עם ירקות וגבינות: ארוחת שבועות תוצרת הארץ

 

 

מחלבות יורו דואוז פואה. טוב, עפתי על עניין היורו, אבל בואו, לא בכדי. המחלבות מרעננות את מלאי הגבינות שלהן ומפתיעות עם כמה דברים חדשים, המגיעים ישירות ממחוז אזין ומהעיר קאנאקלה בטורקיה.

 

חלקן עשו טוב לחך המתפנק שלי וחלקן, אעפס, לא. נתחיל בעדיפות שלי, קממבר, אותה אני פשוט מחביאה בעומק המקרר וכל לילה לוקחת לי משולש עם כוס יין לבן,

 

גם על הקשקבל אני לא חסה אבל אותו אני חולקת עם העזר כנגדי לרוב כחלק מפשטידה ואפילו על חביתה. לצד אלה קבלו גבינת פטה 24% שומן, הטעם מאוד נוכח, זו לא גבינה שמנשנשים כשמחפשים חלבון עשיר, אלא גבינה שאני קוראת לה "פרוייקט", צריך לטגן, או לאפות.

 

גבינה מיושנת EZINE מחלב צאן איתה התקבלה גם שקית תבלינים, ההוראות: לחמם במיקרוגל, לפזר ולאכול, וזה היה פשוט טעים בטירוף.

 

גבינת עזים כחולה, נדירה בטעמה, השילוב של העובש הכחול ועזים הרבה יותר טעים מהמתחרה שלה מחלב בקר, וזה מככב אצלי אחר כבוד על סלט, וצמות גבינה, מוצר שמעולם לא נתקלתי בו ולצערי לא הצלחתי לעמוד על קנקנו.

 

ואם לא ידעתם, הרי שגבינות האזין הטורקיות, נעשות בהתאם למסורת המקומית הייחודית, ולכן טעם עשיר ומלא סידן, בזכות תכולת חלב גבוהה ביחס לפטה היוונית. בשביל הידע הכללי רשמו לפניכם כי הגבינות מיושנות למשך 11-8 חודשים.

 

 

יח"צ

 

 

צוריאל כמו צוריאל תפסו טרמפ על שבועות וכך מילאתי את המקרר שלי בריגושים שאין שני להם. והשוס, הגבינות הן גבינות עזים ולא בקר, שזה באופן כללי מועדף עלי.

 

אז מה היה לנו? פטה עזים מעודנת, התפוררה בין אצבעותיי היישר על סלט חסה ושרי, קצוטה עזים, איבריקו, תום עזים ביין וגאודה עזים, נחתכו לאחר יד קוביות קוביות, לצד ענבים (באונה זה יקר בתחילת עונה) ותותים, יחד עם קרקרים כוסמת שהכנתי, אבל זה כבר לסיפור אחר והישר לבטני המעונגת. טוב, לא אכלתי לבד.

 

לצד אלה קבלו את המריחות, לא מהאף אלא מהסכין, חמאת כמהין, חמאת שום שמיר וחמאת עזים, למעט העיטוף נקניק שמזוהה בד"כ עם גבינת עיזים, והוא לא נוח בעליל, החמאות רכות והולכות מעולה בעיקר על טוסט, קשה להתאפק.

 

ולבסוף, גבינת שמנת עזים שאחוזי השומן בה פשוט עושים אותה מיליון דולר, לא צריך אפילו להוסיף לזה ירק. באמת חגיגת שבועות למופת.

 

יח"צ

 

 

החג האהוב עליי כבר ממש בפתח, והוטלה עלי להתארגן על מגש הגבינות.

 

מלאכת הרכבת המגש אינה משימה פשוטה ונדרש פה עניין של איזוני טעם, אלא שהיצע הגבינות הרב מקשה על המשימה.

 

הטרנספורמציה שעברה פלטת הגבינות במרוצת השנים אינה נובעת בהכרח מאיכות הגבינות או טיבן, אלא מהעובדה שגם חומר גלם שהיה פעם "נדיר" יחסית, נגיש היום ואפשר למצוא אותו בכל מקום.

