יח"צ, אווה סואיל. צילום: אלכס חנין
בלב פארק ירוק ברעננה ובו עצים ושיחים מוריקים ובמרכזו אגם רחב ידיים ובו שטים ברבורים, שוכנת גלריית "על האגם", בה מוצגת בימים אלו תערוכה מסקרנת בשם "סיפורי המכשפה הירוקה".
התערוכה שהיתה אמורה להיפתח כבר בתחילת אוקטובר, נדחתה נוכח האירועים הקשים של טבח השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, אולם השבוע היא הושקה לקהל ותוצג במקום עד ה-6 בינואר.
בפתיחת התערוכה הופיעה להקת "לה דאנסה מורסקה" של הכוריאוגרפית ילנה מלניק, חברה במועדון האבירים "ממלכת ירושלים", העווסקת בחקר הריקודים מימי הביניים, כשהיא ולהקתה הופיעו במופע בסגנון זה.
בתערוכה המדוברת מציגים 30 אמנים/יות בתחומים הבאים: עיצוב זכוכית, עיצוב דמויות מבד, בובנאיות, ציור דיגיטלי, ציור שמן ואקריליק, ציור בצבעי מים, ציור בקפה, רישום בעט ועיפרון ועיצוב תכשיטים באבני חן.
שולמית עזר. צילום: סוזן לוי
האם כל הנשים הן מכשפות?
בשיחתי עם אוצרת התערוכה - אלונה שלייפק, מנהלת אמנותית ואוצרת תערוכות ARSW ART התברר לי שלמרות שאסוציאטיבית הכינוי "מכשפה" מלווה בקונוטציה שלילית, שכן לרוב מדובר בדמות נשית רעה ומסוכנת שהכנסיה הקתולית העלתה על המוקד בימי הביניים באשמת כפירה וסגידה לשטן, הרי שבשפות אחרות יש לכינוי "מכשפה" משמעויות נוספות ולא בהכרח שליליות.
לדבריה ישנן "מכשפות" שעיסוקן המרכזי תורם להעצמה נשית, לחיזוק הנשיות והשמחה ויכולת היצירה והריפוי.
מתברר כי כבר בימי קדם מכשפות שכאלה היו קשורות לטבע ולאדמה ועסקו בריפוי מצמחים ועשבי מרפא שליקטו. זוהי למעשה תמצית ומהות הכישוף - יצירה מחומרי גלם שקיימים בטבע, יצירה של איזו אלכימיה, לטובת שינוי שמביא תועלת ומיטיב.
בשלב מסוים עם התקדמות המדע, הרפואה וההתפתחות העירונית דמו מעשי הנשים הללו לכשפים ומכאן גם נולדה הקונוטציה השלילית.
"המכשפה הירוקה" לדברי שלייפק היא המהות הנשית החבויה בכל אשה וקשורה לאינטואיציה שלה. כוח מרפא הקשור לטבע ולאדמה, לא משנה מהי הסביבה בה חיה אותה אישה - עירונית או כפרית. עיקר המהות הוא בעובדה שמדובר בנשים עם עוצמות, כוח וידע המשתמשות ביכולותיהן העל טבעיות כדי לעשות קסמים או לראות את המסלול העתידי של האדם תוך יכולת לממש את עצמן ולבטא את היצירתיות והכוח שבהן.
שולמית עזר וגלינה סאיטוב. צילום: סוזן לוי"קודם כל, זאת אישה שגילתה את הכוח והחוכמה של האדמה", אומרת שלייפק ומבארת: "היא קשובה לקולו של הטבע ולא משנה איפה והיכן היא מתגוררת. בין אם זה בקרחת היער או בעיר הגדולה, בין אם היא בעלת נחלה גדולה עם חצר ועצים או מתגוררת בדירה קטנה עם עציץ גרניום על אדן החלון. בין אם היא מלקטת עשבים באחו או מזמינה מוצרים באינטרנט. מה שמאפיין אותה זה היחס לעולם החיצון והקשר שלה עם הטבע שפשוט הופך לחלק ממנה.
או שבעצם להיפך, היא זאת שהופכת להיות חלק מהטבע, מתמזגת איתו ומכוונת את האנרגיות שלו בהתאם לצרכיה. היא יודעת באילו חומרים עדיף להשתמש בעונות השונות. היא משתמשת במתכונים של סבתא, מכינה מאכלים ומשקאות עונתיים מדהימים ומחוללת קסם".
ואכן כבר למעלה מעשור בארצות הברית התאגדות בשם Magic Resistance (בתרגום חופשי "ההתנגדות הקסומה"), שחברותיה ניכסו לעצמן את כינוי הגנאי שהופנה כלפי נשים ושימש לדיכוי והתעללות בהן שנים רבות לטובת פעילות להעצמה נשית.
