צילום: אילן בשור
המחזאי היהודי המצליח ארתור מילר, השכיל לכתוב סיטואציות דרמתיות בשלל רבדים ובעלות עומק ייחודי ויוצא דופן. הסגנון שלו ואופי הכתיבה שלו הצליחו לחדור לנפש האנושית ולרסק אותה לרסיסים.
המחזה "המחיר", שמציג בימים אלה בתיאטרון חיפה, מזקק את הכישרון החד פעמי של מילר ומציג בפני כל אחד מהיושבים בקהל מעין תמונת מראה, שבעזרתה כל אחד מהם מתבונן אל תוך עצמו, על הבחירות שעשה בחייו ועל היחסים הבין משפחתיים שלו.
את שרביט הבימוי תופס הפעם משה נאור, המתפקד גם כמנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה. דניאל לפין ("החיים זה לא הכול") תרגם את המחזה שכתב מילר ב-1968 והתוצאה היא דרמה משפחתית עוצמתית מתובלת בקורטוב של הומור מגלגל מצחוק, שתגרום לכם להסתכל על החיים שלכם קצת אחרת.
לאחר שאביהם נפטר, האחים ויקטור (יובל סגל) וולטר (איצ`ו אביטל) נפגשים בדירה ממנה יצאו לחיים עצמאיים במטרה למכור את תכולתה. המפגש בין שני האחים, שחיו בנתק כמעט מוחלט האחד מהשני במשך 16 שנים, מעלה מעל פני השטח שדים מהעבר, חרטות ומשקעים הנראים כבלתי ניתנים לגישור.
בין שני האחים ניצבים אסתר, אישתו של ויקטור (אסי לוי) וסולומון, סוחר רהיטים זקן וערמומי (יעקב כהן). בעוד האישה מנסה לפייס בין האחים וחושפת קצוות עצבים רגישים, סוחר הרהיטים מתמרן ביניהם ומתמרן אותם, רק כדי לצאת ברווח מכל העסקה – דבר המתממש בסוף המחזה.
"המחיר" הוא דרמה חזקה ואינטנסיבית. אמנם לוקח למחזה זמן (אולי יותר מדי) להתניע ולהגיע לשיא, אבל הוא מצליח להרעיד את הלב. יובל סגל מפגין שוב את כישרונו יוצא הדופן כשהוא משרטט בהצלחה דמות חלשה ותרנית ולוזרית על סף הטראגית.
ויקטור הוא שוטר העומד רגע לפני פרישה. הוא הגיע למשטרה לא מתוך בחירה אמיתית אלא מתוך ויתור ופשרה בעקבות מחלתו של אביו. לאחר שאמו נפטרה, הוא עושה הכול כדי לטפל באביו החולה, ומאשים את אחיו על שנטש אותם.
כשויקטור נאלץ להתמודד עם אחיו המוצלח יותר, עם המציאות ועם הבחירות שעשה בחיים – הוא מגיע לסף ייאוש ואכזבה. מנגד ניצב איצ`ו אביטל כוולטר, האח המוצלח שהשיג כסף ויוקרה בעבודתו כרופא מנתח, אך איבד את הכל כשחווה התמוטטות עצבים.
צילום: ג`ראר אלון
שני השחקנים עומדים זה מול זה כשני קטבים של מגנט המסרבים להיצמד. לרגעים נדמה שהם מצליחים לגשר על הפערים, אבל המשקעים ביניהם עמוקים מדי. הנרטיב שכל אחד מהם סיפר לעצמו על החיים שלו מפריד ביניהם וכל ניסיון לפיוס – נכשל.
אסי לוי כאסתר מייצגת את הצד הנשי, הרך והמלטף. היא מנסה לדחוף את ויקטור קדימה, להניע אותו לפעולה ולגרום לו להגשים את עצמו (ולהרוויח כסף).
האתנחתא הקומית שמורה ליעקב כהן, שבכישרון רב מגיש דמות נהדרת, מצחיקה, עצובה ומתוחכמת. סולומון של כהן הוא ערמומי אך רגיש, מתיש בסיפורים הארוכים שלו אך שובה לב בחמידות אינסופית. כהן יודע לאלתר כשצריך, ומפגין יכולות משחק משובחות בכל פעם שהוא צץ, שולף שטרות או מקלף ביצה עם הראש. תענוג של שחקן.
צילום: ג`ראר אלון
שתי המערכות של "המחיר" אינן בעלות משקל שווה. המערכה הראשונה אמנם קלילה ומתמקדת ביחסים של ויקטור ואסתר והקשר ההזוי שנוצר בינו לבין סוחר הרהיטים הקשיש, אך בהיעדר שיא כלשהו ופאוזות ארוכות, היא מרגישה כבדה ונמרחת (על אף קלילותה היחסית).
המערכה השנייה הרבה יותר עוצמתית ובה השחקנים מפגינים יכולות פנומנליות. רגעי השבר של ויקטור והעצבים של וולטר מתפוצצים כמו המפץ הגדול, שמפזר רסיסים של רגשות על במת התיאטרון.
אל תצפו לסוף טוב. ה"מחיר" מסתיימת בצורה פתוחה לגמרי אבל כזו שסוגרת לצופים חזק חזק על הלב ואינה מרפה. התחושות ממשיכות ללוות אותם מחוץ לתיאטרון בעיקר בזכות ביצועים נפלאים של קאסט משובח ומוכשר.