 

לכן, עלינו לטעום ולפתוח את הראש. לא לפחד ליצור את השילובים לגבינות בעצמנו. לקחת את הגבינות שאנחנו מכירים ואוהבים ולתת להן טוויסט, ולא, להוסיף פירות ואגוזים זה לא באמת להשתולל. צאו קצת מהקופסה, לא קרה כלום. שנתחיל?

 

ובכן, לצורך המשימה הצטיידתי בשפע גבינות של המותג תנובה. בטרם בחרתי מה מההיצע אגיש בחג, החלטתי לטעום אותן. ידעתי מראש שארצה גיוון של מספר סוגים ממרקמים שונים (גבינות קשות וקשות למחצה).

ככלל ולמרות הפתיח שלי אני ממליצה לשלב בפלטה מגוון של פירות העונה כמו דובדבנים וענבים, אבל גם ריבה וזיתים בצבעים, כמו גם אגוזי מלך לרענון החך, בין גבינה לגבינה ולהעצמת ארומת הגבינות.

 

רוצים עוד? לגבינות קשות עתירות שומן אני נוהגת לשלב דברים מתוקים (תאנים בקונפי, מרמלדת חבושים, פירות טרופים שעברו בישול או צלייה) וגם אננס צלוי על מחבת עם שמן צ`ילי ומלח מלדון.

 

חצי רכות (ברי או קממבר) ניתן לרענן עם אלמנטים כמו עלי נענע, היביסקוס ועוד וגבינת עיזים תתאים לשקדים (שמקפיצים עם שמן זית, פלפל שאטה, מיץ לימון וסוכר חום) או אפרסקים מוקפצים במחבת, פרוסים דק, עם שמן זית, נענע קצוצה ופלפל שחור גרוס.

אז אילו גבינות בחרתי? 

 

איבריקו - גבינה מסוג מנצ`גו. המיוצרת משלושה סוגי חלב: פרה, עזים, וכבשים. המעניקים לה טעם מגוון ועשיר שישאיר אתכם פעורי פה. משולשי פרומעז - טעמה חזק ודומיננטי. מצוינת בשילוב עם משהו מתוק  ולצד סלטים.

גרנה פדנו - היא אמנם פחות מתאימה למגש, אך בהחלט רלוונטית כתוספת נהדרת מעל הפסטות בשולחן.

 

 

יח"צ

 

 

המותג ברילה הוא כבר וותיק (146 שנה אבל מי בכלל סופר). ללא ספק מילה נרדפת לפסטה איכותית.

 

מפלדינה, הפסטה החדשה בסדרת קולציונה של המותג האיטלקי, ממשיכה את המסורת ומצטרפת לשורה ארוכה של פסטות משובחות. מדובר בפסטה ארוכה ומסולסלת בצדדיה. הסלסולים מוסיפים למרקם ולטקסטורה כך שכל רוטב שתבחרו להוסיף לה ישתדך בצורה נפלאה.

אגב, מפלדינה (מפאלדה מריה אליזבת אנה רומנה) הייתה אחותו של מלך איטליה האחרון, אומברטו השני. איטליה רוחשת כבוד לנסיכה שנישאה לקצין גרמני,  ונשלחה למחנה הריכוז בוכנוואלד אחרי שאביה המלך הפנה עורף לגרמניה הנאצית בספטמבר 1943 וחתם על הסכם שביתת הנשק עם בעלות הברית. באוגוסט 1944 היא מתה בעילום שם בהפצצת בעלות הברית על המחנה.

 

וכמו נסיכה מעודנת, שסיפורה מסקרן, פסטה מפלדינה אכן מצדיקה את הטייטל המלכותי שלה.

 

זוהי פסטה קלה לבישול, בעלת מרקם מושלם ומאופיינת טעם נהדר כמיטב המסורת של ברילה. חובה על שולחן חג השבועות שלכם!

