צילום: אדיבות מועצה אזורית מנשה
מועצה אזורית מנשה הנמצאת ממזרח לחדרה מאגדת בתוכה 24 יישובים בעלי מאפייני התיישבות שונים, החל במושבים וקיבוצים, דרך יישובים ערביים וכלה ביישובים קהילתיים המהווים מיקרוקוסמוס לחברה הישראלית.
המועצה דוגלת בחיים משותפים ורב תרבותיות וכך ניתן למצוא בה מגוון פְּנִינִים, ואנשים העוסקים באירוח, באמנות, באקולוגיה ובהיסטוריה. יצאתי לגלות עולם חדש!
את הבוקר פתחתי בקיבוץ עין שמר שעלה לכותרות לאחרונה לאחר שנתלו על מגדל המים במרכז הקיבוץ שלטי ענק "חובה להתנגד" והתקיים בו "טקס מסירת הטנק" של קבוצת מחאת החובלים והחובלות, אנשי הקיבוץ שעמלו על בניית דגם טנק מקלקר בהתנגדותם למה שהם מכנים "תוכנית ההפיכה המשטרית".
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"את הבוקר שלי בקיבוץ פתחתי בקונדיטוריית הבוטיק "אמורה", שהמבחר המפתה שנשקף אליי מהוויטרינה גרם לי ללבטים שהסתיימו מהר מאוד כאשר התחלתי בקצב שלי בטעימות מכל הטוב הזה, מיני מאפה, קישים, עוגות, קרואסונים וכמובן קינוחים שהוגשו בלוויית קפה טעים.
את הקונדיטוריה, החוגגת שנה להיווסדה, מנהלת עמית שינפלד, בעלת רקע במסעדנות המנהלת אותה בעזרת אחותה יסמין וצוות נשי מסור.
שם המקום "אמורה" אגב מקורו מכינוי החיבה "אהובים שלי" בלדינו, כך מתברר קראה סבתה יהודית לכל נכדיה.
להשלמת אווירת הקיבוץ חלפו על פנינו מטפלות ופעוטות ב"עגלולים" בטיול הבוקר ושני חמורים שברחו מהמכלאה כשבעקבותיהם דולק האחראי עליהם, עוד יום של חולין.
אמורה. 054-6779488
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"
חממה במועצה חמה כחלק מהשיתופיות המאפיינת את האזור מוצג, לצד הקונדיטוריה, "הקיר הירוק". מדובר על חלק מפרויקט של תלמידות "החממה האקולוגית", שנמצאת מרחק הליכה קצר מהמקום.
חממה האקולוגית היא מוסד חינוכי לא שיגרתי שכן התלמידים בה בני נוער המגיעים אליה מתחומי המועצה אינם לומדים בכיתות. הלימוד בחממה מתבצע בשיטת למידה מבוססת פרויקט ולמידת חקר המתקיימת בצוותים קטנים בדגש על עצמאות הלומד וטיפוח חשיבה יצירתית והמצאתו.
כ-800 תלמידים, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, לומדים "בחווה החקלאית, החממה האקולוגית בעין שמר-מנשה", שהוקמה לפני 46 שנה.
על אחת מקורות החממה מתנוסס השלט "אני ואצה נשנה את העולם" -סלוגן המגלם בתוכו אתערך הדו-קיום שמקדמת החממה, לצד השאיפה האמיתית לשנות את העולם, שעתיד לעמוד מול אתגרים אקולוגיים רבים.
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"תחומי הלימוד בהם עוסקים התלמידים נוגעים באתגרי הסביבה של ישראל וביניהן טיפול במים, גידול אצות, חקלאות מדייקת, חקלאות ימית, וגם אמנות המעורבת בקהילה.
את החממה וביה"ס מנהל נועם גבע, שאביו אביטל גבע הקים את המקום ואף ייצג הוא ו-30 מתלמידיו את ישראל בביאנלה בוונציה ב-1993 עם החממה שהועתקה לשם.
יחד עם העיסוק באקולוגיה סביבתית מיישמת החממה אקולוגיה חברתית בטיפוחה של סביבת למידה בה לוקחים חלק תלמידים יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, תלמידי חינוך מיוחד, מצוינות ובעלי צרכים מיוחדים.
היה מעניין לצפות בפרוייקטים המיוחדים והלא שגרתיים שקיימים במקום ומשלבים כאמור מדע וטכנולוגיה בשימוש רובוטים ומדפסות תלת ממדיות ולטעום מ"שוט" של ספירולינה הגדלה במקום.
החממה האקולוגית. 04-6374160
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"
מצלמים סיפור במסגרת הכשרת קורס מספרי סיפורים, השוזר סיפור אישי בתוך הסיפור ההיסטורי של היישוב והמקום במועצה האזורית, הגענו ל"מוזיאון של איש אחד".
כך מציג אלי בעבור מקיבוץ רגבים את ביתו וגינתו, המכילים פריטים וכלים מראשית ההתיישבות ועד שנות ה -70.
רגבים הוא כידוע קיבוץ מופרט, אך שומר על מאפייניה של קהילה קטנה וכפרית. הקיבוץ עלה על הקרקע ב-1949 בשוליים של בקעת הנדיב, בין כפר קרע (שבוואדי ערה) לנחל עדה. רוב מייסדיו היו עולים מצפון אפריקה, שבחרו ליישב את שרידי הכפר הפלסטיני קניר שתושביו נמלטו ממנו.
אלי, שהגיע לקיבוץ בגרעין נח"ל ב-1965, עסק בצילום והיה מזכיר הקיבוץ ארבע שנים. הוא אספן בלתי נלאה של חפצים אותם הוא מלקט ורוכש במחשבה רבה בשווקי הפשפשים בארץ.
