צילום: istockphoto
מחסום לפניך
בימים של שגרה בישראל נוהגת המשטרה להציב מדי שבוע עשרות נקודות לבדיקת ריכוז אלכוהול בקרב נהגים. שוטרי אגף התנועה מאומנים היטב בפריסות רחבות וגם במבצעים ממוקדים בנקודות חמות.
מפגש ראשוני עם שוטר בעבירה זו אינו דומה למפגש בעבירת
דוח משטרה "פשוט". במפגש זה יישאל הנהג שאלות ראשוניות עוד בטרם תערך לו בדיקה כלשהי.
שאלות אלה מאפשרות לשוטר לנהל עם הנהג שיח קצר אשר במהלכו יוכל להעריך את כשירות הנהג. בנוסף, לצורך התשאול השוטר פוגש בנהג מטווח קרוב ויכול לזהות גם ריח אלכוהול או סמים העולה מהרכב.
במפגש עם שוטר שווה לזכור שריח אלכוהול עדיין אינו מהווה עבירה כפי שעיניים אדומות אינן מעידות על שימוש בסמים.
סימן דרך
השאלות שיישאל הנהג נוגעות למסלול הנסיעה – מאין באת? לאן נוסע? האם שתית?, זה השלב בו על השוטר להפעיל את כל ניסיונו המקצועי ולזהות האם ישנם סימנים המעידים על שכרות.
סימנים לשכרות או שימוש בסמים יכולים להיות רבים:
• ריח אלכוהול הנודף מהרכב או מהנהג.
• הימצאות בקבוקי אלכוהול ברכב.
• נהיגה פרועה בטרם עצירת הרכב כמו גם ניסיון בריחה.
• ריח קנאביס מהרכב
• הימצאות כלי עישון במקום גלוי ברכב.
• מידע מודיעיני עדכני.
• בסמוך לאזורי בילוי.
שים לב שכדי לבצע בדיקת אלכוהול במכשיר הינשוף השוטר אינו נדרש לחשד סביר. במילים פשוטות המשמעות היא שהמשטרה יכולה לחייב נהגים לעבור בדיקות ינשוף בכל יום, בכל שעה ובכל מקום בלי סיבה. סירוב לבצע בדיקה = הזמנה למשפט.
נהג שהודה ששתה יעוכב בוודאות להמשך בדיקות, ואילו מי שהשוטר לא מצא לנכון לעכב ישוחרר לדרכו. אפרופו עיכוב, נהג שיועבר להמשך בדיקות ויעוכב ליותר מ-20 דק`, על השוטר למלא דו"ח תואם ומותר לו לעכב נהג עד 3 שעות.
לאחר התשאול הראשוני השוטר יבקש מהנהג לבצע בדיקת נשיפה במכשיר נשיפון. מבלי להרחיב יתר על המידה נספר לכם שמטרתו היא לתת לשוטר סימן האם הנהג שיכור או לא.
ביצוע בדיקה בנשיפון אינו חובה ומותר לסרב. עוד נוסיף כי לדעתנו מי שיסרב יעוכב בוודאות להמשך בדיקות.
צילום: istockphotoרגל לפנים רגל לאחור
נהג שקיבל תוצאה החורגת מהכמות המותרת לו יעוכב ויידרש לבצע בדיקת מאפיינים.
בדיקה זו מחולקת ל-3 שלבים שמטרתם לבדוק, כל אחד בתורו, את כשירות הנהג לבצע פעולות מוטוריות פשוטות שאדם שיכור ייכשל בהן. גם בדיקה זו אינה מחויבת לביצוע בחוק ומותר לסרב לבצעה.
בשקט בשקט נגלה שגם מי שצולח בדיקה זו, אבל נכשל בבדיקת ינשוף, כנראה לא יוכל ליהנות מההצלחה שקצר.
השלב הבא והאחרון הוא למעשה השלב המכריע בו הנהג יידרש לבצע בדיקת ינשוף. ינשוף זה המכשיר היחיד בישראל שמאושר למדידת אלכוהול ותוצאותיו קבילות בבית המשפט.
יחד עם זאת כדי להפעיל מכשיר ינשוף נדרשת הסמכה מיוחדת ולא אחת יש במכשיר תקלות. בדיקת הינשוף היא הבדיקה היחידה שהחוק מחייב את הנהג לבצע.
בינינו, אף אחד הרי לא יכול לגרום לנהג שלא רוצה לשתף םעולה לנשוף למכשיר ולכן נקבע בחקיקה כי נהג שיסרב לבצע את הבדיקה – חזקה עליו שהוא שיכור.
תוצאה זו היא כמובן לא רצויה מכיוון שכתב האישום שיוגש יכלול את עבירת הסירוב ולא את התוצאה המספרית של החריגה מהרף המותר. מכיוון שכך התביעה, כמו גם בית המשפט, יתייחסו לנהג שסירב כמי שמואשם בנהיגה בשכרות ברף הגבוה ביותר.
נהג שבדיקת הינשוף שלו הציגה תוצאה נמוכה מהרף העליון יוכל להמשיך בנסיעה שקטה ליעדו. נהג שחרג מהכמות המותרת יקבל כאמור כתב אישום ויצטרך לשקול ברצינות ליווי של
עורך דין תעבורה (רצוי מהשורה הראשונה) שייצג אותו נאמנה וידע להביא עבורו את התוצאה הטובה ביותר.
עבירות נהיגה בשכרות בישראל נדונות ב-11 בתי משפט לתעבורה הפזורים על פני 6 מחוזות. בית המשפט שידון בעבירה הוא זה שבמחוז שיפוטו העבירה נאכפה, כך שגם נהג שנתפס רחוק ממקום מגוריו יידרש לעמוד למשפט במחוז בו נתפס.
שימו לב שבעבירה זו לא קיים מדרג ענישה ביחס לכמות שנמדדה וכל חריגה מהכמות המותרת תוביל לזימון לבית המשפט.
אדוני השופט
בטרם השופט יגזור את הדין הוא יבחן נתונים נוספים כמו כמות האלכוהול שנמדדה, עבר תעבורתי, וותק הנהיגה ונסיבות אישיות כמו מצב כלכלי, מצב רפואי וכדומה.
נהג שימצא את עצמו מואשם בשכרות בפעם השנייה בתוך שנה מהפעם הקודמת יקבל עונש מינימלי של 4 שנות פסילה.
נהג שיכור שיהיה מעורב בתאונה קטלנית עלול להיות מואשם בהריגה ולמצוא את עצמו מרצה מאסר בפועל בנוסף לפסילה ממושכת שתתחיל לאחר שחרורו.
