צילום: דיסני ישראל ופורום פילם
סרט האנימציה מבית דיסני-פיקסאר "אלמנטלי" (Elemental) בבימויו של פיטר סון, מתרחש בעולם שבו ארבעה אלמנטים: אש, רוח, מים ועפר.
כן, לאחר שקיבלנו הצצה לעולמם של הרגשות בסרט הנהדר "הקול בראש" כמו גם לנשמות ב"נשמה", הגיעה העת לטפל בארבעת האלמנטים ולהיסחף עם הקומדיה הרומנטית החדשה של פיקסאר.
העלילה של הסרט המדובר עוקבת אחר אמבר לומן (ליאה לואיס), ו-ווייד ריפל (ממאדו את`י) - המשתייכים לשני יסודות שונים, וכביכול אינם יכולים לחיות יחד, אך סיפור האהבה שמתלקח, נשטף במים, נעלם באוויר ולבסוף חוזר לקרקע לבחינה מחודשת – ניצת מחדש, ובגדול.
הסיפור עצמו פתלתל וכולל סוגיות רבות: החל באינדיבידואליות בעולם מפולג, דרך שליטה בכעסים ועד להחצנת רגשות (בכי בפומבי), שבירת מוסכמות חברתיות, כיבוד הורים תוך שמירה על רצונות וחלומות אישיים.
אם לבחון בצורה פשוטה את המתרחש, הרי שהסוגייה האם מים ואש יכולים להתחבר יחד? הרי שלא כמו שמן ומים (יחסיו של פלג ואביו), זו מקבלת תפנית חיובית ומוכחת כאפשרית.
גם השליטה בכעסים מתאפשרת מתברר לאחר ההבנה כי הכעס הוא בעצם התסכול שבאי הגדרה עצמית, והוא יוצא החוצה, במקום להיות מופנה כשאלה פנימית.
צילום: דיסני ישראל ופורום פילםהשתחררות מהאשמות עצמיות וחופש אמיתי לשחרר את הכעס על חוף הים אפשרו לכוכבת הסרט, אמבר (אש-לי בגרסה המדובבת), לחבר את האש לחול הים וליצור חומר חדש (זכוכית), דרכו היא לומדת להכיר את כישוריה, להגדיר גבולות (כמו בצורת סכר שבנתה בעזרתו) ולחבק את עצמה.
לאור הכישלון היחסי של "שנות-אור", קשה היה לדמיין את פיקסאר נופלת פעם נוספת, אך נדמה כי גם הפעם היו כמה צופים (מבוגרים) שפחות התחברו לסרט. גם אני הבעתי חשש קל שהצעירים בחבורה יילכו לאיבוד, אולם אין לי אלא להודות שהרומנטיקה ניצחה.
בתי (8.5) היתה מרותקת לסרט וסיפרה בתומו שאהבה את הסוף הטוב, והתרגשה שאמבר הצליחה לבסוף להגשים את חלומותיה.
