שורות של מעלה: פרויקט שירה ליום האהבה העברי

צילום: גלי מרגלית

לבש אהבה / טובה בריל

כְּשֶׁתָּבוֹא

כַּנֵּס לְאַט
בִּפְסִיעוֹת רַכּוֹת
הַשֵּׁל אֶת כְּסוּת הֶעָבָר
אֶת פֵּירוּרֵי זַעַמְךָ
לְבַשׁ אַהֲבָה

כְּשֶׁתָּבוֹא

תַּגִּיעַ
פְּשׁוּט יָדַיִם וְלֵב
אַחֲרִישׁ
אֶהְיֶה שׁוֹתֶקֶת
אֶכְפֹּן מִלּוֹתַי

כְּשֶׁתָּבוֹא

יָדַי יִהְיוּ מוּשָׁטוֹת
אֵלְיךָ
וְחִיבּוּקִי יִהְיֶה
הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר
שֶׁיָּדַעְנוּ


חמניה / יפעתי דיסקין

כְּשֶׁהִגִּישׁ לִי שְׂדֵה חַמָּנִיּוֹת -
חִיַּכְתִּי.

כְּשֶׁהִגִּישׁ לִי חַמָּנִיה -
חִיַּכְתִּי בִּמְבוּכָה.

כְּשֶׁהִגִּישׁ לִי אֶת עַצְמוֹ -

השארתי מפתח / זהבה חגי-עזר

יָצָאתִי,
הִשְׁאַרְתִּי מַפְתֵּחַ
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן,
שֶׁתּוּכַל תָּמִיד לְהִכָּנֵס
וְלָצֵאת,
בְּלִי הֶסְבֵּרִים.
בַּמְּקָרֵר הִשְׁאַרְתִּי
אוֹכֵל לְחַמֵּם אֶת הַבֶּטֶן,
וְיֵשׁ בִּירָה
לְהַשְׁקִיט אֶת הָרֹאשׁ.
בַּחֶדֶר הִשְׁאַרְתִּי
רֶגַע שֶׁלָּנוּ
לְמַלֵּא אֶת הַלֵּב,

בית / עדי רז רוטמן

הוּא מַחֲזִיק לָהּ אֶת הַבְּדִידוּת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
מְעַרְסֵל כְּשֶׁהִיא עֲיֵפָה.
הוּא נוֹתֵן לָהּ בַּיִת
שֶׁתּוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ
וּלְהַרְגִּישׁ אֲהוּבָהּ.
גַּם אִם תִּרְצֶה
לֹא תּוּכַל שׁוּב לִבְרֹחַ
אֶל מָקוֹם בּוֹ הוּא לֹא נִמְצָא,

נוגדנים / ליאור זכריה היקרי

יוֹתֵר בָּרִיא
לְהַתְחִיל אַהֲבָה
בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת.
כְּמוֹ חִסּוּן.
נְגִיף מֻחְלָשׁ כָּזֶה
לְיַד מַפְתֵּחַ הַלֵּב.
כְּדֵי שֶׁתִּתְמוֹדְדוּ לְטוֹבָה
כְּשֶׁהִיא תַּגִּיעַ לַגְּדֻלָּה.
אַתֶּם תִּשְׁכְּבוּ מַזִּיעִים
אֲבָל לֹא עִם חֹם גָּבוֹהַּ.
יִהְיֶה רֶטֶט וְלֹא צְמַרְמֹרֶת.
גַּם לֹא תִּקְּחוּ כַּדּוּרִים לְהוֹרָדַת הַחֹם בֵּינֵיכֶם וְאָז הַתֵּאָבוֹן יִגְבַּר
וְתַעֲלוּ בְּמִשְׁקַל מַסַּת שְׁרִיר הָרֶגֶשׁ.

אַתֶּם חַיָּבִים לְהִתְרַגֵּל לְהִדָּבֵק בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת.


צדק כלבבי | אבי לוי

לִבִּי גַּם שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו
אֲבָל גַּם מְבַקֵּשׁ
חוֹפֵשׂ מִמֶּנִּי וּמִמֵּךְ.
אֵין בְּכָךְ נִגּוּד עִנְיָנִים אוֹ טַעַם לִפְגָם.
לִבִּי מֻכְרָח עַצְמָאוּת שִׁפּוּטִית
לְהִתְגַּבֵּר עַל הָרֹב שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ.

אַל לָךְ לְפָרְשׁוֹ שֶׁכֵּן
בְּעִנְיָנִים שֶׁבְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם

האהבה שביננו / שמעון שלמה

אַתְּ קְרוֹבָה, וְאוֹתִי אַתְּ מְרַגֶּשֶׁת,
אַתְּ יָפָה גַּם-כְּשֶׁעֲצוּבָה וְכוֹאֶבֶת.

