יח"צ. באדיבות: טוליפ מדיה
העונה החמה, המיוזעת, הדוחה וזו ששום דאודורנט לא יכול עליה בעיצומה.
החדשות הטובות, אנחנו לקראת סוף החופש הגדול ואוטוטו החבלנים הקטנים שמסתובבים לכם בין הרגליים, אני מתכוון לילדים היקרים שלכם, ישובו אל המסגרות החינוכיות וישאירו אתכם להתמודד עם החיים המעיקים כשלעצמם.
החדשות הרעות – עד אז תצטרכו למצוא להם פעילויות מגוונות ושוחטות כל כיס. אחת מהפעילויות האלו מתרחשת באולם הקולנוע, נווה המדבר האולטימטיבי אבל גיהנום לכל הורה באשר הוא.
רגע, עצרו. זה לא סיקור לסרט ילדים. המטרה של הפסקה המקדימה הזו היא לבשר לכם שהנה, בין שלל הסרטים הזניחים של הקיץ, שכולל בין היתר סרטי אנימציה מדרג אתם יודעים איזו אות מגיעה פה וסרטי פעולה שמי זוכר בכלל איך קוראים להם, עלה החודש סרט למבוגרים בלבד – במלוא מובן המילה. עכשיו נרגעתם? יופי. תמשיכו לקרוא.
"דוגי סטייל", ששמו העברי נגזר מהתוכן הבוטה שלו, מספר את סיפורו של רג`י, כלב מסוג בורדר טרייר, עלוב למראה. שבעליו החליט לנטוש אותו, לאחר שהיצור השעיר הביא לפרידתו מחברתו האהובה.
יח"צ. באדיבות: טוליפ מדיה
רג`י, מעבר להיות חמוד, הוא גם נאיבי בצורה מחרידה. כשהוא ננטש, הוא עדיין מאמין שהבעלים שלו משחק איתו ומחכה בכל רגע שיחזור הביתה.
בודד ועצוב, רג`י פוגש את באג, בוקסר טרייר מנוסה בחיי הרחוב. באג ורג`י חוברים למגי, רועה אוסטרלית, והאנטר, דני ענק וחרמן. הארבעה יוצאים למסע אל ביתו הישן של רג`י על מנת לנקום בבעלים שנטש אותו, והוא מתכוון לעשות זאת באמצעות תלישת איבר מינו. כן, מה שקראתם.
אם חיפשתם סרט קיץ קליל, עם בדיחות בגובה הדשא שעיקרן עוסק בהפרשות מצחינות של ההולכים הארבע, פשפושים באיבר המין ולקינוח הפרשות נוספות – זה המוצר המושלם עבורכם.
את התחכום והאינטליגנציה תשאירו ליוצרים כמו כריסטופר נולאן וגרטה גרוויג. זה לא אומר ש"דוגי סטייל" (בחירת שם נוראית) הוא סרט גרוע או רחמנא לצלן לא שווה צפייה, אבל העובדה שאין לו אמירה משמעותית או איזשהו מסר בסופו (כאילו יש, אבל מאוד דלוח), מתייגת אותו כסרט במשקל נוצה וחסר חשיבות. בסופו של דבר.
יח"צ. באדיבות: טוליפ מדיה
היתרון הגדול של "דוגי סטייל" הוא עצם היותו משוחרר מכל עכבות ומעצורים. היוצרים עשו שימוש בכל אלמנט אפשרי שאפשר למצוא בכל סרט קומדיה למבוגרים כשהדגש כאמור הוא בקטגוריה המינית הכוללת אימג`ים של איברי מין כלביים זכריים בגובה של מגדל פיזה.
אם צריך לבחור אלמנט כלשהו שבולט מעל פני הדשא הנמוך שהוא דוגי סטייל (נאמר בלי טיפה של זלזול), אלה הם המדובבים ובעיקר ג`יימי פוקס שמדובב את באג, הבוסטון טרייר התזזיתי. פוקס משתמש במניירות של דיבור בשפת רחוב ובשורה התחתונה – הוא הדמות הכי מצחיקה בסרט. במיוחד לאור הביצוע הפושר של ויל פארל כרג`י.
אז האם מדובר בהצלחה מסחררת שתניב פרסים ליוצרים ולשחקנים. לא ממש.
"דוגי סטייל", על אף קולות הצחוק הרועמים באולם, הוא סרט חד פעמי ובלתי זכיר בעליל. מנגד, הוא לא אמור להיות כזה – יש לו תפקיד מוגדר: להיות סרט בעל משקל זבוב שמבליח על המסך, מצחיק ומסתיים. ובפן הזה של הביקורת – הוא עושה את עבודתו נאמנה.
ההומור המיני של "דוגי סטייל" מזכיר בחלקו את "מסיבת נקניקיות" הפרוע של סת` רוגן וחבריו ומרגיש לעתים כמו מימוש סטיות מיניות של יוצריו.
אם אתם רגישים לבדיחות מסוג זה ובמיוחד כאלו העוסקות בבעלי חיים – תוותרו. כל השאר, לכו לצחוק קצת. זה יעשה טוב לעור הפנים שלכם.
ציון: 3.5 מתוך 5
