אילוסטרציה. צילום: istock
אחת מתופעות השבת השחורה שהתעצמו בשבועות האחרונים היא הטלת ספק ב"יהיה בסדר" שהיה נטוע בציבוריות הישראלית במשך עשורים רבים, ובמובן מסוים אף הגדיר את ה"ישראליות".
חוסר הוודאות שגדל בעקבות האירועים הקשים דרבן אנשים רבים, מכל גווני יושבי הארץ, להבין שעליהם להבטיח את עתידם ועתיד ילדיהם.
ההבנה שהחיים בלתי צפויים ועלולים להסתיים בפתאומיות הכתה בציבור הישראלי וגרמה לעלייה חדה בביקוש לעריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך.
ממונה על עניינו
ייפוי כח מתמשך הוא מושג משפטי, חדש יחסית במשפט הישראלי, המאפשר לכל אדם לקבוע כיצד ינהגו בו וברכושו במקרה שלא יהיה כשיר לעשות זאת בעצמו.
אדם שמאבד את כשירותו ולא ערך ייפוי כח מתמשך, ויש לקבל החלטות בנוגע אליו, קרוביו ידרשו לפנות לבית המשפט ורק הוא מוסמך להורות מי ימונה כאפוטרופוס שינהל את ענייניו של האדם בעודו בחיים.
במצב כזה בחירת האפוטרופוס אינה נתונה לבחירת האדם שאיבד את כושרו בשל היותו נעדר יכולת להחליט מי יכנס בנעליו וינהל את חייו.
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נקבע כי כל אדם יוכל לבחור עוד בחייו מי יהיה אחראי על ענייניו ביום בו יחדל להיות כשיר. ייפוי כח מתמשך הוא מסמך בו ממנה אדם - אדם אחר (או מספר אנשים) שיחליטו במקומו במגוון תחומי חיים החל מעניינים אישיים או רפואיים, וכלה בענייני רכוש, והכל בתנאי שהממנה אינו כשיר להביע את רצונותיו באופן צלול ועצמאי. ואל תטעו, לא מדובר רק בזקנה.
אילוסטרציה. צילום: istockאני מצווה
צוואה, בניגוד ליפוי כח מתמשך, מאפשרת לאדם לקבוע מה ייעשה בגופו וברכושו לאחר מותו. במקרה שלא נערכה צוואה, קיימת בחוק חלוקה מפורשת של הירושה ליורשים הטבעיים על פי דין.
סיבות להיעדרה של צוואה אינן רלוונטיות והעיזבון יחולק בין יורשי המנוח על פי חוק הירושה. כך למשל בן משפחה שהיה מסוכסך עם המנוח, אך נחשב ליורש חוקי לפי החוק, עלול לרשת אותו.
בתי המשפט בישראל מכירים בארבע סוגי צוואות:
• צוואה בכתב יד - שנכתבה בכתב ידו של המוריש.
• צוואה בפני עדים – שנערכה בכתב ונחתמה בפני שני עדים המאשרים בחתימתם כי המצווה חתם על הצוואה אשר בה הובע רצונו.
• צוואה בפני רשות - שנערכה בכתב בפני שופט, דיין, נוטריון, רשם בית משפט או רשם לענייני ירושה ואישורה על ידי הרשות המאשרת את אמיתותה.
• צוואת שכיב מרע - נעשית בעל פה בלבד, בפני שני עדים, תיאמר ע"י חולה אנוש או מי שרואה עצמו כעומד בפני המוות.
את הצוואה מומלץ להפקיד בידי עורך דין, רשות או האפוטרופוס הכללי ולא להסתפק בשמירת העתק בבית.
לצערנו אירועי השבת השחורה הותירו את חותמם לא רק בנפשם של הניצולים והנרצחים, אלא גם על בתיהם ורכושם.
אחת הסוגיות שמתעוררות בהקשר זה בימים אלה היא מה לעשות אם הצוואה ועורכיה נרצחו ונשרפו בביתם, או במצב שהצוואה לא נפגעה אך צריך לבחון את חוקיותה והעדים לעריכתה נרצחו.
לצערנו הקלישאה ש"המציאות עולה על כל דמיון" קורמת עור וגידים בתקופה מורכבת זו ובמקרים רבים נדרשת יצירתיות מוגברת וחשיבה מחוץ לקופסה.
רואים אותי?
כלי נוסף בו ניתן (ואף מומלץ) להיעזר בבוא היום הוא תיעוד הצוואה. דוגמא לכך היא הסרטת המצווה על ירושתו בנוסף לתיעוד הכתוב שנשמר במגרה השמאלית בשידה בחדר השינה - בטרם הושמדה.
זה אגב המקום להזכיר שאם אין צוואה ואין יורשים חוקיים - אוצר המדינה יזכה בירושה וינהג בה כרצונו.
עו"ד ליאור יניר. צילום: נטלי לויקווי דמיון
בין ייפוי כח מתמשך לצוואה יש הרבה מהמשותף. כך למשל בעת עריכתן על המצווה להיות צלול ובעל יכולת לקבל החלטות בדבר עתידו ועתיד משפחתו.
לכאורה את שני המסמכים אפשר לשנות על פי רצונך, למעט חריג ביפוי הכח אשר מונע את שינויו אלא באמצעות בית המשפט. למרות הדמיון בין צוואה לייפוי כח מתמשך מדובר בשני מסמכים שמהותם שונה.
בייפוי כח מתמשך אתה ממנה אדם אחר שיקבל החלטות במקומך כשלא תהיה כשיר, בנושאים שונים ובעודך בחיים. בצוואה אתה מצווה מה יעשה ברכושך לאחר לכתך.
עין טובה
למרות הגידול במודעות לחשיבות של ייפוי כח מתמשך, ובצד הביקוש הגדל, נדמה שאותו טבע "ישראלי" עדיין שולט בנרטיב המחשבתי המקובל.
דעות קדומות ופחדים הנובעים ממחסור בידע תמיד היו ויהיו במהלך הדרך. יחד עם זאת, כשם שרכישת ביטוח בריאות לא הופכת את המבוטח לחולה, כך גם אין מקום לאמונה שעריכת ייפוי כח מתמשך (או צוואה) ימלאו את ייעודם כתוצאה מהכנתם. או לפחות לא בזמן הקרוב...
תפקידו כאמור הוא להבטיח שבשעת אמת יקיריך יורשו לקבל החלטות עבורך וישמרו על האינטרסים שלך. וכך גם בקשר לצוואה.
עד כאן
תופעה נוספת שמתגברת לאחרונה היא הצורך של אנשים לשאול את עצמם שאלות קשות שכנראה נמנעו מהן לפני השבעה באוקטובר. יותר ויותר אנשים מנסים לברר עם עצמם האם הם חיים את החיים המיטביים עבורם.
האם השותף/פה שבחרו בראשית שנות העשרים לחייהם עדיין מתאים עבורם בעשור הרביעי לחייהם.
ההכרה שאדם שולט רק בחלק מחייו האיצה את תהליכי קבלת ההחלטות בדבר המשך חיים משותפים, וכתוצאה מכך חלה עלייה דרמטית בפניות בנושאי נישואין וגירושין, זכויות בפרק ב`, הסכמי ממון, ובמקרים קשים אף צווי הרחקה בגלל אלימות בתוך המשפחה.
הכותבת עו"ד ליאור יניר עוסקת מעל ל-20 שנים בדיני המשפחה במשפט הישראלי. משרדה מעניק ליווי וייצוג בהסכמי ממון, אפוטרופסות, משמורת, מזונות, יפויי כח מתמשך, צוואות ועוד.