 

 

יח"צ

 

 

 

גם אתם מתמרמרים לקראת החג שהכל מפוצץ בפחמימות ורטבים שמנים,  ומדוכאים שכל מה שעמלתם עליו בחדר כושר בחודש האחרון, יימחק ברגע, הכירו את סימפוניה 9%.

 

זוהי סדרה חדשה מבית שטראוס לגבינת הסימפוניה האהובה הכוללת שני ממרחים דלי שומן.  האחד בטעם "שום ועשבי תיבול" והשני "טבעי".

 

תחילה עשיתי ניסיונות בבית, כדי שלא יצחקו עליי כל החג שהתוצרים שהפקתי אינם טעימים. מהגבינה בטעם שום ועשבי תיבול, הכנתי מאפה בורקס שיצא פשוט מושלם. זה כל כך טעים שמעתה זה יהיה המתכון הקבוע בבית.

 

מהגבינה בטעם טבעי הכנתי עוגת גבינה במרקם שמנת עשיר ומפנק! פייר, הייתי סקפטית, אבל הגבינות הללו פשוט הוכיחו את עצמן.

 

אגב, אם נשאר לכם משהו מהן לאחר השימוש, דעו כי הן מצויינות גם לכריכים ואפילו כרטבים לפסטה.

 

 

 

יח"צ

 

 

אם תקלידו בגוגל את המילה "חלב", יציע לכם מנוע החיפוש את הצירוף "חלב בשבועות" כאופציית השלמה ראשונה. 

 

השאלה "למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות?" תניב יותר מ-37 אלף תוצאות, אף על פי שהקשר בין חג הקציר למשקה הלקטוזי הוא קלוש למדי. 

 

למעשה, הקשר בין שבועות למוצרלה דומה לקשר שבין יום העצמאות לקבב על המנגל – בשני המקרים מדובר בטריק שיווקי שיצא משליטה.

 

אז הנה במסגרת הטרלול המסורתי קבלו את הפיתוח החדש שמציעה יטבתה - Moosh סדרת השייקים הכוללת שלושה טעמים אקזוטיים ומפנקים: אננס, בננה וקוקוס; מנגו, בננה ואננס; ואפרסק, בננה ופסיפלורה, כולם כמתבקש על בסיס חלב.

 

הטעמים המרעננים מביאים איתם את רוח הקיץ ושמחת החיים. כל שייק משלב בין טעמים מרעננים, מתיקות מדויקת וקלילות שיכולים להפוך את שולחן החג לחוויה קרירה ומרעננת. שלוק אחד וההרגשה היא שאתם רוקדים על החול הלבן בהוואי עם שרשראות פרחים סביב הצוואר.

 

 

יח"צ

 

מוצר נוסף שמציעה יטבתה - רוטב שמנת וסלק.

כל מי שאוהב פסטות, בצקים מוקרמים ואוכל איטלקי, בוודאי מכיר את הרטבים הקודמים שהשיקה החברה - רוטב שמנת בטטה ורוטב רוזה.

 

עתה, לקראת החג בחרו להפציץ שם ברוטב נוסף - שמנת וסלק.

בדיוק כמו הרטבים הקודמים, אין כל צורך בהוספה של מלח או פלפל. פשוט להוסיף את תכולת הרוטב לסיר פסטה, מים חמים ואתם מקבלים מנה טעימה, יפיפה עם צבע סגלגל מטריף.

 

אה, והכי חשוב, הרוטב הוא רק 9% שומן. אז תוכלו לזלול ללא רגשות אשם.

 

 

יח"צ

 

 

אין הרבה מאוד חטיפים וממתקים ישראליים שפורטים על מיתרי הרגש הקמאי והנוסטלגי. מילקי הוא אחד מהם וככזה הוא ארח קבע אצלנו בבית.

 

במרוצת השנים בחרה היצרנית לחזק את המותג החזק ממילא ולרענן אותו קצת, ומעת לעת היא מייצרת קשת מתמיהה באלף נגזרות, טעמים וצבעים מתחלפים למילקי האהוב והמוכר.

