יח"צ
בחודש פברואר האחרון נחשף כי השחקן ברוס וויליס סובל ממחלת הדימנציה. חשיפה זו הרטיטה לבבות רבים כיוון שוויליס, על אף מגרעותיו כשחקן אופי (בשנים האחרונות בעיקר), תמיד היה אהוב ומחזיק באמתחתו שלל תפקידים ראויים.
החודש עולה לאקרנים הסרט האחרון ששיחק בו לפני שפרש מעולם הקולנוע, "פרדייז סיטי".
הפעם הוא חובר לקולגה שהוא מכיר היטב: ג`ון טרבולטה. השניים נפגשו לראשונה ב"תראו מי מדבר", כשוויליס דיבב מאחורי הקלעים את התינוק מייקי. ארבע שנים מאוחר יותר השניים כבר שיחקו פנים מול פנים בסרט המופתי של קוונטין טרנטינו "ספרות זולה".
האם החיבור החוזר בין השניים בתוספת שחקן חיזוק בדמותו של סטיבן דורף מחזיר את ההשקעה גם הפעם? ספוילר: לא ממש.
ברוס וויליס הוא איאן סוואן, בלש פרטי החוקר פרשת שחיתות במאווי שבהוואי. סוואן נעלם במהלך מארב אלים שנקלע אליו. ראיין, בנו של איאן, מגיע אל האי כדי לאתר את אביו, ונעזר ברובי (סטיבן דורף, "בלייד"), שותפו לשעבר של סוואן.
בחיפושיהם, השניים מסתבכים עם ראש קרטל מסוכן בגילומו של ג`ון טרבולטה שאינו מרוצה מהאורחים הלא קרואים ואז מתחילה המסיבה.
אם הרגשתם שקראתם עכשיו תמצית עלילה גנרית של כל סרט אקשן סוג ב` – זה בדיוק המקרה.
"פרדייז סיטי" הוא סרט מהזן הנחות ביותר, לאו דווקא מהאספקטים הטכניים שלו אלא בעיקר בגלל תסריט חובבני להפליא, דיאלוגים נדושים ומשמימים, ובעיקר בזכות סצנות אקשן נטולות כל מתח, ריגוש או סיכון.
יח"צ
נקודת האור היחידה ב"פרדייז סיטי" מגיעה מכיוון הצילום המרהיב והנופים המטריפים של האי מאווי, אך מעבר לכך לא תוכלו למצוא בו יותר מדי דברים ראויים. אי אפשר לבנות סרט שלם על פנורמה יפה כך שהסרט הזה צולל למטה כבר מהדקה הראשונה.
המשולש בצורת וויליס - טרבולטה - דורף היה איכשהו אמור להפעיל את הרגש הנוסטלגי סטייל "ספרות זולה פוגש את בלייד" אבל במבחן התוצאה אין לו שום השפעה על איכות הסרט אלא להיפך – האכזבה רק יותר גדולה.
סטיבן דורף הגיע לשיאו אי שם באמצע הניינטיז ומאז נעלם ושיחק בתפקידים קטנים למדי. גם ג`ון טרבולטה לא בשיאו בסרט הנוכחי ובכלל בשנים האחרונות. איכשהו הוא מוצא את עצמו בתפקידים נחותים וחסרי משמעות, בשונה מוינסנט וגה, אותו גילם במופתיות ב"ספרות זולה".
אבל הסיפור העצוב של הסרט הוא ברוס וויליס. שחקן אקשן מוערך, שסיפק דמויות להיכל התהילה של הוליווד, מוצא את עצמו בסרטו האחרון בהחלט בתפקיד שהוא עלבון לכל גיבור אקשן שאי פעם גילם.
ככל שוויליס התבגר כך הבחירות שלו בתפקידים הפכו גרועות יותר והעובדה כי דווקא "פרדייז סיטי" הוא שיר הפרידה שלו מהוליווד, שוברת לב.
בנוסף, כנראה בשל מצבו הבריאותי שכבר התדרדר בזמן הצילומים, מספר השורות של וויליס מצומצם מאוד והקושי שלו לשחק בולט מאוד. עצוב.
שחקני המשנה הצעירים לא עוזרים מצדם להרים את הסרט. להיפך, איכויות המשחק הירודות שלהם בולטות, הם לא משכנעים בשום אופן והיחסים ביניהם פשוט מעוררי פיהוק.
סצנות האקשן הגנריות מתישות וצפויות, האפקטים דלים והדם הממוחשב זורם לכל עבר, אך לא בצורה מעוררת התלהבות בעליל.
מאחורי במאי הסרט, צ`אק ראסל, יש להיטים לא מעטים. האיש אחראי בין היתר על יצירות כמו "אירייזר", "המסכה", ו-"סיוט ברחוב אלם 3". לא ברור איך הוא הצליח להוציא סרט מבולגן ומשמים שכזה.
"פרדייז סיטי" הוא סיום עלוב לקריירה עמוסה בכל טוב של שחקן מעולה. וויליס גילם גיבורי אקשן ציניים, מלאי הומור עצמי ואנושיים. עצוב שבשלהי הקריירה שלו ובצל מחלת הדמנציה, השחקן הוותיק בחר תפקידים לא ראויים ודווקא סרט כזה מהווה את אקורד הסיום הצורם כל כך. הגיע לו יותר.
