צילום: גלי מרגלית
הקיץ רותח! החזאים הזהירו שצפוי פה גל חום קיצוני, וצפת נראית לפתע כמו אופציה לא רעה בכלל, גם כי כשמד הטמפרטורה הישראלי חוצה קו של 40 מעלות בצל, צפת אינה מתקרבת אליו.
במשך שנים סבלה העיר מהזנחה וחוסר טיפול יסודי בכל הקשור לאתריה ההיסטוריים והתיירותיים. בשנים האחרונות ניכר שהעירייה מטפלת באופן יסודי במרבית הליקויים.
עבודות השיקום והשיפוץ בגן המצודה הושלמו; גן העיר אף הוא התחדש בשיקום מחדש ונושא התיירות בעיר העתיקה בפרט נכנס לתוכנית עבודה מסודרת ויסודית עם משרד התיירות.
אז מה תוכלו לעשות בצפת? יצאנו לבדוק!
צילום: גלי מרגלית
חלוצי החלב
מחלבת המאירי. משפחת המאירי מייצרת גבינות בצפת כבר 186 שנה, מאז ייסד מאיר ארזוני, את מחלבת המאירי.
ב-1837, כשרעידת האדמה הגדולה החריבה את בתי הרובע היהודי והרגה מחצית מתושביו, יצאו שליחי העיר לתפוצות במטרה לגייס כספי סיוע מהקהילות היהודיות.
אחד מאותם שליחים פגש באיראן את ארזוני, צורף במקצועו, וזה האחרון החליט לעלות לארץ הקודש ולהשתקע בצפת.
צילום: גלי מרגלית
ביסודות הבית שרכש ובו שוכנת המחלבה עד היום, התגלה אוצר בלום במונחי התקופה: מעיין זורם של מי תהום.
המים השופעים, אלמנט חיוני בייצור גבינות בטכניקה שקדמה לטכנולוגיה המודרנית, היו השיקול המכריע בהחלטה של ארזוני לעבור מייצור תכשיטי זהב לייצור גבינות, מעבר שנעשה אגב בהדרכת השכנים הערבים, וכך הוקמה למעשה המחלבה העברית הראשונה בישראל.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
הסיור במחלבה מתחיל בסרט בן שמונה דקות, ולאחריו מגולל יניב, נצר למשפחה את סיפור המשפחה.
המחלבה, פעילה בעיקר בעונת החורף, אם כי מדי יום חמישי מייצרים בה באופן קבוע. הסיור פה אורך 45 דקות, וכולל עצירה לטעימות וירידה אל חלקה התחתון של המחלבה, בו זורם המעיין.
מחיר: 20 שקל למבוגר, 15 שקל לילד.
מחלבת המאירי, עיר עתיקה, צפת. 04-6921431.
צילום: גלי מרגלית
דייט עם זקני צפת
לא הרחק מהמחלבה פועל מוזיאון בית המאירי. זה שוכן במבנה בן שלוש קומות החושף את ההיסטוריה המרתקת של העיר.
המוזיאון שנחנך ב-1980 ונקרא על שם מייסדו, הסופר-עיתונאי יחזקאל המאירי, שימש בעבר כבית מגורים למקובלים. במאה ה־16 הפך למקווה שבו ישב בית הדין הספרדי, המתוארך 194 שנה מהיום. בסוף המאה ה-19 שכן במבנה בית הספר העברי הראשון בצפת.
צילום: גלי מרגלית
הבית בנוי מפלסים וקומות, כשבכל קומה מקופל אירוע אחר מחיי היישוב בעיר. הקומה התחתונה כאמור היא מהמאה ה-16, ונותרו בה חדרי מגורים מאותה התקופה.
מעל קומה קדומה זו, ששרדה כמעט בשלמותה, יש היום חצר פורחת. בלב הבית שני אולמות גדולים עם תקרה גבוהה ומקומרת. אולמות אלה, שימשו כפי שצוין את בית הדין הרבני עד ראשית המאה ה-20.
אגב, ממש כאן נתבע לראשונה המושג "זקני צפת" ואלה אף מתועדים כאן - בתמונות, בצילומים ובסיפורים. משמח לראות שדווקא נשות העיר זוכות כאן להוקרה.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
מי שיסתייע בהדרכה יזכה להצגה סביב בור המים (בחצי הקומה השנייה), לאחר מכן בהסברים לתצוגות פרטי הלבוש, התמונות, הכלים, בעלי המלאכה והחצר - שבה ישב בית הספר העברי הראשון בעיר, שנבנה בכספי הברון אדמונד דה רוטשילד.
אחד מחדרי המבנה משוחזר בשלמותו ומתאר בית צפתי מראשית המאה ה-20, על כל הפריטים שהיו בו, לרבות ארגז לחם ועריסת תינוק מעץ.
