ארכיאולוגיה שנה חמישית

 

הנוסטלגיה השתלטה כבר מזמן על הוליווד ואולמות הקולנוע גדושים בסרטים שעושים שימוש בדמויות שנכחו בנוף ילדותינו כדי למשוך אותנו ולנשנש פופקורן בערמות, תוך כדי התרפקות על העבר.

 

האייקון התורן הפעם הוא אינדיאנה ג`ונס, הארכיאולוג השרמנטי והציניקן בגילומו של האריסון פורד.

 

40 שנה אחרי הסרט הראשון בסדרה, "שודדי התיבה האבודה" ועם ג`יימס מנגולד בכיסא הבמאי במקומו של סטיבן שפילברג, האם יש הצדקה לחזרתו של ג`ונס למסך הגדול? התשובה מעט מורכבת.

 

עלילת הסרט מתמקמת בשנת 1969. האסטרונאוטים של אפולו 11 חזרו בבטחה מהירח וד"ר הנרי "אינדיאנה" ג`ונס נמצא רגע לפני פרישה מעבודתו כמרצה לארכיאולוגיה.

 

 יח"צ. צילום: פורום פילם

 

בעודו מתכנן את הפנסיה, נכנסת לחייו בסערה הלנה שו (פיבי וולר ברידג`, "פליבג"), בתו של שותפו לשעבר. ג`ונס ושו יוצאים יד ביד למירוץ ברחבי הגלובוס להשגת חפץ עתיק ורב כוחות בשם חוגת הגורל, אותו יצר ארכימדס, הגאון היווני העתיק.

 

מולם עומד ד"ר וולר (מאדס מיקלסן, "דוקטור סטריינג`״, ״חניבעל״ הסדרה), פיזיקאי נאצי מטורף, שדורש לחזור אל העבר בעזרת החוגה ובכך לסייע לגרמנים לנצח במלחמת העולם השנייה.

 

כש"חוגת הגורל" הוצג לראשונה בפסטיבל קאן האחרון, הוא התקבל בתחושות מעורבות ובביקורות פושרות עד קוטלות. לכן התיישבתי בכיסא בחשש גדול שכן עומד לעלות לפניי כישלון נוסף בסגנון דיסני.

 

 

 

אז אפשר להירגע, לא מדובר בכישלון מוחץ. מנגד גם לא בסרט מושלם, אבל בהחלט באחד כזה שעושה עבודה לא רעה בכלל בקטגוריה שלו – פאן.

 

הסצנה שפותחת את הסרט היא תענוג לעיניים ומזכירה לילדי האייטיז למה הם אוהבים את אינדיאנה ג`ונס מלכתחילה.

 

השיחוק של הסיקוונס הזה הוא ההצערה הדיגיטלית שהעבירו אנשי האפקטים המיוחדים את פניו של פורד. לאחרונה ישנה תופעה של יותר מדי סרטים הסובלים מרמות אפקטים נמוכות מאוד עד גרועות (עיין ערך "הפלאש").

 

בכל מקרה, להצליח לשמור על רצף טוב של אפקטים שכאלה במשך 20 דקות בערך, זה הישג כשלעצמו. מעבר לאפקטים, הפתיחה שופעת באקשן טוב, מהיר ומקפיץ שמחזיר את פורד לימי הזוהר עם הכובע והשוט, אפילו אם זה לא באמת הוא שרץ על רכבת דוהרת ונלחם בנאצים.

 

אחרי הפתיחה הנהדרת, הסרט מאבד מהקצב התזזיתי שלו וסובל מחוסר אחידות משווע. סצנות האקשן טובות ומספקות את הסחורה אבל הן מרגישות קצרות מדי לעומת סצנות הדיאלוגים שמרגישות מתישות לפרקים.

 

יח"צ. צילום: פורום פילם

 

הקהל הצעיר שלא מכיר את סרטי אינדיאנה ג`ונס על בורים, פקד את האולם אך לא כל כך התרשם מהאורך של הסרט (154 דקות) שכנראה קצת עייף אותו.

 

כן, אינדיאנה ג`ונס וחוגת הגורל כנראה שמור למי שפנטזו להיות ארכיאולוגים בשנות השמונים אבל מנגולד והחבר`ה היו צריכים להתחשב בקהל המזדמן שבא לתפוס סרט אקשן כיפי ובלתי מתחייב.

 

הסרט הזה הוא גם שיר פרידה של האריסון פורד מהדמות איתה הוא מזוהה כבר 40 שנה (חוץ מהאן סולו). האהבה שלו לאינדי ברורה ופורד גם הצהיר עליה בפומבי.

 

ממרום שנותיו (81), פורד עוטה את הכובע המפורסם ומניף את השוט בתשוקה רבה. הבעיה היא שהתסריט דל בבדיחות ובציניות הסרקסטית המוכרת של ג`ונס, מה שקצת מוציא את העוקץ מכל העניין.

 

יח"צ. צילום: פורום פילם

 

לפורד מצטוות פיבי וולר ברידג׳. בסך הכול העבודה המשותפת שלהם טובה אבל כימיה מרשימה במיוחד לא נרשמה שם.

 

הבעיה העיקרית של הסרט מבחינתי היא המערכה השלישית שלו ובעיקר הסוף המופרך יתר על המידה שלו. סרטי אינדיאנה ג`ונס ידועים במופרכות שלהם אבל הפעם נראה שמנגולד ופורד לקחו את הדבר הזה יותר מדי לקצה שלא לצורך

 

. למרות הבעיות הבולטות שלו, "אינדיאנה ג`ונס וחוגת הגורל" הוא בסופו של דבר סרט קיציי נהדר עם אלמנטים בולטים של כיף ואקשן תזזיתי ומלהיב. לעתים מתיש אבל הוא סגיר נפלא לדמות שרבים מאיתנו הביטו בה בהערצה ורצו להיות כמוה.

 

בסוף הפכנו למבקרי קולנוע.

 

ציון: 3.5 מתוך 5