באדיבות סרטי פורום פילם
כאילו שהשממה הקולנועית של חודש אוגוסט לא הספיקה לנו, ספטמבר הידוע לשמצה קופץ לביקור ומה נגיד לכם? הוא לא עושה את זה ליותר פשוט.
למעט הבלחות פה ושם, ההיצע הקולנועי של חודש הרחמים והסליחות בהחלט לא מרחם עלינו ומציע בעיקר סרטי אנימציה ליגה ד` וסרטים שעדיף היה לגנוז אותם כבר בחדר בעריכה (שלום ל"נזירה 2").
אי אפשר להתעלם גם משביתות השחקנים והתסריטאים שבעקבותן מלאי הסרטים הולך ומתדלדל ואיך שזה נראה מפה, בסוף נישאר עם הקרנות חוזרות ל"ברבי" ו-"אופנהיימר".
באדיבות סרטי פורום פילם
והנה נוחת עלינו סרט נוסף וכזה שלא בטוח שיש בו צורך (ליטרלי, קודמיו בטרילוגיה היו כישלון). "רדופים בוונציה", ממשיך לגולל את קורותיו של הבלש הבלגי הרקול פוארו, יציר כתביה של הסופרת המפורסמת וחובבת התעלומות אגתה כריסטי.
הפעם, כותבי הסרט החליטו להתמקד בסיפור פחות מפורסם מ"רצח על האוריינט אקספרס" ו-"מוות על הנילוס". פוארו (קנת` בראנה במשחק רע) שכבר פרש מעבודתו, חוזר בעל כורחו לפתור מעשיה בלשית נוספת. הוא נגרר על ידי חברתו הסופרת אריאדנה אוליבר (טינה פיי) לערב של מסיכות, אלכוהול וסיאנס באחוזה ונציאנית רדופת רוחות, שנועד להעלות באוב את נשמת בתה של בעלת האחוזה.
כשאחד המשתתפים בסיאנס נרצח באורח מסתורי, פוארו מגייס את השפם שלו לתעלומה אחת אחרונה.
הקאסט של "רדופים בוונציה" הרבה יותר מצומצם לעומת קודמיו, נתון שהופך את הסרט בהתאמה לרע מאוד. הוא לא יותר מסרט נטפליקס טיפוסי שנחמד להעביר איתו ארוחת צהריים או ערב משעמם.
הסרט שוחה בים האלמנטים הלעוסים והשחוקים ביותר של ז`אנר המעשייה הבלשית. זה הופך אותו לסרט אפרורי ויבש, ללא טוויסט מעניין בעלילה או הפתעה מרעננת. הסרט סובל גם מתאורה בעייתית עד כדי כך שקשה לפעמים לקלוט מה קורה על המסך.
"רדופים בוונציה" מאופיין במוטיבים מז`אנר האימה ובעיקר כאלה של רוחות רפאים. אלמנטים אלו פחות נועדו לצורך הפחדה אלא להדגיש את הספק של פוארו בכל צעד וצעד.
באדיבות סרטי פורום פילם
הבלש אינו מאמין ברוחות רפאים ובמהלך הסרט הוא מתמודד עם אמונתו או אי אמונתו השבורה. בפשטות – זה לא עובד. המניפולציות שהסרט מנסה לעשות על הצופים מרגישות זולות ופשטניות ואם באמת היה כאן ניסיון להפחיד אז הוא נעשה בצורה הכי חרושה שניתן לבקש.
אם נחזור לרגע לדבר על הקאסט – זה הסרט הכי חלש בטרילוגיה מבחינת הליהוק. קודמיו אכלסו אנסמבלים רחבים של שחקנים מוערכים (מי יותר ומי פחות). הפעם הכוכבות הגדולות באמת לצדו של בראנה הן מישל יאו, זוכת האוסקר וטינה פיי. שתיהן מספקות תצוגת משחק פושרת וחסרת חינניות שלא מתאימה לרמתן.
התפקיד של יאו מסתכם בחצי עמוד ופיי, שאמורה להיות מעין אתנחתא קומית, לא מצחיקה בעליל ובעיקר נראית מתאמצת.
ראינו כבר סרטים רעים יותר השנה מ"רדופים בוונציה". חובבי הז`אנר יאהבו אך זה לא הסרט שהם צריכים לרוץ לקולנוע בשבילו. בסופו של דבר הוא לא יותר ממנה צמחונית של תעלומה בלשית שטעימה ממנה תהיה מניחה את הדעת אך בהחלט לא משביעה.
ציון: 2 מתוך 5