לפני 10 שנים החליט אלי "לתת כבוד" לאנשים ולחפצים שהשתמשו בהם ובמו ידיו בנה את מוזיאון חייו שהפריטים בו מסודרים לפי נושאים.
במקום מוצגים טלפונים ישנים, דגמי מכוניות מקום המדינה, כרזות של פרסומות משנות ה-40, כלי נשק, כלי נגינה, חנוכיות ועוד ועוד.
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"אלי הציג בפנינו מספר מוצגים נדירים שברשותו, מצלמת לייקה גרמנית מצופה בזהב, שיוצרה עבור בכירי המפלגה הנאצית בגרמניה, לכבוד אולימפיאדת מינכן ב-1935, ספר מ-1880 הנקרא "בעקבות ישו" המציג צילומים של בני התקופה שביקרו בסוריה, במצרים ובא"י.
גם בגינתו, המהווה חלק מהמוזיאון, ישנו פריט ייחודי -פרופלור (מדחף) שהיה חלק ממטוס שהוצב בקיבוץ, כדי לעודד את בני הקיבוץ להתנדב לקורס טיס.
הפרופלור, שפורק ונטמן באדמה, שופץ ע"י אלי והועמד כלאחר כבוד בגינתו.
ואם כבר הגעתם הנה, תנו גיחה לבית האבן המרכזי בקיבוץ ששרד מהכפר הערבי שניטש ושימש כחדר אוכל שנים רבות.
הצריף שהוכרז כצריף היסטורי לשימור, משתרעעל שטח של 100 מ"מ. הוא הובא ארצה משוודיה ב-1951, וחברי הקיבוץ בחרו להרכיב אותו במרכז הקיבוץ, בלב חורשת אורנים שאותה נטעו.
אלי בעבור. 054-5655000
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"
עוד לא אכלנו די הרעב חזר לדגדג ובראשי התנגן לו השיר האלמותי: "אוכל קדימה אוכל", ובמועצה שיש בה כזה מגוון החליטו לפנק במשהו שלא נמצא במרכז.
כך מצאנו עצמנו בתוך מבנה הצופה לעבר השדות המוריקים והפורחים שבכפר גליקסון, כדי להתמכר למטעמיה, מעשה ידיה של שאד`ה מואסי שהאכילה אותנו ב"ידיים טובות" כפי שקרוי המקום שלה, ממיטב המאכלים הערביים האותנטיים, קישואים, פלפלים, עלי גפן ואורז ממולאים, פאטייר זעתר, פיתה דקיקה ממולאת בבצל מטוגן, מקלובה צמחונית, סלטים, טחינה, לאבנה ולקינוח קטאיף עם קפה שחור אסלי.
שאד`ה מבקעה אל גרבייה שעבדה עד לתקופת הקורונה כמעצבת שיער, החליטה לערוך שינוי ולעסוק במה שהיא אוהבת וטובה בו - הכנת אוכל ואירוח.
את מטעמיה של שאד`ה, שזוכה לתמיכתו ועידודו של בעלה טארק, אפשר לטעום במסגרת אירוח בביתה בשילוב סיפורה האישי, כחלק מסיור שעורך דודה מורה הדרך איברהים מואסי במסגרת "לילות רמאדאן", או להזמין אוכל לארועים, אפשרי בשרי /צמחוני.
"בידיים טובות". 04-6263790, 050-6910831
צילום: אדיבות מירב טלמור קשי - "חלומות ומסעות"
לסייר במחוזות מפתיעים כבן למקימי קיבוץ כפר גליקסון מעביר שאול חרמש סיורים בקיבוץ ומספר את סיפורו של אביו חיים חרמש (קאסאש), שהיה אחד מהצנחנים שהוצנחו במלה"ע ה -2 מעבר לקווי האויב ע״י הבריטים באירופה הכבושה שנכבשה בידי הנאצים פעם כשצנח בסלובקיה, ופעם נוספת ביגוסלביה.
הסיורים בתיאום מראש ויכולים לכלול ביקורים אצל אמניות הקיבוץ העוסקות בתחומים שונים.
עוד אמנית מרתקת היא שילה אורינגר, שעשתה שיפוץ מרשים בצריף ישן ומוזנח והפכה אותו לסטודיו שלא ישאיר אתכם אדישים, כשתעברו בין יצירותיה אשר הן נוגעות בנשמה, לא פחות.
שילה, בת הקיבוץ שחזרה אליו לאחר נדודים בעולם, היא אמנית אוטודידקטית היוצרת בשיטת האסמבלז`, חיבור של חומרים וטכניקות היוצרים יצירה תלת ממדית.
החפצים השונים אותם היא מוצאת בשולי הדרכים, במזבלות, באתרי בניין ובטבע בשילוב טכניקות יצירה שונות -רקמה על נייר, קליגרפיה בכתב בנוצה ודיו, שילוב פיסות בד, חוטים, שברי מראות, מתכות ועלי זהב ואלה יוצרים יצירות מעניינות ולא שגרתיות.
לדבריה תהליך היצירה הינו תהליך חיצוני ופנימי בו זמנית, שכן כשהיוצר היא או תלמידיה, נוגע בחומר מתוך כווונה, אהבה, מודעות והתייחסות, החומר קולט זאת והדואליות הזו יוצרת את היצירה והקסם.
בעסק שלה שנקרא From junk to magic, מעבירה שילה סדנאות בארץ החל מסדנאות בנות מספר שעות בסטודיו בכפר גליקסון וכלה בריטריטים בערבה, בעין כרם, בחיפה ובכפרים נטושים בבולגריה.
אם לא הכרתם, אם התלבטתם, אם חיפשתם מקום חדש, ייחודי, מעשיר ומרתק, זה המקום שלכם. לכו להכיר עוד פיסה בארץ ישראל