הפעם על הפרק סדרת טריו, הכוללת מילקי המוצע בשלוש שכבות של פודינג, מוס וקצפת.  כן, כן, לא שתיים כי אם שלוש שכבות מפתיעות של פינוק.

 

לפני שאגיע לשורה התחתונה,  אבהיר שאני אישית נשארת נאמנה לטעם השוקולד הקבוע והאהוב. עם זאת גם המהדורה החדשה אוורירית, מתקתקה במינון הנכון ובעיקר מפתיעה לטובה.

 

יקירי, מתי אתה קופץ שוב לסופר?

 

 

  יח"צ

 

 

אורז, קוקוס, שקדים, פשתן, אגוזי לוז וכמובן סויה שכבר מזמן הפכה לבחירה שגרתית למדי במגוון הרחב מאוד תחליפי חלב הפרה. 

 

אם חשבתם שנפסח במדור על תחליף חלב, טעיתם!

 

אלפרו, מותג תחליפי החלב מציע סדרה חדשה של משקאות תחליפי חלב המשווקת במקרר. הסדרה כוללת משקה על בסיס שקדים ומשקה על בסיס שיבולת שועל המועשרים בסידן ובוויטמינים.

המתכון מספר המותג "מותאם לטעם הישראלי, כאשר המוצרים החדשים מתאימים להקצפה ו/או להוספה לקפה, שהינו השימוש העיקרי של משקאות תחליפי חלב. כמו כן, להכנת שייקים מרעננים, לשילוב במנות הכוללות דגנים, ואף לשתייה ישר מהכוס".

 

ואכן הודות למשקאות הללו כל אחד יכול בקלות להפוך לבריסטה של עצמו.

 

 

  יח"צ

 

 

אלטרנטיבה טבעונית נוספת לגבינות היא מוצרי המותג Violife, המציע שלושה מוצרים חדשים: קממבר, פתיתי בסגנון פרמזן ופתיתים בסגנון צ`דר.

 

כטבעונית הזדרזתי לטעום. אך הפעם לדאבוני אני נאלצת להגיד לא, לא ולא. רגע, אני אסביר.

 

אם אלה טעמים חדשים אזי על "טעם וריח וגו`", אבל מדובר במוצר שמתיימר להיות קממבר, או טעים לא פחות צ`דר ולצערי כלל לא דומה לטעמים המופלאים הללו שכה חסרים לי כטבעונית כמה שנים טובות.

 

מה שאני טעמתי היה טעם חדש, אולי מבצע למציאת שם יכול לעזור בשיווק, אבל טעמו, לפחות ע"פ בלוטות החך שלי, פחות מוצלח. באשר לפתיתים בסגנון פרמז`ן אלה התאימו לי יופי על ספגטי עגבניות ואפילו הקרניבורית הקטנה לא שמה לב שזה לא הדבר האמיתי.

 

חשוב לציין כי כל מוצרי החברה ללא לקטוז, אינם מכילים אלרגנים, הם ללא אגוזים, ללא GMO, ללא חומרים משמרים ומועשרים בויטמין B12 ו 100% ויגן פרנדלי.

 

 

 יח"צ

 

 

ולכל הטוב הזה מתחברים היינות של תבור, שלכבוד חגיגת שבועות יצא עם מארז יינות לבנים שניהם מסדרת אדמה המעולה, האחד "סוביניון בלאן" האהוב והמוכר וחברו "רוסאן", יחד עם סט סכיני גבינות כי גלוי וידוע מה כולנו חותכים בחג הזה, וזה לא בטוח עוגה...

 

אדמה "רוסאן" 2020 גדל בצפון רמת הגולן על אדמת בזלת, אדמה הידועה כמוסיפה לענבים רעננות וחדות, טעמו – עשיר ומחליק נעים בחך, עם תחושה רעננה.

 

לצידו אדמה "סוביניון בלאן" 2021 עשוי 100% ענבי סוביניון בלאן מכרמי היקב למרגלות הר תבור. בלגימה ניתן לחוש בארומה טרופית ובהדרים עם חמיצות מרעננת ומעודנת שמשתלב בול בארוחה חלבית.

