צילום. באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם
בשנת 2018 עלה לאקרנים סרט האנימציה "ספיידרמן: ממד העכביש". הסרט הפך לסנסציה עולמית, בזכות הסיפור המקורי שלו ובעיקר בזכות סגנון האנימציה החדשני, שיוצרי אנימציה שונים לקחו ממנו השראה ועושים בו שימוש נרחב.
הסרט גולל את סיפורו של מיילס מוראלס, נער אמריקאי ממוצא אפרו-היספאני, שלאחר עקיצת עכביש רדיואקטיבי הופך בעל כורחו לספיידרמן. עד כאן הסיפור הדי שגרתי. מה ששונה במיילס הוא קודם כל מוצאו. להיפך ממקרים אחרים בהם דמויות אייקוניות משנות את מינן, מגדרן וצבע עורן, מיילס הוא דוגמה נפלאה לכתיבת דמות (הופיע מעל דפי הקומיקס כבר ב-2011) שמייצגת קהילות מיעוטים בזכות עצמה, בלי לרמוס דמות אחרת.
ספיידרמן הוא גיבור העל הפופולרי בעולם, והכניסה של מיילס לנעליו הגדולות הייתה חלקה והתקבלה בקול תרועה וקורים.
חמש שנים לאחר הסרט המוצלח ההוא, עולה לאקרנים סרט ההמשך, "ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש".
למי שאינו זוכר, לאחר שהצליחו למנוע את קריסת היקומים המקבילים לתוך עצמם, מיילס, גוון ושאר הספיידרמנים נפרדים וכל אחד מהם חי ביקום שלו. מיילס הוא כבר נער מתבגר, ומספיידרמן טירון הוא הופך למגנה האולטימטיבי של ברוקלין, ניו יורק.
צילום. באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם
במקביל, גוון חווה טרגדיה איומה ביקום שלה ומחליטה בעקבותיה להצטרף למעין אגודת ספיידרמנים רב ממדית, שאמונה על שמירת הקאנון – הסיפור ממנו מורכבים חייו של כל איש עכביש באשר הוא. האגודה מונהגת ביד רמה על ידי מיגל אוהרה, או בשמו השני – ספיידרמן 2099 (הוצג בדפי הקומיקס בשנות התשעים).
כשספוט (כתם), אויבו המושבע של מיילס (כך הוא מציג את עצמו לפחות) צובר כוח רב ומאיים על קיומם הסדיר של היקומים, מיילס נאלץ לשתף פעולה עם גוון וספיידרמנים נוספים כדי לעצור אותו ,אבל הסיפור האמיתי שלו רק מתחיל.
נדירים המקרים בהם סרט ההמשך עולה על המקור ולשמחתי, זה בדיוק המקרה.
"ברחבי ממד העכביש" הוא כל כולו תאווה לעיניים. מהרמה הוויזואלית ועד לרמה העלילתית, הכול נעשה במלאכת מחשבת מדויקת וביד אמן מפוצצת בקריאטיביות, מצרך נדיר בהוליווד העכשווית בה סרטים רבים סובלים מחוסר מעוף וממחזור משווע.
"ברחבי ממד העכביש" מציע דבר אחר: מקוריות. הסרט הראשון פרש בפני הצופים סיפור קליל, מלא בצבעי קומיקס זרחניים ודמויות כתובות היטב. סרט ההמשך לוקח את כל אלו ומעלה אותן בשלושים רמות למעלה.
צילום. באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם
בפרמטר הוויז`ואלי, נראה שהיוצרים הוציאו את כל התותחים הכבדים שהיו להם. הצבעוניות נשפכת מהמסך ובכל פריים מופיעים מיליון דברים במקביל וקשה להתמיד רק במשהו אחד.
בפרמטר העלילתי, הסרט לוקח כיוון הרבה יותר רציני מקודמו ומעניק עומק אנושי לדמויות שלו ובראשן כמובן, מיילס מוראלס. כגיבור על, מיילס מן הסתם נתקל בקונפליקטים חיצוניים אל מול אויביו וחבריו, אך הקונפליקט המשמעותי ביותר שתופס מקום נכבד בחייו של מיילס הוא זה הפנימי.
כנער מתבגר הוא מתבקש לא פעם לספק תשובות להורים שלו, כיוון שהוא נעלם כל הזמן ומבריז מאירועים חשובים. המאבק הפנימי הזה, שמניע את מיילס לפעול וגורם לסימפטיה מיידית בקרב הצופים, הוא הלב והמנוע האמיתי של "ברחבי ממד העכביש".
לצדו של מיילס, ניצבת גוון שמקבלת זמן מסך נרחב יותר מהסרט הקודם. הטרגדיה הנוראית שלה מניעה אותה לשרשרת פעולות שיובילו אותה למפגש הבלתי נמנע עם מיילס ובעקבות כך, העימות של מיילס עם מיגל אוהרה בדיבובו הנפלא ששל אוסקר אייזיק.
לאוהרה יש כוונות טובות אך הוא מבצע אותן בסגנון טוטליטארי שלא היה מבייש אף דיקטטור. המפגש של מיילס עם מיגל יציב בפניו עובדה קריטית לגבי עצמו, שתוביל אחריה לאחת הסצנות הגדולות ביותר שנראו בקולנוע.
אם ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה", ראינו על המסך את שלושת הספיידרמנים הגדולים, אז ב"רחבי ממד העכביש" היוצרים כבר לא מסתפקים בכך ומציגים לנו כמות בלתי נתפסת של אנשי עכביש מסוגננים וזה כבר תענוג כשלעצמו.
בבריכה ההוליוודית הרדודה, שמציעה לא אחת סרטים עכורים, חסרי מעוף וצבע ואפילו מדכאים (מי אמר "בת הים הקטנה" ולא קיבל?), עולות לשמחתנו הברקות מדי פעם.
"ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש" הוא ללא ספק הברקה כזו. החל מהתסריט המצוין, הדיבוב, העלילה המרתקת ועד הוויז`ואל החד פעמי, מדובר בסרט מעולה, מצוין, אולטימטיבי (תבחרו סופרלטיב לטעמכם), שיספק את התאווה שלכם לסרט גיבורי על במיוחד כזה של איש העכביש. אל תרימו ידיים, הקולנוע לא מת.
הסרט נגמר בקליפהאנגר מורט עצבים שמשאיר תקווה שבסרט הבא, "מעבר לממד העכביש" נקבל את אותה המנה כפליים.