מחיר: 20 שקל למבוגר, 15 שקלים לילד (מגיל 6).
מוזיאון בית המאירי - קרן היסוד 158, צפת. 04-6971307
צילום: גלי מרגלית
ימים נוראים: בית כנסת עם סיפור
בית הכנסת של אבוהב: נחשב ליפה ביותר בצפת ובמרכזו כיפה סגלגלה ומעוטרת הנישאת מעל ארבעה עמודים.
כאן נמצא ספר התורה המקודש ביותר בצפת, שנכתב בתנאי טהרה גדולה על-ידי הרב הספרדי החשוב, רבי יצחק אבוהב מטולדו שבספרד.
הספר מוצא לקריאה רק שלוש פעמים בשנה. סימני המועדים הם כש"ר - כיפורים, שבועות, ראש השנה. סביב הספר נרקמו סיפורים מופלאים. למשל, שהקיר הדרומי, שבו קבוע ארון הקודש, היה היחיד שלא קרס ברעש האדמה של שנת 1837 - הודות לספר ששכן בו, כמובן.
גם העיצוב מלא עניינים שבקדושה, המוכרים גם לאחרוני החילונים הודות ל"אחד מי יודע" של ליל הסדר: כיפה אחת כנגד אחד אלוהינו, שני גרמי מדרגות לבמה מול שני לוחות הברית, שלושה ארונות קודש עבור שלושה אבות, ארבעה עמודים לכבודן של ארבע האימהות, וכך הלאה.
החלונות מסמלים את 12 השבטים, והקטן מעל החלון מייצג את בנימין - צעיר הבנים.
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
לא הרחק מכאן - בית הכנסת על שם רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, שהוא הספר שמשלים עבור יהודים דתיים את התנ"ך, ובו דינים, הלכות ומנהגים. בתי הכנסת פעילים והם פתוחים בשעות התפילה, וכן במשך כל הבוקר, עד 14:00.
בהמשך הרחוב תגיעו לרחוב האמנים, שם תמצאו גלריות לרוב וחנויות יודאיקה ססגוניות.
בית הכנסת אבוהב. 050-4115127
צילום: גלי מרגלית
חכמת הבייגלה
לא משנה כיצד תהפכו את זה - הבייגלה הוא הרבה יותר מסתם עוד בצק. משהו בשילוב הבלתי מתפשר שבין המעטפת הפריכה למרקם הרך והנימוח של הפרעצל, הופך אותו לאחד מהמאפים הטעימים והפופולריים במחוזותנו.
אבל עם כל הכבוד לבייגלה ירושלמי, חכו שתטעמו את זה הצפתי של יעקב, שבאורח פלא שוכן ברחוב ששמו ירושלים.
בצפת, מתברר אין מי שלא מכיר את "יעקב בייגלה" העושה לפרנסתו כשהוא רכוב על אופניו ומציע את מרכולתו - בייגלה משובח שיצא זה עתה מהתנור - פריך מבחוץ, רך וענוג מבפנים, וזה עוד לפני שאמרנו מילה על הריח הממכר שלו.
הבייגלה של יעקב שונה מזה הירושלמי, מאחיינו הפרעצל ואפילו מבן הדוד האמריקאי שניתק קשר עם המשפחה – הבייגל.
מדובר על מאפה עגול ודי גדול, תפוח הרבה יותר מהאחרים כשעוביו וגם מידת מוכנותו משתנה מקצה לקצה לאורך המאפה.
בקיצור, אם אתם בצפת, עשו לעצמכם טובה וסורו לדוכן של יעקב.
יעקב בייגלה - ירושלים 118, צפת. 052-4858272
צילום: גלי מרגלית
מנהרת הזמן
ב-1 בינואר 1837, הרסה רעידת אדמה חזקה את השכונה היהודית בצפת וגרמה למותם של אלפים מתושביה.
השכונה העתיקה נותרה קבורה מתחת להריסות עד שנחשפה בשנת 2005 במסגרת פעילות התנדבות של עמותת "לבנות ולהיבנות".
צילום: גלי מרגלית
לפני כמה שנים האתר נפתח למבקרים, אך משום שבמרוצת השנים נבנו מעל ההריסות בתי מגורים חדשים – הסיור בין חללי המגורים ובורות המים העתיקים שנחשפו, מתקיים בהליכה בתוך 180 מטר של מנהרות תת קרקעיות מדהימות המציגות את צפת של פעם.
