צילום: באדיבות חומוס 7
מזה מספר חודשים שברחוב לבונטין 7 בתל-אביב החלו להגיש בנוסף למוזיקה גם חומוס פול. כן כן, כמו ששמעתם, אבל בטוח לא כמו שהתרגלתם לאכול.
אחרי שאותגרתי לנגב את המנה, רתמתי חובב חומוס נוסף עם ניחוח צרפתי להתרשם והתוצאות לפניכם.
בהמשך לחיפושי אחר מנת החומוס המושלמת, וכמי שמעולם לא היה במקום לפני (חור בהשכלה?), הגעתי לטעום את החומוס החדש מבית חומוס 7 שהשיקו אסיף וקלר צחר, בעלי מועדון ההופעות לבונטין 7.
מודה שכבר בכניסה התאכזבתי קלות מהעיצוב שגבל במינימליזם מוזנח שלא העיד על האוכל המעולה שהוגש בפנים.
מקום שמכבד את עצמו (ומארח קהל לעיתים קרובות) יכול בהחלט להרשות לעצמו להשקיע קצת בחזית העסק. אבל היי, באנו לנגב ולזלול ובזה נשתדל להתרכז.
תזמון זה עניין של טיימינג
את הגעתנו למקום תכננו בקפידה, בסמוך לשעת הפתיחה - כדי להצליח לחמוק מעומס הסועדים שפוקד את המקום וגם כדי לעמוד על טריות ואיכות המזון.
חומוס 7 מגדיר את עצמו כמקום טבעוני וככזה לא יגישו לכם פה ביצה קשה גם אם תבקשו. בינינו, הביצים ממש אובר-רייטד.
פתחנו במרק מעולה (25 שקלים) שמשתנה על בסיס יומי והיה כאמור מצוין.
בשלב זה התחלנו לתחקר את ג`וליה אולנקו, השפית של המקום, תוך שהיא עמלה על הכנת המנות שבחרנו. עוד בטרם סיימנו עם המרק כבר הונחו לפתחנו שתי מנות חומוס גדושות ומעוטרות בכל מה שחומוס אוהב (25 שקלים).
כדי שלרגע לא נרגיש בחסרונה של הביצה (כבר שכחנו אותה) פונקנו בסלט עדשים שחורות קסום (עגבניות, סלרי, בצל, סומק וטחינה. 25 שקלים), סלט שומר (תפוח ירוק, רוקט, צנונית ובצל. 25 שקלים) וסלט טבולה מטורף (בורגול, בצל סגול, עגבניות, עשבי תיבול ולימון. 25 שקלים) שרק בגלל חוסר במקום לא ביקשנו עוד...
החומוס מאד טעים אבל יש להודות ביושר לא מצאתי בו ייחודיות שמבדלת אותו מאחרים ובינינו זו משימה שיכולה לקחת שנים, אבל ההתחלה בהחלט מבטיחה.
ניכר שבכל אחד מהסלטים של אולנקו הושקעה מלאכת מחשבת כדי שיהפוך להיות אטרקטיבי לצד החומוס, אבל לא יגנוב את הפוקוס מהמנה המנוגבת.
בהתחשב בכך שהמקום מגיש חומוס כמנת דגל העובדה כי הוא מקפיד על טהרת הטבעוניות אינה פוגמת בחוויה ולרגעים אפילו תרמה לתחושה שאני מקפיד על התזונה שלי.
כל המנות פה סופר טריות ובלט לטובה השימוש בחומרי גלם איכותיים וטריים.
חומוס אקסטרא - אורדינר השפית של חומוס 7, ג`וליה אולנקו, סיפרה לנו שאפיינה את הקו הקולינרי בהשראת מקום הולדתה מונפלייה שבצרפת (שם גם למדה בישול והתמחתה בבישול מקומי, למשל בכפר קטן בשם סן מרסיאל שגרים בו כ-40 תושבים ומגדלים בו בצל מתוק ספציפי לאזור סוון, ולכן כל המנות בכפר עושות בו שימוש) בשילוב הניסיון שצברה במסעדות מובילות בארץ: במאנטה ריי וקוצ`ינה הס 4, אה והיא גם היתה מתברר סו שפית, שנים רבות בשגרירות צרפת.
ג`וליה שיתפה אותנו ברצון העז שלה להקים מקום ולהגיש בו אוכל עם ניחוח צרפתי שמותאם לחך הישראלי. היא בחרה כאמור בחומוס אותו היא מכינה מגרגרים קטנים מזן הדס אותם היא משלבת עם טחינה "הר ברכה", ואם כבר אמרנו ישראלי אז אין כמו גזוז בטעמים שלגמנו בשקיקה כדי לחזור לילדות.
לקינוח נשנשנו מלבי קוקוס הדרים טבעוני מעשה ידיה של ג`וליה שנראה ונטעם נהדר. תוספת ההדרים והפקאנים המסוכרים משדרגת את המלבי הזה ומשאירה בחלל הפה רעננות.
ניגוב אחרון רגע לפני שנגמרת הפיתה חשוב לנו לציין לשבח גם את מחירי המנות, הנמוכים באופן משמעותי ממרבית החומוסיות שבהן ביקרנו בשנים האחרונות.
גם הסלטים שומרים על רמת תמחור הגיונית וכל הצלחות שהוגשו לנו היו מלאות ברוחב לב.
הפעם בחרתי שלא לדרג כל מרכיב בנפרד ואסכם את החוויה הכללית בציון 4 מתוך 5.
מנות החומוס מוצלחות אך יש מקום לשיפור ויקבלו 3 מתוך 5, לעומת זאת הסלטים מקבלים 5 מתוך 5 ורק בשבילם שווה לכם לבוא ולאכול פה.
חומוס 7, לבונטין 7, ת"א. שני עד שישי 11:00-16:00 