אַתְּ כָּאן אִתִּי, וְנָעִים שֶׁאַתְּ מְנַשֶּׁקֶת,
אַתְּ קְרוֹבָה-וּבְרֵיחַ גּוּפֵךְ אוֹתִי מְשַׁכֶּרֶת.

יֵשׁ מָקוֹם בִּשְׁבִילֵךְ, וְזֶה בְּעֶצֶם הַכֹּל,
יֵשׁ בָּךְ פִּנָּה עֲבוּרִי, וַאֲנִי נִרְגָּשׁ.

אַתְּ קְרוֹבָה וְאוֹתִי אַתְּ מְרַגֶּשֶׁת,
אַתְּ יָפֶה גַּם-כְּשֶׁעֲצוּבָה וְכוֹאֶבֶת.

הָאַהֲבָה בֵּינֵינוּ לֹא מְעַט מִתְפָּרֶצֶת,
כְּמוֹ לְהָבָה הִיא רוֹצָה אוֹתִי,
רוֹצֶה גַּם אוֹתָךְ,
רוֹצֶה אוֹתָנוּ יַחַד, בִּתְשׁוּקָה בּוֹעֶרֶת.

אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילֵךְ, אַתְּ אִתִּי נִשְׁאֶרֶת,
אַתְּ פֹּה גַּם עֲבוּרִי, וְלָךְ נִשְׁמָתִי סוֹגֶדֶת.

אַתְּ קְרוֹבָה וְאוֹתִי אַתְּ מְרַגֶּשֶׁת,

אתה / יעל רן

הַבְּעֵרָה וְהַמַּיִם
הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם
כֹּל חַלּוֹנוֹת הָאֶפְשָׁר
נִטְרָקִים

לי ולך / אבי ארמוזה

לי ולך יש מקום מיוחד
מקום שרק לשנינו נועד
לשם אנחנו הולכים כשהשמש שוקעת
פותחים את הלב ונותנים באמת לגעת

בסוף כול יום אנחנו נפגשים
יושבים ומדברים על החיים
את מעלה חיוך על השפתיים
ואומרת זה הכול מהשמיים

ואחרי כול השנים
אנחנו עוד זוכרים
את מה שבאמת חשוב לדעת
זה מה שמשאיר אותנו ביחד...

אָבִיב / שירלי שמואל

רָאִיתִי הַבֹּקֶר זוּג יוֹנִים
יוֹשְׁבִים עַל חוּט.
אֵיךְ יָדְעוּ הַשְּׁנַיִם
שֶׁזֶּהוּ בְּדִיּוּק הַזְּמַן,
שֶׁנּוֹעָד לְהַפְגִּישׁ
מַקּוֹר לְמַקּוֹר?

אֵיךְ יָדְעוּ שֶׁזֶּהוּ הַזְּמַן,
שֶׁנּוֹעָד לְאוֹהֲבִים?

הַאִם הִרְגִּישׁוּ תְּחוּשָׁה שׁוֹנָה
כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה?
הַאִם בְּגוּפָם הִרְגִּישׁוּ
אֶת בּוֹא הָאָבִיב?

הַאִם בְּגוּפָם בָּעֲרָה הָאַהֲבָה?
אוֹ שֶׁזּוֹ רַק הָעוֹנָה,
שֶׁבִּשְּׂרָה אֶת בּוֹאָהּ
וְיָצְרָה לָהֶם כָּזוֹ תְּחוּשָׁה?

אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ מַרְגִּישִׁים
כְּשֶׁמִּתְחַלְּפוֹת הָעוֹנוֹת,
אַךְ אֵיךְ מַרְגִּישִׁים
אַהֲבָה בָּאֲוִיר?

הַאִם גַּם הַצִּפּוֹר
מַרְגִּישָׁה אֶת זוֹ הַתְּחוּשָׁה?

אֵיךְ מַעֲבִירִים אַהֲבָה?
תְּחוּשָׁה כֹּה אִישִׁית,
בִּלְעָדִית וּשְׁמוּרָה,
אֲפִלּוּ מוּגֶנֶת.
שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ הֵיטֵב,
מַעֲבִירִים הָלְאָה
שֶׁלֹּא תֵּעָלֵם, שֶׁלֹּא תִּכָּחֵד...
כּוֹחוֹת לָהּ רַבִּים לָאַהֲבָה.