המנהרות מתחברות למתחם "בית הקהל", שבו התגלה מקווה עתיק עם מים מחוממים שנבנה לפני למעלה מ-500 שנה. ואם תהיתם מהו מקור המים החמים, שהרי המקווה נבנה מתברר מעל לתנור של מאפייה קהילתית שחימם את המים.
לבנות ולהבנות - סמטת אלקבץ 17, עיר העתיקה, צפת. 077-9971980
צילום: גלי מרגלית
מוזיקה, ללב היא חודרת
הכירו את "מקאמאת", בית הספר למוזיקה מהמזרח בצפת, אשר לאחרונה עשה היסטוריה כשהוזמן לכנס המקאם הבינלאומי בבאקו שבאזרבייג’ן. כן, זוהי היתה הפעם הראשונה שבה נציגות ישראלית השתתפה בכנס זה.
ניסים לוגאסי, מנהל בית הספר, מספר כי “מקאמאת", הוקם בשנת 2016 לאור חזונו של מייסדו ונשיאו, משה טוב קרפס, יו"ר עמותת מרכז “מקאמאת".
צילום: גלי מרגלית
צילום: גלי מרגלית
לוגאסי שבאמתחתו למעלה מ-30 שנות קריירה מוזיקלית כזמר וכמוזיקאי שבמהלכן למד מוזיקה טורקית באיסטנבול ומוזיקה פרסית בפריז, בנה תוכנית שמותאמת לישראל ובה הוא מבקש להביא שילוב של מסורות בצורה אמיתית.
זאת כוללת את המסורת הפרסית ממרכז אסיה, המסורת של אסיה הקטנה והמוזיקה הטורקית, המסורת של המוזיקה הערבית במרחב הים התיכון, והמסורת של המוזיקה המרוקאית האנדלוסית מהמגרב, כולן כמובן מבוססות על שפת המקאם (מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית – ד"פ).
פה בבית הספר המסקרן מציעים שלל פעילויות הפתוחות לקהל הרחב: הופעות, סדנאות, כיתות אמן בינלאומיות ואירועים מיוחדים.
אתם בעיר? שווה בהחלט לבדוק מה מציע בית הספר המסקרן הזה הפועל מ"חאן החמור הלבן", מבנה אבן יפהפה ומשופץ בן שבע-מאות שנים, השוכן בקריית האמנים הקסומה.
מקאמאת - צבי לבנון 5, צפת. 077-2345719
צילום: גלי מרגלית
פסטיבל הכליזמרים - לא למתחזקים בלבד
לא צריך להיות "מתחזק" כדי ליהנות מפסטיבל הכליזמרים בצפת, העיר שאתר האינטרנט של הפסטיבל לא מהסס להגדיר "בירת מוסיקת הנשמה היהודית".
עד לפני שנים לא רבות נחשבו הכליזמרים לאיזה שריד ארכאי של עולם השטייטעל הנכחד, אבל בשנים האחרונות הם נעשו טרנדיים מאי-פעם. פתאום כליזמרים הם אורחים מבוקשים בפסטיבלי ג`ז בעולם, ונחשבים בכלל ל"מוזיקת עולם", והם חמים מאי-פעם.
השנה ייערך הפסטיבל בין התאריכים 24–22 באוגוסט ויעמוד בסימן "75 שנה לשחרור העיר צפת", וההשתלטות היהודית עליה, ב–10 במאי 1948.
צילום: גלי מרגלית
בפסטיבל, שמתקיים השנה בפעם ה-36, יופיעו מוזיקאים מהארץ והעולם, בהם ישי ריבו, אהוד בנאי, אודיה, דני סנדרסון, מוסה ברלין, חנן בר סלע, מירל רזניק, אסף הרוש, סימפונט רעננה, שלמה גרוניך ועוד עשרות מופעים נוספים – כולם ללא תשלום לקהל הרחב.
הפעילות תתקיים בשלושת ימי הפסטיבל משעות אחר הצהריים ועד לשעות הקטנות של הלילה, כאשר המופעים עצמם ייחלו מדי ערב בשעה 20:00.
בין האמנים הנוספים שיופיעו בבמות השונות יהיו גם אמיל אייבינדר, סיני תור, גלעד הראל, הבלקניה, סימפלי צפת, יהודה כץ, דניאל אהביאל, ניב כליל החורש, איטה ודוב זילברמן, ישראל זוהר, יהויכין פרידלנדר, מקאמת צפת, סניה קרויטר ועוד רשימה ארוכה של הרכבים.
מלבד התוכן האמנותי הנ"ל, יתקיימו בימי הפסטיבל פעילויות נוספות ברחבי העיר, למשל מתחם דוכנים גדול, נגני חוצות, סיורים באתרי התיירות הצפתיים ועוד.
פסטיבל הכליזמרים ופרטים נוספים - 1-800-800-106
