראל, וברית הלביאות.
מדובר במרחב של מפגש ויצירת קשרים משמעותיים בין חברי הקהילה הטרנסית ובין מומחים/ות וקובעי מדיניות המשפיעים על הטיפול בהם, בין מומחים בתחומים שונים, ובין בעלי ניסיון וידע לאלו שעליהם לרכוש אותו על מנת לשפר את הטיפול בקשת הטרנסית שבתחום אחריותם.
הכנס שהתקיים במשך יומיים מלאים כלל כאמור מגוון הרצאות ופאנלים לרבות פאנל שכלל שלוש דמויות בולטות בקהילה הטרנסית המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות.
את הפאנל המדובר הובילה נטלי ברוך, דוברת ארגוני הקהילה הטרנסית ודוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בעלת תואר שני במגדר מבר אילן והשתתפו בו שילה ויינברג (65) פעילה בולטת במחאה החברתית באזור הצפון, מורה לשעבר ויו"ר עמותת "טרנסיות ישראל", המתמודדת בבחירות המקומיות בטבעון במסגרת הרשימה "יותר לטבעון", ג`רי לי אונור (35), גבר טרנסג’נדר ובעליו של סטודיו לאימוני כושר בראשון לציון המתמודד במסגרת רשימת "יש עתיד" בעירו ולינור אברג`ל (40), מנכ"לית עמותת "טרנסיות ישראל", היועצת הטרנסית הראשונה שעבדה בכנסת ישראל ה עומדת בראש רשימה שכולה להט"בית - "תל אביב-יפו שווה".
נטע אורה ראשד. צילום: אלונה שרף בנוסף, השתתפה בכנס נטע אורה ראשד (20), טרנסג`נדרית דתייה שהעבירה הרצאה בה העלתה טיעונים הלכתיים בנוגע להתאמה מגדרית.
רק כדי לתת טעימה נוספת מהכנס אספר על כמה מן הפאנלים המצוינים שהיו שם למשל פאנל עם נציגות ונציג הרשויות המקומיות שרצים למועצת העיר בה הם מתגוררים. בפאנל זה הם סיפרו על האתגרים שמלווים אותם, על ההצלחות, על היותם מודל השראה למתבגרים טרנסג`נדרים.
או למשל פאנל על צמצום פערים במערכת הבריאות, נושא בהחלט חשוב לכל אחת ואחד, ובוודאי לחברות וחברי הקהילה הטרנסית שעדיין חווים פערים וחסמים במפגש עם מערכת הבריאות.
הפאנל התמקד בשיתופי הפעולה בין הגורמים השונים כמו בתי חולים עם מחלקה להתאמה מגדרית ובין קופות החולים, ומשרד הבריאות, על מחסור ברופאות ורופאים אנדוקרינולוגים, על המחלקה החדשה שנפתחה בבלינסון להתאמה מגדרית ועל הניתוחים שמציעים שם לטרנסג`נדרים ועוד.
הרצאה שזכורה לי היטב ובזה אסיים, היא ההרצאה של חוקר המגדר והמיניות, ד"ר עמל זיו, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב "פורנוגרפיה כאתר של כינון עצמי טרנסי גברי", בו הוא התמקד באופנים שבהם גברים טרנסים עושים שימוש במדיום הפורנוגרפי כחלק מתהליך ההיעשות המגדרית שלהם. בהרצאה הוא דיבר על ההיסטוריה של הז`אנר והזיקות שלו לפורנו פמיניסטי, לסבי, הומואי וקווירי.
היה זה כנס עשיר, מגוון ומעניין. פייר, אני מחכה כבר לשנה הבאה להגיע אל הכנס הבא.