רָאִיתִי הַבֹּקֶר זוּג יוֹנִים,
הִפְגִּישׁוּ מַקּוֹר לְמַקּוֹר,

לשכב כבד / טל בלופרב

לִשְׁכַּב כָּבֵד
טַבּוּר מוּנָף
מִקְשָׁה שֶׁל דְּלוּעִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
הַבְּעָיוֹת זוֹלְגוֹת בַּחֲרַכִּים
כְּמוֹ טַל שֶׁמִּסְתַּלֵּק.
וּלְזַמֵּן אוֹתְךָ
פָּנֶיךָ
חִיּוּכְךָ
מַבָּטְךָ וְכָל הַשְּׁאָר.
בּוֹא הַלַּיְלָה

לא לכל דבר יש הסבר / מיכל כורש גלונסקי

לִפְגֹּשׁ אָדָם זָר,
וְלֹא לָדַעַת,
שֶׁמֵּעַתָּה תִּהְיֶה לָעַד, אֵלָיו מְחֻבָּר.

בְּיוֹם הִוָּלְדָהּ שֶׁל הָאֻמָּה הַגְּדוֹלָה,
נִפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה,
לֹא יָדַעְנוּ שֶׁחֲבֵרוּת אֱמֶת בֵּינֵינוּ נוֹלְדָה.

שְׁנֵינוּ אֲנָשִׁים שֶׁל מִלִּים,
שְׁנֵינוּ כּוֹתְבִים אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ,
וְגַם אֶת שֶׁל הָאֲחֵרִים.

בַּהַתְחָלָה דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה מִלִּים,
בֵּינֵינוּ.. מִלִּים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לָעַד רַק בֵּין שְׁנֵינוּ,
וְאַט אַט הִסְתַּפַּקְנוּ רַק בְּסִימָנִים בֵּינֵינוּ.

הַסִּימָנִים הָפְכוּ לִשְׁתִיקוֹת,
הַמּוּבָנוֹת רַק לִשְׁנֵינוּ,
עַד פְּעִימוֹת הַלֵּב נִשְׁמְעוּ לְמֵרָחוֹק בְּלִבֵּנוּ.

אֲנִי מוּדַעַת,
וַאֲנִי גַּם יוֹדַעַת, מִסְתַּבֵּר,

המבט שלך / לימור אוחיון

הִתְקָרַבְתָּ אֵלַי בַּעֲדִינוּת
הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ עָטַף אוֹתִי בְּרַכּוּת

בַּהַתְחָלָה הִתְבַּיַּשְׁתִּי חָשַׁשְׁתִּי
הִסְתַּתַּרְתִּי מֵהָרֶגֶשׁ שֶׁחַשְׁתִּי

רָצִיתִי לִרְאוֹת לְאָן זֶה לוֹקֵחַ
לְהָבִין לְרֶגַע לְאָן זֶה מִתְפַּתֵּחַ

הִרְגַּשְׁתִּי אֶת פְּעִימוֹת לִבְּךָ מִתְחַזְּקוֹת
בְּתוֹכִי בָּחַנְתִּי אֶת הַגְּבוּלוֹת

בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ הִרְגַּשְׁתִּי מוּגֶנֶת
הִשְׁתַּחְרְרָה בִּי לֶהָבָה בּוֹעֶרֶת

הַמַּבָּט שֶׁלְּךָ בְּלַחַשׁ דִּבֵּר
הוּא לָקַח אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר

וְאָז הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ שֶׁנִּדְלַק בִּי הָאוֹר

ככה כמו שאת / דביר בן אמוץ

כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אֲהוּבָה.
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ.
נִיחוֹחַ שֶׁל הַיָּם
אֶבֶן שֶׁבּוֹ
כּוֹכָב מַאְדִּים.
גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת,
נַפְתּוּלֵי דַּרְכֵּךְ, נֶחֱלֶשֶׁת.

כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אֲהוּבָה,
תְּהוֹם פְּעוּרָה בֵּין חֶסֶד לִגְבוּרָה,
רוֹקֶדֶת אֶל הַחֹשֶׁךְ, מְאִירָה.
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אֲבוּקָה רְחוֹקָה.
(נְסִיכָה עִם מַסֵּכָה שֶׁל סְתָו בַּשַּׁלֶּכֶת)
מֵאַיִן בָּאת וּלְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת?
שְׂפָתַי הַיְּבֵשׁוֹת.

כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אֲהוּבָה,
`עַקְרָב שֶׁבָּא בְּהֶיסֵּחַ הַדַּעַת`.
קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְּאָה בְּכָל כֹּחֵךְ
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ

משולשים / ענת לבני

אַתָּה יְשַׁר זָוִית;
אֲנִי שְׁוַת שׁוֹקַיִם.

אַתָּה אָדָם.
אֲנִי חַוָּה.

וּבָא הַנָּחָשׁ
וְהַיֶּתֶר מְשֻׁלָּשׁ.