עדות נוספת למהות המכשפה תמצאו בספר "מכשפות, "זנזונות" ופמיניסטיות - להעלות באוב את המין חיובי", של כריסטן ג` סוליי הסוקרת את ההיסטוריה של ה"מכשפות", או במילים אחרות של נשים חזקות וחופשיות – מהאלה הקטה במיתולוגיה היוונית, דרך ז`אן ד`ארק ועד לנערה הפקיסטנית זוכת פרס נובל לשלום מלאלה יוספזאי.
יח"צ, טטאינה טופוליאנסקי . צילום: אלכס חנין
סיפורי המכשפה הירוקה
בתוך כך, היצירות בתערוכה המדוברת מביאות את תפיסתן של 27 אמניות ושלושה האמנים לדמות המכשפה, כל אחד בתחום אמנותו ומנקודת מבטו.
היצירות רובן ככולן עוסקות בהיבטים השונים הקשורים בחיי "המכשפה הירוקה", כשהקשר לטבע בא לידי ביטוי בציורי עצים, צמחים ופטריות.
כך לדוגמה האמנית טטאינה טופוליאנסקי מציגה עצים הנראים כאצות, אך למעשה מדובר בצמחים שעברו תהליך חניטה ושימור לאורך זמן.
יח"צ, שלי גורי. צילום: אלכס חניןשלי גורי מציגה בהשראת הסרט "חנות קטנה ומטריפה" צמחים טורפים, העשויים בפיסול בטכניקה מעורב . הצמחים ה"קריפיים" שלה קיבלו למעשה אישיות משל עצמם וקשורים כמובן לעולם הפנטזיה והדימיון.
יח"צ, שלי גורי. צילום: אלכס חניןבכניסה לתערוכה מציגה גורי ארנב שנראה כמו לקוח מהמעשייה "עליסה בארץ הפלאות" ונחשב לשומר התערוכה.
"המכשפה הירוקה" קשורה כאמור לטבע ויכולה להפוך לכל דמות שתרצה. פה בתערוכה היא מופיעה כאישה חתול, לצד אישה אייל וגם בדמות שועל שיצרה יפעת פורת בציור דיגיטלי.
יח"צ, גלינה סאיטוב. צילום: אלכס חניןבבובות של גלינה סאיטוב, דמות המכשפה נראית כסבתא חביבה וכאישה צעירה. לדבריה של האמנית בכל אישה טמונים כוחות היכולים לשפר את חיי הסובבים אותה כך שדמות הסבתא שחוותה במרוצת חיה דברים רבים נוטעת תקווה לעולם טוב יותר.
בובנאית נוספת המציגה בתערוכה היא דנה גור זאב המציגה שתי סדרות של בובות. האחת מהן נקראת "שופינסטיות" וכוללת דמויות נשים אופנתיות ומטופחות שהן המלקטות המודרניות.
יח"צ, אוקסנה פרשטיין. צילום: אלכס חניןאווה סואיל מציגה כפר פיות קסום וצבעוני המכניס את המבקרים לאווירה המכשפת, בעוד אוקסנה פרשטיין, אמנית זכוכית העובדת בטכניקת פיוזינג וזכוכית חמה משולבת בציור אמאייל מציגה דמויות של נשים בארבע עונות השנה המקבילות למחזור חייה של האישה.
"עונות השנה מחליפות אחת את השנייה. אחרי החורף הקר והקשה, מגיע האביב הקליל והמלא בניחוחות כשהכל מלבלב", מציינת שלייפק ומרחיבה: "בקיץ קוצרים את החיטה והתבואה ובסתיו אוספים את הפירות והירקות וזורעים זרעים באדמה לקראת החורף הבא. זהו בערך אחד היסודות של הקסם הירוק. קשר הדוק, של התמזגות עם הטבע, עם אמא אדמה. להכיר ולקבל את הכללים שלה, את המתנות שלה ולהשתמש בהם בכל תחום של חיי היום יום".
בתערוכה מציגה גם גלינה צ`רפס מעצבת תכשיטים ומומחית לאבני חן החושפת קולקציית תכשיטים המתכתבת עם נושא התערוכה.
בנוסף, מוצגות בתערוכה כאמור גם עבודותיהם של שלושה אמנים גברים, נתון יוצא דופן לנושא התערוכה הנשי. אחד מהם הוא בוריס ביליס ז"ל שיצר עבודות ממשקעי הקפה ששתה כל בוקר, אותם צילם ועיבד לתמונות. בהתבוננות ביצירותיו הנראות מופשטות במבט ראשוני ניתן להבחין מכל זווית בדברים שונים לרבות דמויות נשיות.
בתערוכה, הוקדשה פינת זיכרון לנרצחי מסיבת הנובה ובו מוצגים ציוריהם של האמנים ילנה חוחלוב ובוריס טטיאבסקי.