 

מחיר: 150 ₪.

 

 

יח"צ. צילום: אמיר מנחם

 

 

שבועות ככל הנראה נקרא על שום הזמן הממושך שייקח לנו להוריד את כל הפחמימות שזללנו בחג. גישתי, שאם כבר "מתאבדים" על הקלוריות בחג, אז לפחות שהן יהיו בעבור אוכל שמצדיק אותן - ואין מאכל שווה ומשמין יותר בשבועות מאשר - פיצה.

מהפיצות הקלאסיות כבר דיי מאסנו, ונדמה שרשתות הפיצה המרכזיות בשוק שוברות את הראש ומנסות כל פעם להפתיע בטוויסט חדש שיתווסף אל קולקציית התוספות הקבועה שלהן, תוספת שתשדרג את מעמדה של הפיצה החדשה בתפריט לפיצה הכי מדוברת בעיר.

 

הפעם עושה זאת בגדול רשת הפיצריות הבינלאומית פאפא ג`ונס שהשיקה מהדורה מיוחדת הכוללת שלוש פיצות עם גבינות שמקורן בשלוש מדינות
שונות: מאנגליה, מספרד ומצרפת.

 

אז הניפו את הדגלים, כי הולכת להיות פה חגיגה של טעמים. גבינות משובחות, תוספות עולמיות, והנה לכם ההזדמנות לטעום פיצה לא שגרתית, לצאת מהקופסא, לרענן ולפלפל את אווירת החג.

בבסיס הפיצה החדשה - רוטב העגבניות המשובח של המותג, ומעליו, כל אחת מהן מוגשת כקומבינציה שובבה של גבינות ומרכיבים ייחודיים.

האנגלית עם גבינת צ`דר וכתף בקר. הספרדית, תגרום לכם למלמל "אולה" נוכח גבינות המנצ`גו והקשקבל שעושות חשק לפצוח בפלמנקו, והצרפתית, הו! אוללה, זאת הפיצה האהובה עליי במיוחד מהמגוון.

 

מדובר בפיצה עם גבינת עיזים רכה ונגיעות דבש מתקתקות. עם שילוב שכזה מי בכלל זוכר את הקרואסון?! אבל היי, אזהרה לנפגעי הפלפל החריף, אל תתבלבלו זוהי פיצה חריפה  ושהדבש לא יטעה אתכם...

 

מחיר: 89.90 -85.90 ₪, בסניפי הרשת.

 

 

יח"צ. צילום: אסף אמברם

 

 

אין כמו פיצה, על זה יש תמימות דעים. אבל זאת שמכינים בבית היא תמיד מוצלחת יותר מכל פיצה תעשייתית בעיקר משום שאז יש שליטה אבסולוטית על כמות הגבינה ואיכותה כמובן.

 

לאחרונה חברים קרובים שלנו רכשו  טאבון ביתי. מאז בכל יום שישי בצהריים, הם מזמינים אותנו אליהם לאכול מאפי בצק מגרים, כשהפיצה מככבת בגאון. האמת? אני ממש לא מבינה מאיפה הסבלנות שלהם לעמוד ולהכין בצק, ואז להמתין להתפחה.

כששאלתי אותם, איך בדיוק הם מכינים את הבצק, הם צחקקו ושלפו מהמקפיא אריזה של כדורי בצק מוכנים של המותג פסטה ריקו. "זה הסוד" הם אמרו.

 

הבצק הזה כבר מוכן. הוא כאמור מגיע ככדורים, שיש להפשירם יום קודם לאפייה. הבצק עשוי מקמחים איטלקיים, וזה סוד קסמו. כל מה שנשאר זה רק למרוח רוטב ולהוסיף תוספות אהובות.

 

זה קל, נח, פשוט וטעים. לא פלא שהם מתנדבים לארח אותנו כל שבוע. עכשיו נותר לי לשכנע את בעלי לרכוש  גם לנו טאבון ביתי. 

 

מחיר: 29 ₪ למארז 3 יחידות, ברשתות השיווק, המזון והמרכולים.